כל הפרסומים בנושא טרור ולוחמה בעצימות נמוכה

התגברות פעילות הטרור בסיני ובמצרים גופא מחדדת עבור ישראל את הסכנה הנרקמת בגבולותיה מצד גורמי הג'האד העולמי בדרום ובצפון, אולם אל לה לישראל להתערב בלחימה הבלתי-מתפשרת שהכריזה מצרים על ארגוני הטרור הפועלים נגדה. כל התערבות פומבית ובוודאי מוצהרת עלולה לסייע לארגוני הטרור המבקשים לצבוע את המאבק המצרי נגדם באינטרסים זרים, ולכן המעשה הנבון הוא להימנע מכך ולאפשר למצרים לנהל את המערכה כהבנתם ועל פי צורכיהם, בכפוף לגמישות הקיימת בנספח הביטחוני להסכם השלום עם י

   בשנת 2013 נאלצו אזרחי 18 מדינות ברחבי העולם לספוג את התוצאות הקטלניות של טרור המתאבדים. בשנה זו בוצעו כ-291 פיגועי התאבדות, אשר גרמו למותם של כ-3,100 בני אדם. נתון זה מצביע על עלייה של כ-25% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (230).  מאז ראשיתם בשנות השמונים הגיע חלקם של ארגונים אלו ליותר מ-85 אחוזים מכלל פיגועי ההתאבדות ברחבי העולם ובשנת 2013 – לכמעט 95% מהם.  קפיצת המדרגה הדרמטית בהיקף טרור המתאבדים העולמי חלה מראשית שנות האלפיים; מאז החלו ועד עתה בוצעו סך הכול כ-3500 פיגועי התאבדות. ההד לו זכתה מתקפת ה-11 בספטמבר 2001 הביאה לגידול...

בשנת 2013 ציין ארגון אל-קאעדה 25 שנים להיווסדו ותריסר שנים למתקפת הטרור הדרמתית שביצע בארצות הברית ב-11 בספטמבר 2001. למרות מערכה נוגדת-טרור חובקת עולם שמתנהלת כנגדו, עדיין אל-קאעדה ושותפיו אחראים לרובם המכריע של אירועי הטרור בעולם, המסתכמים מדי שנה באלפי הרוגים ופצועים. מעבר למעורבותם בפיגועי הטרור, יש לאל-קאעדה ולשותפיו השפעה רבה כשחקנים במערכת הבינלאומית, כזו החורגת הרבה מעבר לגודלם המספרי ולעוצמתם הצבאית. מזכר זה מסביר כיצד ארגון טרור אחד, שמנה בשיא פעילותו מאות בודדות של פעילים, ייסד תופעה עולמית חוצת גבולות ועתירת השפעה,...

מסמך פנימי שנכתב על ידי מפקדי אל-קאעדה בחיג'אז ונחשף לאחרונה עוסק בבחינה מחודשת של אסטרטגיית הארגון בשנים 2011 – 2012, כאשר אנשיו השתלטו על מספר מחוזות בדרום-תימן, ובטא התלבטויות של ראשי הארגון בכל הנוגע ליחסי הארגון עם האוכלוסייה המקומית בתימן בשל רצונו לזכות באהדתה ובתמיכתה במאבקו מול הממשל בצנעא. מסמך זה מאפשר הצצה נדירה להלך הרוח השורר בקרב מפקדי הארגון באשר לתכנון המשך המערכה נגד הממשל התימני, ומשקף דילמות דומות הניצבות גם בפני שותפי אל-קאעדה, המעורבים בלחימה בזירות אחרות נגד משטרים בעלי יכולת משילות מוגבלת.

לאחרונה נחשפו בפני הציבור בישראל שני מקרים בולטים שבהם פעילים הקשורים לאל-קאעדה ולזרם הסלפיה ג'האדיה היו מעורבים בפעילות טרור בישראל ובשטחי יהודה ושומרון. חשיפות אלו באות על רקע חששות הרווחים בישראל באשר לאפשרות שתפרוץ אנתיפאדה אלימה נוספת ביהודה ושומרון. השאלה המתבקשת, היא: האם גורמים המשתייכים לזרם של הסלפיה ג'האדיה, המזוהה עם אל-קאעדה וגורמי הג'יהאד העולמי, החלו גם הם לשחק תפקיד משמעותי בהתססת השטח לכדי הסלמה אפשרית ואלימות בהיקף נרחב.

