תמורות במערך המילואים משפיעות על חלקים נוספים בצה"ל כמו המערך הסדיר ומערך הקבע. לפיכך, בחינה ממוקדת של שינוי בהרכב מערך המילואים — כפי שנבחן במאמר הזה בנוגע למבנה הארגוני של מג"דים במנמ"ש — הוא הכרחי לא רק להבנת המקרה עצמו כי אם גם להבנת שינויים עכשוויים ופוטנציאליים בכלל חלקי המערכת הצבאית. במאמר הנוכחי הוצגו האתגרים הנובעים מהמבנה הארגוני של מג"דים במנמ"ש. הודגש שמדובר באתגרים גם למג"דים שבמנמ"ש וגם למערכת הצבאית כולה, והוצגו כמה פתרונות אפשריים לאתגרים האלה שאותם העלו המפקדים שרואיינו ושאותם אף...
המזכר המיוחד הזה מציג את דו״ח הוועדה לגיבוש תפיסת הביטחון של ישראל (2006) ובוחן את המסקנות ואת ההמלצות של הדו״ח בחלוף עשור. הוועדה התבקשה על ידי שר הביטחון וראש הממשלה לבחון את תקפותה של תפיסת הביטחון הקיימת ולהמליץ על תפיסת ביטחון מעודכנת נוכח האתגרים העיקריים העומדים על סדר היום הביטחוני לעשור הקרוב. בסיומו של תהליך ארוך ויסודי הניחה הוועדה בפעם הראשונה בפני קברניטי המדינה מסמך פורמלי כתוב הפורס תפיסת ביטחון מקיפה בראייה אינטגרטיבית וארוכת טווח. דו״ח הוועדה אומץ על ידי שר הביטחון והוצג לראש הממשלה, לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי...
הפלת המטוס הרוסי מדגם Il-20 על ידי סוריה בליל ה-17 בספטמבר התפתחה לאחת התקריות המורכבות במסגרת יחסי רוסיה-ישראל, לפחות מאז תחילת ההתערבות הרוסית בסוריה באוקטובר 2015. במהלך תקיפה ישראלית באזור לטקיה, סוללת 5-SA סורית פגעה במטוס מודיעין רוסי, שהתרסק לים על 15 אנשי צוותו. למרות שהסורים הם אלו שכשלו בזיהוי המטוס הרוסי, רוסיה בחרה להאשים את ישראל בתקרית. עם זאת נראה שלשני הצדדים, רוסיה וישראל, יש עדיין אינטרס בסיסי בהמשך ההבנות בסוריה ומערכת היחסים הטובה ביניהם, והדבר יאפשר להם ליישר את ההדורים. לצד זה התקרית עלולה להגביל את חופש הפעולה...
קיימת חשיבות ודחיפות להכנת תוכנית רב-שנתית מתוקצבת למשרד הביטחון וצה"ל לשנים 2025-2021, שתיכנס לתוקף עם תום תר"ש "גדעון". תכנית זו תהיה גם המפתח להתנעת תהליכי הרכש הנדרשים במסגרת התוכנית החדשה של הסיוע האמריקאי (2028-2019), שהינה מפתח להתעצמות צה"ל. קביעת נוסחה הקושרת בין התקציב לתוצר, או לתוצר לנפש, עשויה להיות אחד מהמעצבים החשובים של תקציבי הביטחון בשקלים, במסגרת התוכנית הרב-שנתית הבאה.
באוקטובר 2018 תחל שנת תקציב חדשה בארצות הברית ועמה תוכנית הסיוע הרב-שנתית לישראל לעשור 2028-2019, בסך 38 מיליארד דולר. מתוכם: 33 מיליארד דולר מתוכנית סיוע החוץ ו-5 מיליארד דולר ממשרד ההגנה למימון פרויקטים משותפים להגנה מפני טילים (נושא זה לא נכלל בתוכנית הסיוע הרב שנתית הקודמת). עם זאת, תנאי הסיוע הוקשחו: ישראל לא תרכוש בכספי הסיוע דלק ויכולתה להמיר כספי סיוע מדולרים לשקלים תפחת עד לאפס בסוף התוכנית. הדבר יהווה אתגר לשימור יכולות המו"פ ועוצמתן של התעשיות הביטחוניות בישראל, הנשענות עתה על רכש של צה"ל בשקלים, שמומרים מסיוע...
ישראל הצליחה למנוע חדירה של פלסטינים מרצועת עזה לתחומה במסגרת 'צעדת השיבה' והמחאה הפלסטינית נגד העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים. אולם, בהיבט התודעתי, ישראל ספגה "פיגוע אסטרטגי", שבא לידי ביטוי בתמונת המסך המפוצלת במרבית רשתות השידור בעולם – מצד אחד עשרות הרוגים על גבול הרצועה, ומצד שני חניכת השגרירות האמריקאית בירושלים. ההשלכות של תמונה זו הינן החזרת הנושא הפלסטיני לסדר היום הבינלאומי, שרשרת גינויים לישראל בעולם והחלטות בינלאומיות נגד ישראל. על ישראל להפיק לקחים מאירוע זה כדי לשפר את היערכותה בהיבטי התודעה בשגרה...
