כל הפרסומים בנושא יחסי ישראל-ארצות הברית

יחסיו של הנשיא טראמפ עם קהילת המודיעין האמריקאית משקפים משבר עמוק ביחסים המורכבים ממילא של גורמי מודיעין ומקבלי החלטות. ניתוח המשבר חושף תמונה מורכבת. הביקורת של טראמפ מוצדקת בחלקה ואכן משקפת בעיות יסוד קשות שמהן סובלים ארגוני המודיעין בארצות הברית. אבל, נראה שבבסיס המשבר עומדת תפיסה בסיסית ומטרידה יותר של טראמפ לגבי תפקידם של מנגנוני בירור המציאות בתהליך קבלת ההחלטות ולגבי מעמדם של הגורמים המקצועיים העוסקים בעניין זה. טראמפ מערער למעשה, באופן פומבי וקולני, על שני היסודות הבסיסיים של העשייה המודיעינית: הדגש שניתן למומחיות, לניסיון...

"עסקת המאה" שגיבש ממשלו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, מוצגת כפרדיגמה חדשה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני וגם לעיצוב ארכיטקטורה מזרח תיכונית חדשה. התוכנית מספקת מענה לדרישות הביטחון הנרחבות של ישראל ומאפשרת לה להחיל את ריבונותה בגושי ההתיישבות, בבקעת הירדן ובהתנחלויות המבודדות, ללא עקירת יהודים, ושומרת על ירושלים מאוחדת בריבונות ישראל. לצד הפלסטיני, התוכנית מציגה תנאים לכינון מדינה לא רציפה, מחולקת לשישה קנטונים, שיוכלו לחלוטין בתחום ישראל, עם שליטה ישראלית מלאה במעטפת ובמעברי הגבול. בנוסף, התוכנית מבטלת את "זכות...

הסכם ההבנות של ישראל עם ארצות הברית, הנמצא בשנתו השנייה, הינו הגדול ביותר שנחתם אי פעם בין המדינות. אולם, עד כה, נראה שטרם נחתמו חוזי רכש משמעותיים לרכישת פלטפורמות ומערכות נשק חדשות מפאת ההתחייבות הקיימות בגין רכש בעבר. מנגד, הצרכים הקיימים בצה״ל בפלטפורמות עיקריות הנמכרות על ידי ארצות הברית, ביניהן מטוסי קרב, מטוסי תדלוק ומסוקים כבדים, הינם גדולים מאוד – בעיקר משום שחלק נכבד מאלו הקיימים בצה"ל נרכש בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת, הם מגיעים לסוף חייהם והחלפתם נדרשת מיידית. הפתרון לכך הינו ביצוע התקשרויות מתקדמות ובעלויות...

בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 (סוף ינואר 2020) של המכון למחקרי ביטחון לאומי, התארחו מומחים ומקבלי החלטות בדרג המדיני והצבאי מהארץ והעולם והתקיימו דיונים בארבע מסגרות נושאיות: המערכת הבינלאומית, הסביבה האזורית, אתגרי חוץ וביטחון לישראל ומבט פנימה לישראל. כל אלה, בהסתכלות לעשור הבא. להלן עיקר התובנות הראשוניות שעלו בדיוני הכנס.

"אם הפלסטינים והישראלים רוצים שתי מדינות זה בסדר, אם הם רוצים מדינה אחת זה בסדר מצדי. אני מתווך", אמר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בספטמבר 2018. ובכן, ההתלבטות הסתיימה: ממשל טראמפ נצמד רשמית בעסקת המאה לפתרון שתי המדינות. הוא ממשיך – תוך סטיות ניכרות וביטול כל האיזונים הפנימיים במדיניות – את מדיניות כל קודמיו בבית הלבן בחמשת העשורים האחרונים, שהתבססה בעיקרה על החלטות מועצת הביטחון של האו"ם 242, 338 מ-1967 ו-1973, בהתאמה. חידוש חשוב בתוכנית טראמפ הוא ביטול ההבחנה, שהייתה מקובלת על הממשלים האמריקאים הקודמים, בין...

עיתוי הזמנת ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר סיעת 'כחול לבן' וראש האופוזיציה בני גנץ לבית הלבן, כחלק מהשקת "עסקת המאה" של הנשיא דונלד טראמפ, נקבע מסיבות פוליטיות – אמריקאיות וישראליות כאחת. עם זאת, מעבר לשיקולים אלה נמצאת סוגיה מהותית – הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מאחר ומדובר באחד מנושאי הליבה של המדיניות הישראלית, חשוב לנתח משמעויות אפשריות של התוכנית, להעריך את השלכותיה על התהליך המדיני ואפשרויות קידומו של פתרון לסכסוך. יתר על כן, למרות הסירוב הפלסטיני לדון בתוכנית ועל אף השתיקה בעולם הערבי והגינויים הצפויים מבירות אירופה...