בין יתר הממצאים המרכזיים של הסקר:מספרם של אלה שמאמינים כי אפשר להגיע להסכם עם הפלסטינים עולה באופן דרמתי, לנוכח האפשרות שהפלסטינים יכירו במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.התמיכה ביוזמת השלום הערבית, למרות שגברה בשנים האחרונות, נותרה מוגבלת. באשר לחמאס, מיעוט מהישראלים מאמין שהארגון ילך בעקבות אש"ף ויכיר בישראל.מיעוט מהישראלים מאמין שהשינויים המרכזיים במזרח התיכון שהביא עמו "האביב הערבי" יערערו את הסכמי השלום שישראל חתמה עם מצרים ועם ירדן.בתחום הערכים הפוליטיים הבסיסיים, התמיכה ברוב יהודי במדינת ישראל גברה בצורה...

מחבר נוסף: יורם שוייצר    המערכה הגלובאלית נגד הטרור פגעה קשות בתשתיות הפיסיות של אל-קאעדה, אולם במקום להיחשף העמיק ארגון אל-קאעדה את פעילותו במרחב הקיברנטי. פעילי הארגון למדו לנצל את טכנולוגיית האינטרנט לצרכיהם על ידי שימוש ברשתות מוכרות לצורך הפצת תכנים לגיוס, הדרכה ותיאום פעולות טרור. לרשת האינטרנט צד גלוי וחבוי. הצד הגלוי מכיל אתרים שניתן למצוא באמצעות חיפוש רגיל; הצד החבוי, המכונה "רשת אפלה" ("דארקנט"), מכיל אתרים או רשתות של אתרים אשר אינם נגישים באמצעות שיטוט רגיל. אתרים אלו משמשים פלטפורמה לגולשים...

אל-קאעדה זכה השבוע לעדנה והבליח לכותרות המהדורות הפותחות בכלי התקשורת העולמיים כמי שמאיים ישירות על ביטחונן של שגרירויות מערביות, בראשן אלה האמריקאיות, ועל אזרחי העולם. ניצחון תעמולתי זה נפל לידיו בעקבות פרסום פומבי שניתן למידע מודיעיני, אשר פרטיו החלקיים הודלפו מפי דוברי הממשל האמריקני ומגורמי מודיעין אנונימיים. פרסום זה הביא לחידוש מטוטלת הערכות המצב לגבי רמת האיום שמהווה כיום אל-קאעדה.

  למרות שחסרים עדיין פרטים (למשל, לא פורסם עדיין מה היו המניעים הרשמיים של האיחוד האירופי להכרזה על חזבאללה כארגון טרור), יהיה זה סביר להעריך שמבחינה מעשית, סיווג הזרוע הצבאית של חזבאללה כארגון טרור אינו מהווה חציית קו אדום עבור חזבאללה או עבור האיחוד האירופי.

מהתבטאויות של אישים בכירים בישראל, חלקן מפורשות, חלקן עמומות, בסוגיית הגרעין האיראני ניתן להבין, שאם וכאשר יסתבר שאין מנוס מפעולה צבאית נגד איראן, ישראל סבורה שנכון כי פעולה כזו תבוצע על ידי ארצות הברית ולא על ידה. מסר זה חבוי גם בראיון האחרון של ראש הממשלה לרשת CBS. לתפיסה זו של "אמריקה ראשונה" יש הגיון משלה, ואין ספק שהיא מציבה בפני ישראל יתרונות מרובים על פני פעולה עצמאית של ישראל. יחד עם זאת, צריכה ישראל להביא בחשבון תוצאות שליליות אפשריות של דרך פעולה זו שתאפשר לה, כך ניתן לקוות, למזער נזקים, אם וכאשר אופציה זו תתממש...

ישראל נתונה למתקפות שיגורי רקטות זה שנים רבות. זכורה, בין היתר, מלחמת לבנון השנייה ב-2006, שבמהלכה ספגה ישראל מעל 4000 רקטות תוך חודש אחד, והירי המתמשך מרצועת עזה בעשור האחרון. מאמר זה מתמקד במערכת "כיפת ברזל" ובוחן את לקחי פריסת המערכת, ומעריך מחדש את ההחלטה על הצטיידות במערכת, וכן בוחן השלכות עתידיות מפריסת מערכת זו ומערכות נוספות הצפויות להיכנס לשירות בקרוב.

פחות משבוע חלף מאז התקיפות באזור דמשק, שעל-פי מקורות אמריקאיים, פגעו בטילי קרקע-קרקע מתקדמים מדגם "פתח 110", שהיו בדרכם מאיראן לחזבאללה בלבנון. אחרי ששקע האבק ונראה שהאירוע הוכל ניתן להצביע על מסקנות ראשוניות, אם כי בהחלט יתכן כי אנו עדיין בעיצומו של משבר רחב יותר גם בהיבטים של הסיכוי לתגובה מאוחרת ובמיוחד אל מול ההיתכנות להמשך חציית הקווים האדומים ותקיפות נוספות, העשויים להוביל להסלמה בזירה הצפונית. מאמר זה מניח, על פי פרסומים זרים, שהתקיפה בדמשק הייתה ישראלית.