מאמר זה מתמקד ברעיון, אפילו הכוונה, למצות את מה שנתפס כהזדמנות לכאורה, לקדם את החלת הריבונות הישראלית על שטחים ביהודה ושומרון. בקרב קבוצת אינטרס השואפת להחיל מהלך זה, ובראשן ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שוררת תחושה כי בנסיבות הנוכחיות, כל עוד הנשיא דונלד טראמפ מכהן כנשיא ארצות הברית וחותר להטביע את חותמו על ההיסטוריה, וכן בחסות משבר הקרונה, בעוד מנהיגים בעולם טרודים בהתמודדות מול הנגיף, יש לישראל הזדמנות שלא הייתה בעבר, ואולי גם לא תשוב בעתיד הקרוב, להחיל ריבונות ישראלית על שטחי ההתנחלויות. החלת הריבונות באופן חד צדדי בשטחי יהודה...
סגן נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ו ביידן צפוי להיות המועמד הדמוקרטי בבחירות לנשיאות בנובמבר 2020. ביידן ינסה ככל הנראה לתמרן בין שמירה על בסיס הבוחרים שלו מהמרכז הפוליטי, לבין ניסיון לגייס את תמיכת האגף הצעיר והאקטיביסטי יותר של המפלגה הדמוקרטית, וזאת באמצעות ויתורים במדיניות הפנים על פני מדיניות החוץ. סגן הנשיא לשעבר הוא תומך ותיק של ישראל, אך אם יצליח לנצח בבחירות, סביר להניח שתתעורר מתיחות בינו לבין ממשלת ישראל סביב שני נושאים עיקריים: הסכסוך הישראלי-פלסטיני ואיום הגרעין האיראני. טוב תעשה ממשלת ישראל אם תיזום פנייה לביידן וליועציו...
כיצד ייראה העולם בעוד שנה, ואיך תשפיע מגפת הקורונה על המזרח התיכון? מאמר זה מציג ארבעה תרחישים אפשריים: "המשך" – שבמסגרתו, לאחר עצירה זמנית של כמה חודשים, יתחדשו המגמות הגלובליות והאזוריות המוכרות מהעידן שלפני הקורונה; "מהפך" – שבו יתחולל שינוי יסודי בדפוסים שאפיינו את החיים בתקופה שקדמה למשבר והעולם ייערך לקראת סדר עולמי אי-ליברלי בהנהגת סין; "פירוק" – שבו כל השחקנים הגלובליים ייצאו מהמשבר חבולים והמבנה הרופף של המערכת הבינלאומית יתפרק לכאוס, שיתבטא בין היתר גם בגל חדש של טלטלה במזרח התיכון;...
הסכם קיצוץ תפוקות הנפט, שהובל על ידי ארצות הברית, רוסיה וערב הסעודית, הינו המהלך הרב צדדי המרכזי לייצוב הכלכלה העולמית בעת משבר הקורונה. הוא צפוי לשקם את "אופ"ק פלוס" ולבנות תשתית ראשונית לחיזוק השפעת הקרטל על שוק האנרגיה כולו. חרף ניגודי האינטרסים בין המעורבים והאופי הרופף של ההסכמות, המצוקה הכלכלית המשותפת תסייע לשימורו בחודשים הקרובים, וככל שיתמשך המשבר אפשר שההבנות יתפתחו למנגנון כלכלי ממוסד יותר, שיתרום לשיח מדיני מתעמת פחות בין המעצמות. ארצות הברית, רוסיה וערב הסעודית יכולות לראות בהסכם הישג: הנשיא טראמפ הפגין...
ניתוח השוואתי בין מדינות העולם מאפשר להתחקות אחר הדומה והשונה בדפוסי ההתמודדות עם האתגרים שמציבה עד כה מגפת הקורונה. רוב המדינות נוקטות אסטרטגיית התמודדות דומה, המבוססת על שלושה רכיבים: הראשון הוא מדיניות הסגר (ברמות שונות), בניסיון להאט את התפשטות המחלה ולמנוע עומס יתר על מערכת הבריאות; השני הוא שיפור ההיערכות והמוכנות של מערכות הבריאות; והשלישי הוא חבילות סיוע כלכליות רחבות היקף כמענה להשבתה הכלכלית הפתאומית ולמשבר הפיננסי העמוק. הפער בין הצלחת צעדי ההכלה המהירים שנקטו רוב מדינות מזרח אסיה, לבין מדינות המערב, שברובן המגפה טרם...
משבר הקורונה, המתאפיין באי ודאות קיצונית ובסיכון מוגבר לעיוותי תפיסה, צפוי להשפיע גם על סביבתה האסטרטגית של ישראל. "סיעור מוחות" שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי הצביע על עשרה תרחישים שליליים אפשריים, שעלולים להתממש במהלך המשבר, גם אם אין להם עדין סימנים במציאות. המשבר עלול להגביר את הסבירות: לקריסת משטרים ומערכות שלטון; לגל טרור ביהודה ושומרון; לסבב הסלמה מול עזה; להגברת פעילות דאע"ש; לנסיגה אמריקאית חפוזה מעיראק ומסוריה; למחטפים רוסיים אסטרטגיים באזור; ולהיחלשות של המונרכיות במפרץ. תרחישים חמורים נוספים (שלא ברור אם...
