במכון למחקרי ביטחון לאומי נערך משחק מלחמה שנועד לבחון את ההשלכות של החלת הריבונות (סיפוח) על שטחים ביהודה ושומרון. בעקבות החלטת ממשלת ישראל להחיל ריבונות של גושי ההתיישבות בעוטף ירושלים בהיקף מצומצם, הכריז נשיא הרשות הפלסטינית על כינון מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 67'. החלת הריבונות לא זכתה להכרה של מדינות העולם, למעט ארצות הברית, ולעומת זאת רובן הכירו במדינה פלסטינית. מייד נרשם רצף אירועים מסלימים בזירה הישראלית-פלסטינית, ואף מעבר לה.
מהלך הסיפוח החזיר את הבעיה הפלסטינית למרכז הבמה, לאחר שבעשור האחרון עלה בידי ישראל לדחוק את...
מאז כיבוש יהודה ושומרון על ידי ישראל, עתידם המדיני של שטחים אלה מאפיל על כל נושא אחר במסגרת היחסים בין ישראל למדינות אירופה, כשחילוקי הדעות עם האיחוד מתעצמים במיוחד כשהתהליך המדיני הישראלי-פלסטיני נעצר, גם אם לא בהכרח באשמת ישראל, וכאשר מוגברת פעילות ההתנחלות הישראלית באזורים אלה. סיפוח ישראלי, בהיקף גדול כקטן, של שטחים ביהודה ושומרון, יגרור גל תגובות שליליות באירופה, שיעמיקו את הנתק בין הצמרות הפוליטיות של ישראל ושל המדינות חברות האיחוד האירופי. תהליכים פנימיים באירופה, המערערים את הלכידות הפוליטית של האיחוד, צפויים להקשות עליו...
ב-20 במאי פרסם הבית הלבן את מסמך "גישתה האסטרטגית של ארצות הברית לרפובליקה העממית של סין", המתאר את האתגר שמציבה סין לארצות הברית ואת אסטרטגיית המענה לו. בעיקרו המסמך הוא המשך ישיר של "אסטרטגיית הביטחון הלאומי" של הנשיא דונלד טראמפ מדצמבר 2017, שבמרכזה "תחרות המעצמות האסטרטגית". ב-29 במאי נשא הנשיא טראמפ נאום שבו תקף את מדיניות סין ואת התנהלותה סביב מגפת הקורונה וסוגיית הונג קונג. הנשיא תיאר את התגובה שתנקוט ארצות הברית, ולא חסך ביקורת גם מקודמיו, אשר מדיניותם אפשרה, לדבריו, לסין לפגוע באינטרסים...
במסמך המעודכן (20 במאי 2020) של "הגישה האסטרטגית האמריקאית כלפי סין" (United States Strategic Approach to the People’s Republic of China), נטען כי "ארצות הברית לא העריכה מספיק את רצונה של המפלגה הקומוניסטית להגביל את הרפורמות הכלכליות והפוליטיות, והקשר של סין עם העולם לא הוביל לחברה פתוחה וחופשית כפי שארצות הברית קיוותה". דברים אלה מחזקים את התפיסה הסינית כלפי ארצות הברית, הנשענת על חוסר אמון וחשדנות רבת שנים אשר לכוונות האחרונה לפגוע ביציבות סין ובשלטון המפלגה. באחרונה אף הופתעה סין מעוצמת הפעילות האמריקאית נגדה,...
בינואר 2020 ערך המכון למחקרי ביטחון לאומי את הכנס השנתי הבינלאומי ה-13. הכנס עמד בסימן "הערכה אסטרטגית לישראל 2020 – מבט אל העשור הבא", וכלל דיונים, תרחישים והרצאות בנושאים אסטרטגיים חשובים לביטחונה הלאומי של ישראל. בכנס השתתפו מקבלי החלטות, מעצבי דעת קהל וחוקרים מובילים מהעולם ומהארץ. מוזמנים לקרוא את הגרסה הדיגיטלית של החוברת המיוחדת המסכמת את מושבי הכנס, ומצביעה על התובנות שעלו ממנו.
"החלת הריבונות" היא ניסוח רך לסיפוח חד-צדדי ישראלי של שטחים ביהודה ושומרון. מדובר במהלך שנועד לטרוף את הקלפים ולשנות את כללי המשחק בזירה הישראלית-פלסטינית. ראש הממשלה בנימין נתניהו, סובר שנקרתה לישראל הזדמנות, אולי חד-פעמית, לשנות את המציאות בזירת הסכסוך. לדבריו: "עד היום ישראל תמיד הייתה זו שצריכה לוותר, למסור, להקפיא ולסגת… עכשיו בא הנשיא טראמפ ואומר כי לא ישראל היא שצריכה לוותר, הפלסטינים צריכים לוותר". העיסוק התקשורתי והשיח בישראל התמקד בהשלכות המידיות של סיפוח, אך אין שיח בנוגע לטווח הארוך. אם הרשות...