המתיחות בין איראן לבין ארצות הברית, שהחריפה בעקבות חיסול קאסם סולימאני על ידי ארצות הברית והתגובה האיראנית למהלך, הנה מהחמורות בין המדינות מזה שנים. התנהלות הנהגותיהן של שתי המדינות לאחר האירועים העידה שוב כי אין להן עניין בעימות כולל ביניהן. עם זאת, סביר כי איראן תחזור למאבק א-סימטרי שתכליתו לקדם את סילוק הנוכחות האמריקאית מהמזרח התיכון ובעיקר מעיראק. לפיכך, גם אם בשלב זה ההסלמה הוכלה, מדיניות ההליכה על הסף של ארצות הברית ואיראן וכן מהלכים עצמאיים של גורמי מיליציה פרו-איראנים עלולים להוביל, ובלוח זמנים קצר, להידרדרות צבאית בין שתי...

ב-15 בינואר חתמו ארצות הברית וסין על "הסכם ביניים", כשלב הראשון בדרך לחתימת עסקה כוללת שתסיים את מלחמת הסחר ביניהן. עם זאת, ההישג הממשי מוטל בספק שכן עיקרי ההסכם מתרכזים בביטול, חלקי לפחות, של המכסים שהוטלו במהלך מלחמת הסחר, והדרישה האמריקאית שסין תצמצם את הסבסוד לחברות סיניות בבעלות ממשלתית, המקנה לחברות סיניות יתרונות על פני חברות אחרות, נותרה מחוץ להסכם. אי לכך, נראה שההסכם מהווה בעיקר שלב ראשון בהחזרת יחסי הסחר בין סין וארצות הברית למצבם כפי שהיה לפני תחילתה של מלחמת הסחר. מבחינת בעלות בריתה של ארצות הברית, וביניהן...

במרכזה של ההערכה האסטרטגית לשנת 2020 עומד המתח שבין עוצמתה הברורה של ישראל והצלחותיה המרשימות בתחומים השונים לבין האפשרות שמצב עניינים חיובי זה יתגלה כזמני ושברירי. מתח זה נובע משורה של גורמים העלולים להוביל בשנה הקרובה לעימות רחב-היקף ואף למלחמה. זאת, בשל אופן התנהלותה של ישראל מול כמה אתגרי ביטחון לאומי מהותיים: התגברות הנחישות והתעוזה האיראניות, הן בתחום הגרעין והן במאמציה להתבסס בסוריה ובזירות נוספות ולהציב בהן יכולות פעולה מול ישראל; מאמצי חזבאללה להשיג יכולת תקיפה מדויקת בהיקף נרחב; ומאמצי חמאס להביא להקלת הלחץ בעזה ולהשפיע על...

אחרי שלושה עשורים של דומיננטיות בהם היתה ארצות הברית מעצמת-העל היחידה בעולם, העשור השלישי של המאה ה 21- נפתח בעיצומה של תחרות אסטרטגית רב-ממדית בזירה הבינלאומית. לתחרות זו שותפים מדינות, ארגונים ותאגידים בינלאומיים, והיא מובלת על ידי המעצמות: ארצות הברית, שעודנה החזקה ביותר מבחינת משאבים ויכולות; סין, הממנפת את העוצמה הכלכלית שצברה להשפעה מדינית ולעוצמה צבאית גוברת, אך קצב הצמיחה שלה הואט; רוסיה, שנשיאה הוותיק פוטין מתמודד עם אתגרים פנימיים מורכבים; והאיחוד האירופי, שעוסק רבות בסוגיות של הגירה וברקזיט ובאתגרים השונים מצד רוסיה.

פער העוצמה בפתחה של שנת 2020 ישראל היא מדינה חזקה בעלת עוצמה צבאית, מדינית, טכנולוגית וכלכלית מרשימה. אולם בה בעת מתקשה ישראל בתרגום עוצמתה להשפעה אסטרטגית ובהשגת יעדי הביטחון הלאומי המרכזיים: הסרת איומים, קידום שלום, יצירת בריתות והכתבת תנאים לסיום מספק של עימותים. כל זאת מפאת תועלתם המוגבלת של מהלכים צבאיים מול אויביה העיקריים, נוסף על מחיר כלכלי וחברתי כבד הכרוך במלחמה ורגישות רבה לאבדות. גם כאשר ישראל מאבחנת היטב את האתגר היא מתקשה בעיצוב אסטרטגיה יעילה לטפל בו, כי הרי גם ניצחון צבאי מוחץ אינו מאפשר תמיד לתרגם את הישגי המלחמה...

העימותים בימים האחרונים בעיראק בין ארצות הברית לאיראן והמיליציות השיעיות בעלות בריתה מחריפים את המתיחות בין המדינות, הגם שנראה כי לשתיהן אין עניין בהידרדרות לעימות ישיר. בפועל, ניתן לראות בהם דווקא ביטוי למצוקתן. ארצות הברית ואיראן כאחת מתקשות לקדם את יעדיהן האסטרטגיים: מבחינת הממשל האמריקאי – כפיית שינוי מדיניות על איראן; ולגבי איראן – ריכוך דבקותה של ארצות הברית בסנקציות כאמצעי לחץ עיקרי מולה. ולגבי ישראל, נראה שמגמת ההימנעות האמריקאית מהפעלת לחצים צבאיים על איראן צפויה להימשך ואין לראות בתקיפה נגד מיליציה שיעית בעיראק...