אסטרטגיית מזעור המשבר (mitigation) שמיישמת ארצות הברית למאבק בנגיף הקורונה היא איטית ולא אחידה, ותפגע ביכולתה להתמודד עם המגפה. תוצאות ההתפרצות יהיו ככל הנראה משמעותיות בזירה הפנימית: משבר בריאותי-כלכלי משולב, לו עשויות להיות השלכות פוליטיות ובכלל זה השפעה על האופן שבו תתנהל מערכת הבחירות לנשיאות, כולל על דרכי ההצבעה עצמן. בהקשר הגלובלי, ארצות הברית צפויה להפנות את מוקד תשומת הלב פנימה בעודה מנסה להתמודד עם המשבר רב-הממדים ובבוא העת גם להתאושש ממנו – שינוי שעשוי להיות בעל השלכות שליליות על ישראל, לרבות אפשרות לצמצום בסיוע החוץ השנתי.
הסכם השלום שנחתם בין ארצות הברית לבין הטליבאן בדוחה שבקטאר ב-29 בפברואר 2020, נועד לשים קץ למלחמה בין כוחות הטליבאן לכוחות האמריקאים באפגניסטן, הנמשכת כבר כמעט שני עשורים. בתמונה האסטרטגית הרחבה, כישלונה של ארצות הברית להשיג הכרעה נגד הטליבאן היא הוכחה למגבלותיו של הכוח הצבאי. איראן צפויה להפיק תועלת מהנסיגה האמריקאית (על אף ההשלכות האפשריות על היציבות בגבולותיה), שכן אחת מהמטרות העיקריות של מדיניותה הייתה סילוק הכוחות האמריקאים מהאזור. בנוסף, התפתחות זו מחזקת את ההערכה האיראנית כי הנשיא טראמפ מעוניין להימנע מעימות צבאי במזרח התיכון....
יחסיו של הנשיא טראמפ עם קהילת המודיעין האמריקאית משקפים משבר עמוק ביחסים המורכבים ממילא של גורמי מודיעין ומקבלי החלטות. ניתוח המשבר חושף תמונה מורכבת. הביקורת של טראמפ מוצדקת בחלקה ואכן משקפת בעיות יסוד קשות שמהן סובלים ארגוני המודיעין בארצות הברית. אבל, נראה שבבסיס המשבר עומדת תפיסה בסיסית ומטרידה יותר של טראמפ לגבי תפקידם של מנגנוני בירור המציאות בתהליך קבלת ההחלטות ולגבי מעמדם של הגורמים המקצועיים העוסקים בעניין זה. טראמפ מערער למעשה, באופן פומבי וקולני, על שני היסודות הבסיסיים של העשייה המודיעינית: הדגש שניתן למומחיות, לניסיון...
"עסקת המאה" שגיבש ממשלו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, מוצגת כפרדיגמה חדשה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני וגם לעיצוב ארכיטקטורה מזרח תיכונית חדשה. התוכנית מספקת מענה לדרישות הביטחון הנרחבות של ישראל ומאפשרת לה להחיל את ריבונותה בגושי ההתיישבות, בבקעת הירדן ובהתנחלויות המבודדות, ללא עקירת יהודים, ושומרת על ירושלים מאוחדת בריבונות ישראל. לצד הפלסטיני, התוכנית מציגה תנאים לכינון מדינה לא רציפה, מחולקת לשישה קנטונים, שיוכלו לחלוטין בתחום ישראל, עם שליטה ישראלית מלאה במעטפת ובמעברי הגבול. בנוסף, התוכנית מבטלת את "זכות...
הסכם ההבנות של ישראל עם ארצות הברית, הנמצא בשנתו השנייה, הינו הגדול ביותר שנחתם אי פעם בין המדינות. אולם, עד כה, נראה שטרם נחתמו חוזי רכש משמעותיים לרכישת פלטפורמות ומערכות נשק חדשות מפאת ההתחייבות הקיימות בגין רכש בעבר. מנגד, הצרכים הקיימים בצה״ל בפלטפורמות עיקריות הנמכרות על ידי ארצות הברית, ביניהן מטוסי קרב, מטוסי תדלוק ומסוקים כבדים, הינם גדולים מאוד – בעיקר משום שחלק נכבד מאלו הקיימים בצה"ל נרכש בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת, הם מגיעים לסוף חייהם והחלפתם נדרשת מיידית. הפתרון לכך הינו ביצוע התקשרויות מתקדמות ובעלויות...
בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 (סוף ינואר 2020) של המכון למחקרי ביטחון לאומי, התארחו מומחים ומקבלי החלטות בדרג המדיני והצבאי מהארץ והעולם והתקיימו דיונים בארבע מסגרות נושאיות: המערכת הבינלאומית, הסביבה האזורית, אתגרי חוץ וביטחון לישראל ומבט פנימה לישראל. כל אלה, בהסתכלות לעשור הבא. להלן עיקר התובנות הראשוניות שעלו בדיוני הכנס.