בממשל האמריקאי רואים במינויו של ראש שירותי המודיעין, מצטפא אל כאזמי, לראש ממשלת עיראק הזדמנות לשוב ולהעמיק את האחיזה האמריקאית במדינה, בניסיון לאתגר את מאמציה של איראן לבסס בה את השפעתה. ל"דיאלוג האסטרטגי" הצפוי להתנהל בין ארצות הברית לעיראק בקרוב פוטנציאל להיות צומת ביחסים בין שתי המדינות, בין היתר מאחר שתוצאותיו עשויות להשפיע על עתיד הנוכחות הצבאית האמריקאית בעיראק. לישראל אינטרס ברור בהצלחת הדיאלוג, לאור האפשרות שנסיגה אמריקאית מעיראק תותיר את איראן ללא מתחרים משמעותיים כשחקן דומיננטי בזירה זו. מעבר לצורך לקיים שיח בנושא...
ממשלה חדשה בישראל תצטרך לבחון את תקפותן של מוסכמות רבות, שהנחו את מדיניות החוץ הישראלית בשני העשורים האחרונים. בין הנושאים שעל הפרק: הסכסוך הישראלי-פלסטיני, היחסים בין ישראל לבין שכנותיה במזרח התיכון – בפרט בתחום האנרגיה ובהקשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני; היחסים עם ארצות הברית, ובין היתר השלכות התחרות בין סין לארצות הברית על מערכת הקשרים; היחסים עם האיחוד האירופי ועם ארגונים ומוסדות בינלאומיים בכלל. המלצה נוספת היא לחזק את מעמדו של משרד החוץ כבעל תפקיד בהתוויית המדיניות בתחומים מרכזיים אלה.
השלכותיה הגלובליות, האזוריות והפנימיות של מגפת הקורונה עדיין לא ברורות די הצורך, אך לממשלה ה-35 של ישראל אין מאה ימי חסד. עליה להחזיר במהירות את המשק לפעולה מלאה, בנוכחות הנגיף ובצל האפשרות לגל התפרצות נוסף. אשר לממד הביטחוני – כל המשטרים ברחבי המזרח התיכון עוסקים במגפה ובענייניהם הפנימיים, ולפיכך יבקשו להימנע מהסלמה בעימות עם ישראל. עם זאת, הסיכון להסלמה בלתי מתוכננת (בסוריה, בלבנון וברצועת עזה) עודנו קיים ומחייב את ישראל לשיקול דעת בהפעלת הכוח. האיום האיראני מוסיף להיות העיקרי בין האיומים שלפתחה של ישראל ומחייב לכן תאום הדוק עם...
מחריף העימות הצבאי, המדיני והכלכלי בין איראן לארצות הברית. בהמשך התקיפות בעיראק על בסיסים שבהם נוכחים כוחות אמריקאים וכן התגרויות של ספינות איראניות בכלי שיט אמריקאים, יש פוטנציאל להסלמה עד כדי עימות מוגבל ישיר, למרות ששני הצדדים מעדיפים להימנע ממנו. בנוסף, מתפתח עימות סביב המהלך האמריקאי להארכת סעיף האמברגו על נשק קונבנציונלי בהחלטת מועצת הביטחון 2231, שהתקבלה לאחר סגירת הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן, שתוקפו עומד לפוג באוקטובר הקרוב. איראן מתנגדת להארכה ורומזת שתגיב בתחום הגרעין, כולל ביציאה מהפיקוח ואולי אף מאמנת ה-NPT. למהלך...
מאמר זה מתמקד ברעיון, אפילו הכוונה, למצות את מה שנתפס כהזדמנות לכאורה, לקדם את החלת הריבונות הישראלית על שטחים ביהודה ושומרון. בקרב קבוצת אינטרס השואפת להחיל מהלך זה, ובראשן ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שוררת תחושה כי בנסיבות הנוכחיות, כל עוד הנשיא דונלד טראמפ מכהן כנשיא ארצות הברית וחותר להטביע את חותמו על ההיסטוריה, וכן בחסות משבר הקרונה, בעוד מנהיגים בעולם טרודים בהתמודדות מול הנגיף, יש לישראל הזדמנות שלא הייתה בעבר, ואולי גם לא תשוב בעתיד הקרוב, להחיל ריבונות ישראלית על שטחי ההתנחלויות. החלת הריבונות באופן חד צדדי בשטחי יהודה...
סגן נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ו ביידן צפוי להיות המועמד הדמוקרטי בבחירות לנשיאות בנובמבר 2020. ביידן ינסה ככל הנראה לתמרן בין שמירה על בסיס הבוחרים שלו מהמרכז הפוליטי, לבין ניסיון לגייס את תמיכת האגף הצעיר והאקטיביסטי יותר של המפלגה הדמוקרטית, וזאת באמצעות ויתורים במדיניות הפנים על פני מדיניות החוץ. סגן הנשיא לשעבר הוא תומך ותיק של ישראל, אך אם יצליח לנצח בבחירות, סביר להניח שתתעורר מתיחות בינו לבין ממשלת ישראל סביב שני נושאים עיקריים: הסכסוך הישראלי-פלסטיני ואיום הגרעין האיראני. טוב תעשה ממשלת ישראל אם תיזום פנייה לביידן וליועציו...