לאחר שתי המהלומות שספגה איראן בשבוע שעבר, אין מקום לשאננות או לשביעות רצון מוגזמת. יש לעקוב מקרוב אחר המדיניות העדכנית שיאמצו כל השחקנים המעורבים. עד כה ניהלה ישראל מדיניות נפרדת מול הגרעין ומול מלחמת השלוחים של איראן; כעת עליה לגבש מדיניות אינטגרטיבית וארוכת טווח, ולחתור לתיאום מאמצים ולשיתוף פעולה עמוק עם ארצות הברית, מדינות אירופה ומדינות האזור. תיאום אופרטיבי ואסטרטגי עם רוסיה נותר חיוני. מול אתגר הגרעין האיראני נדרש לכונן "מפעל התרעה אסטרטגי" משותף עם ארצות הברית וידידות נוספות, כדי למנוע הפתעות הרות גורל.
הכנסת חוקקה תיקון לחוק יסוד הממשלה הנוגע ל"סמכויות לעניין פתיחה במלחמה או נקיטת פעולה צבאית משמעותית". אולם, ספק אם דווקא חקיקה הייתה ההליך הנחוץ לשינוי ההסמכה. לחוק שכזה אין כמעט מקביל בדמוקרטיות מערביות, הוא נעדר האיזונים והבלמים ההכרחיים במשטר דמוקרטי, ויש בו כדי לערער את העיקרון כי מלחמה היא פעולה שמחייבת גיוס לגיטימציה פנימית וחיצונית מרבית. לנוכח החקיקה החדשה יש לטייב את עבודת הקבינט, כדי שאכן יהיה בקי בנושאים האסטרטגיים שעל הפרק, ויש לשתף בהחלטות, לכל הפחות, את הקבינט כולו. את ההחלטות הטקטיות אפשר, ואף רצוי, לקבל...
במארס 2018, בעקבות היתר פרסום מצד הצנזורה הצבאית, נטלה ישראל אחריות רשמית להשמדת הכור הגרעיני הסורי ב-6 בספטמבר 2007, שנחשב לסיכון קיומי מתהווה. קודם לפרסום אישרו בכירים בישראל, שצה"ל תוקף מזה שנים בסוריה נשק אסטרטגי המיועד לחיזבאללה – הנחשב לסיכון "בלתי נסבל" לישראל. עם פרסומים אלה נקטעה מדיניות העמימות הישראלית רבת השנים לגבי סדרת תקיפות אוויריות בשטח סוריה. המאמר מנתח את הסוגיה מההיבט המערכתי ומציג משמעויות והמלצות.
הדיון הציבורי בעקבות חשיפתה של תקיפת הכור הגרעיני בסוריה התמקד בסוגיית הגילוי, אך יש להדגיש סוגיות נוספות, חשובות לא פחות, כולן קשורות בתפקידי המודיעין, ולהפיק מהן לקחים. בראשן: מאמציהם של אויבים להשגת יכולת גרעינית יהיו לעולם אתגר מודיעיני וכדי להתמודד עמו יש לוודא שהנושא בראש רשימת הידיעות החיוניות ולוודא הקצאה של משאבי איסוף ותשומת לב ממוסדת של צמרת הקהילה המודיעינית לנושא. כן יש להביא בחשבון שתגובת האויב לתקיפה תהיה תלויה במהלכים מבצעיים, מדיניים והסברתיים, וכן לחזק את ממד השילוביות בקהילת המודיעין.
ראש הממשלה מנחם בגין ניסח את הדוקטרינה הלא-פורמלית הנקראת על שמו, שעיקרה לא לאפשר למדינות עוינות לישראל והקוראות להשמדתה לפתח יכולות המכוונות לפיתוח נשק גרעיני שיופעל נגדה. עם זאת, התקיפות שביצעה ישראל נגד הכורים בעיראק (1981) ובסוריה (2007) אינן מצביעות בהכרח על דוקטרינה שלעולם תהיה תקפה. אויבי ישראל למדו את לקחיהן של תקיפות אלה והם מציבים כיום אתגרים קשים יותר בפני תקיפה. לכן, קברניטי מדינת ישראל בהווה בעתיד לא יהיו פטורים מניתוח מעמיק של יעדים וסיכונים אסטרטגיים בכל הקשר עתידי של תוכנית פיתוח והצטיידות של מדינות אויב בנשק גרעיני.
הנהגת חמאס מקדמת הכנות למהלך תודעתי – תהלוכת השיבה הגדולה, שבמהלכה יצעדו אלפי אזרחים פלסטינים מהרצועה לכיוון גדר הביטחון בגבול עם ישראל. תכלית המהלך, האמור להתבצע ב-14 במאי, במלאת 70 שנה להכרזת מדינת ישראל, היא להמחיש ולהעצים את סוגיית הפליטות הפלסטינית ולחברה תודעתית למצוקה ברצועת עזה. אף שהמהלך כולו הנו תודעתי, הוא מציב את ישראל בפני אתגר המשלב מחד גיסא איום ביטחוני-פיזי בעקבות ניסיון לחדור את גבול הרצועה, ומאידך גיסא איום תודעתי שיציג את התגובה הישראלית באור שלילי מול קהלי היעד השונים. ישראל אינה יכלה להרשות לעצמה פגיעה...