התעשיות הביטחוניות הן אחת מאבני היסוד של הביטחון בישראל. קיומן הכרחי משום שישראל אינה יכולה לסמוך על מקורות רכש חיצוניים בלבד. הייצור המקומי מהווה חלק בלתי נפרד גם מהמחקר והפיתוח בישראל, והוא מאפשר להתאים מערכות נשק ייחודיות לצרכים המשתנים של צה"ל, אשר מקנות לו יתרונות בשדה הקרב. מנקודת המבט של התעשיות הביטחוניות צה"ל הוא לקוח מרכזי, והשימוש שהוא עושה בתוצרים ובמוצרים של התעשיות מגביר את המוניטין שלהן בבואן לייצא את מוצריהן למדינות ברחבי העולם. התעשיות הביטחוניות נשענות במידה ניכרת על הזמנות של משרד הביטחון, אשר ממומנות...
"חוק הביטחון הלאומי בהונג-קונג", שאומץ באחרונה במליאה השנתית של שני מושבי הקונגרס העממי בסין, מסמן עניין בשימור הריבונות הסינית מול "דאגה מהתערבות זרה" בשטחים המוגדרים "אינטרס ליבה". לאחר אישורו, פרסמו ארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה וקנדה הצהרה משותפת, שבה הביעו דאגה עמוקה מהחקיקה . עם זאת, תגובתן הייתה מתונה יחסית ורק הנשיא האמריקני טראמפ הצהיר על מעשים בפועל, כשאמר שמדינתו תפסיק להעניק להונג-קונג מעמד של אזור סחר בינלאומי מיוחד. יצוין שמשמעות החוק חורגת מעבר להקשר הונג-קונג בלבד – היא מסר ברור כי...
בממשל האמריקאי רואים במינויו של ראש שירותי המודיעין, מצטפא אל כאזמי, לראש ממשלת עיראק הזדמנות לשוב ולהעמיק את האחיזה האמריקאית במדינה, בניסיון לאתגר את מאמציה של איראן לבסס בה את השפעתה. ל"דיאלוג האסטרטגי" הצפוי להתנהל בין ארצות הברית לעיראק בקרוב פוטנציאל להיות צומת ביחסים בין שתי המדינות, בין היתר מאחר שתוצאותיו עשויות להשפיע על עתיד הנוכחות הצבאית האמריקאית בעיראק. לישראל אינטרס ברור בהצלחת הדיאלוג, לאור האפשרות שנסיגה אמריקאית מעיראק תותיר את איראן ללא מתחרים משמעותיים כשחקן דומיננטי בזירה זו. מעבר לצורך לקיים שיח בנושא...
ממשלה חדשה בישראל תצטרך לבחון את תקפותן של מוסכמות רבות, שהנחו את מדיניות החוץ הישראלית בשני העשורים האחרונים. בין הנושאים שעל הפרק: הסכסוך הישראלי-פלסטיני, היחסים בין ישראל לבין שכנותיה במזרח התיכון – בפרט בתחום האנרגיה ובהקשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני; היחסים עם ארצות הברית, ובין היתר השלכות התחרות בין סין לארצות הברית על מערכת הקשרים; היחסים עם האיחוד האירופי ועם ארגונים ומוסדות בינלאומיים בכלל. המלצה נוספת היא לחזק את מעמדו של משרד החוץ כבעל תפקיד בהתוויית המדיניות בתחומים מרכזיים אלה.
השלכותיה הגלובליות, האזוריות והפנימיות של מגפת הקורונה עדיין לא ברורות די הצורך, אך לממשלה ה-35 של ישראל אין מאה ימי חסד. עליה להחזיר במהירות את המשק לפעולה מלאה, בנוכחות הנגיף ובצל האפשרות לגל התפרצות נוסף. אשר לממד הביטחוני – כל המשטרים ברחבי המזרח התיכון עוסקים במגפה ובענייניהם הפנימיים, ולפיכך יבקשו להימנע מהסלמה בעימות עם ישראל. עם זאת, הסיכון להסלמה בלתי מתוכננת (בסוריה, בלבנון וברצועת עזה) עודנו קיים ומחייב את ישראל לשיקול דעת בהפעלת הכוח. האיום האיראני מוסיף להיות העיקרי בין האיומים שלפתחה של ישראל ומחייב לכן תאום הדוק עם...
מחריף העימות הצבאי, המדיני והכלכלי בין איראן לארצות הברית. בהמשך התקיפות בעיראק על בסיסים שבהם נוכחים כוחות אמריקאים וכן התגרויות של ספינות איראניות בכלי שיט אמריקאים, יש פוטנציאל להסלמה עד כדי עימות מוגבל ישיר, למרות ששני הצדדים מעדיפים להימנע ממנו. בנוסף, מתפתח עימות סביב המהלך האמריקאי להארכת סעיף האמברגו על נשק קונבנציונלי בהחלטת מועצת הביטחון 2231, שהתקבלה לאחר סגירת הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן, שתוקפו עומד לפוג באוקטובר הקרוב. איראן מתנגדת להארכה ורומזת שתגיב בתחום הגרעין, כולל ביציאה מהפיקוח ואולי אף מאמנת ה-NPT. למהלך...