כיצד ייראה העולם בעוד שנה, ואיך תשפיע מגפת הקורונה על המזרח התיכון? מאמר זה מציג ארבעה תרחישים אפשריים: "המשך" – שבמסגרתו, לאחר עצירה זמנית של כמה חודשים, יתחדשו המגמות הגלובליות והאזוריות המוכרות מהעידן שלפני הקורונה; "מהפך" – שבו יתחולל שינוי יסודי בדפוסים שאפיינו את החיים בתקופה שקדמה למשבר והעולם ייערך לקראת סדר עולמי אי-ליברלי בהנהגת סין; "פירוק" – שבו כל השחקנים הגלובליים ייצאו מהמשבר חבולים והמבנה הרופף של המערכת הבינלאומית יתפרק לכאוס, שיתבטא בין היתר גם בגל חדש של טלטלה במזרח התיכון;...
הסכם קיצוץ תפוקות הנפט, שהובל על ידי ארצות הברית, רוסיה וערב הסעודית, הינו המהלך הרב צדדי המרכזי לייצוב הכלכלה העולמית בעת משבר הקורונה. הוא צפוי לשקם את "אופ"ק פלוס" ולבנות תשתית ראשונית לחיזוק השפעת הקרטל על שוק האנרגיה כולו. חרף ניגודי האינטרסים בין המעורבים והאופי הרופף של ההסכמות, המצוקה הכלכלית המשותפת תסייע לשימורו בחודשים הקרובים, וככל שיתמשך המשבר אפשר שההבנות יתפתחו למנגנון כלכלי ממוסד יותר, שיתרום לשיח מדיני מתעמת פחות בין המעצמות. ארצות הברית, רוסיה וערב הסעודית יכולות לראות בהסכם הישג: הנשיא טראמפ הפגין...
ניתוח השוואתי בין מדינות העולם מאפשר להתחקות אחר הדומה והשונה בדפוסי ההתמודדות עם האתגרים שמציבה עד כה מגפת הקורונה. רוב המדינות נוקטות אסטרטגיית התמודדות דומה, המבוססת על שלושה רכיבים: הראשון הוא מדיניות הסגר (ברמות שונות), בניסיון להאט את התפשטות המחלה ולמנוע עומס יתר על מערכת הבריאות; השני הוא שיפור ההיערכות והמוכנות של מערכות הבריאות; והשלישי הוא חבילות סיוע כלכליות רחבות היקף כמענה להשבתה הכלכלית הפתאומית ולמשבר הפיננסי העמוק. הפער בין הצלחת צעדי ההכלה המהירים שנקטו רוב מדינות מזרח אסיה, לבין מדינות המערב, שברובן המגפה טרם...
משבר הקורונה, המתאפיין באי ודאות קיצונית ובסיכון מוגבר לעיוותי תפיסה, צפוי להשפיע גם על סביבתה האסטרטגית של ישראל. "סיעור מוחות" שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי הצביע על עשרה תרחישים שליליים אפשריים, שעלולים להתממש במהלך המשבר, גם אם אין להם עדין סימנים במציאות. המשבר עלול להגביר את הסבירות: לקריסת משטרים ומערכות שלטון; לגל טרור ביהודה ושומרון; לסבב הסלמה מול עזה; להגברת פעילות דאע"ש; לנסיגה אמריקאית חפוזה מעיראק ומסוריה; למחטפים רוסיים אסטרטגיים באזור; ולהיחלשות של המונרכיות במפרץ. תרחישים חמורים נוספים (שלא ברור אם...
אסטרטגיית מזעור המשבר (mitigation) שמיישמת ארצות הברית למאבק בנגיף הקורונה היא איטית ולא אחידה, ותפגע ביכולתה להתמודד עם המגפה. תוצאות ההתפרצות יהיו ככל הנראה משמעותיות בזירה הפנימית: משבר בריאותי-כלכלי משולב, לו עשויות להיות השלכות פוליטיות ובכלל זה השפעה על האופן שבו תתנהל מערכת הבחירות לנשיאות, כולל על דרכי ההצבעה עצמן. בהקשר הגלובלי, ארצות הברית צפויה להפנות את מוקד תשומת הלב פנימה בעודה מנסה להתמודד עם המשבר רב-הממדים ובבוא העת גם להתאושש ממנו – שינוי שעשוי להיות בעל השלכות שליליות על ישראל, לרבות אפשרות לצמצום בסיוע החוץ השנתי.
הסכם השלום שנחתם בין ארצות הברית לבין הטליבאן בדוחה שבקטאר ב-29 בפברואר 2020, נועד לשים קץ למלחמה בין כוחות הטליבאן לכוחות האמריקאים באפגניסטן, הנמשכת כבר כמעט שני עשורים. בתמונה האסטרטגית הרחבה, כישלונה של ארצות הברית להשיג הכרעה נגד הטליבאן היא הוכחה למגבלותיו של הכוח הצבאי. איראן צפויה להפיק תועלת מהנסיגה האמריקאית (על אף ההשלכות האפשריות על היציבות בגבולותיה), שכן אחת מהמטרות העיקריות של מדיניותה הייתה סילוק הכוחות האמריקאים מהאזור. בנוסף, התפתחות זו מחזקת את ההערכה האיראנית כי הנשיא טראמפ מעוניין להימנע מעימות צבאי במזרח התיכון....
