כל הפרסומים בנושא יחסי ישראל-פלסטינים

לישראל יש אינטרס למנוע ניצול בלתי חוקי של פלסטינים הנכנסים לעבוד בתחומה, על מנת לתמוך ביציבות ביהודה ושומרון, להילחם בכלכלה השחורה בישראל ולקיים את שלטון החוק. הרפורמה הישראלית במשטר היתרי העבודה שהחלה בדצמבר 2020 ובמרץ 2021, נועדה למגר את הסחר הבלתי חוקי בהיתרי עבודה של פלסטינים המועסקים בישראל, על ידי חיזוק כוח המיקוח של העובדים. המאמר הנוכחי מציג הערכה ראשונית של השפעת הרפורמה. הוא מראה שבשבעת החודשים הראשונים ליישומה, הרפורמה לא הביאה להפחתת היקף הסחר בהיתרים ולא לירידה במחירי ההיתרים. המאמר ממליץ על צעדי מדיניות: שיפור והרחבה של...

הרפורמות המוצעות בחוק ההסדרים הישראלי בתחום היבוא והחקלאות צפויות להשפיע על הכלכלות הפלסטיניות ביהודה ושומרון וברצועת עזה, שהנן חלק ממעטפת המכס הישראלית: הגדלת החשיפה ליבוא סחורות ותוצרת חקלאית על ידי הקלת נהלי היבוא והפחתת מכס (בהתאמה) צפויה לסייע לצרכנים הפלסטיניים על ידי הוזלת מוצרים ובפרט מוצרי מזון שמשקלם בסל הצריכה הפלסטינים גדול בהשוואה לסל הישראלי. מנגד, החשיפה עלולה לפגוע ביצרנים ובחקלאים פלסטיניים, בפרט בצפון יהודה ושומרון. אולם צעדי מדיניות – כאישור ליצרנים הפלסטינים לשווק לשוק הישראלי תחת סטנדרטים אירופאים וסיוע בהתאמת...

חמאס מנהל מערכה מתמשכת רב-זרתית שתכליתה שחיקת ישראל. הארגון החל ליזום תקריות ועימותים אלימים מרצועת עזה דווקא באותו השבוע שנרשם לזכותו הישג מאז "שומר החומות", כשישראל הודיעה על נקיטת הקלות במדיניות הסגר ומציאת דרך להעברת כסף קטארי לרצועה. בישראל, כביכול הצד "הרציונאלי" במשוואה, ניכר קושי להבין את ההיגיון המנחה את התנהלות חמאס ומנהיגו ברצועה, יחיא סנוואר, ומייחסים לו שיקול דעת פגום. האם הגיעה העת שגם ישראל תשנה את כללי המשחק, תחדל להיות צפויה ותנהיג מדיניות יוזמת ותקיפה, למשל סגירת המעברים בין הרצועה לישראל, ו/או...

המחאה הציבורית נגד אבו מאזן והרשות הפלסטינית לא חדלה גם חודשים אחדים לאחר מבצע "שומר החומות", חריפה ותובענית יותר מגלי מחאה קודמים. התנהלות שגויה של מנגנוני הביטחון הפלסטינים ובנוסף חיכוך מתרחב בין כוחות צה"ל לציבור פלסטיני ברחבי הגדה המערבית, הכרוך בהרג ופציעה של פלסטינים, אף הם מחריפים את המתח בזירה. אלא שלפי שעה, אין בכוחם של כל אלה ליצור מסה קריטית שתביא להפלתו של אבו מאזן, הגם שיש בהם כדי להצביע על חוסר היציבות שישרור ביום שאחריו. על מדינת ישראל להיערך לכך וליצור את התנאים שיסייעו למנוע התפתחות של תרחיש זה.

ביולי 2021 ביקר שר החוץ הסיני, וואנג יי (Wang Yi), בשלוש מדינות במזרח התיכון. הביקור, וזה שקדם לו ונערך במארס השנה, עסק בשלושה נושאים עיקריים: קידום הפצת החיסונים הסיניים נגד נגיף הקורונה, השקעות סיניות במסגרת יוזמת "חגורה ודרך", והסכסוך הישראלי-פלסטיני. ישראל לא נכללה בתכנית הסיור, ונראה שסין עושה שימוש בסכסוך לצורך ניגוח ארצות הברית וצבירת הון פוליטי, על חשבון ישראל. על האחרונה להיות מודעת לאפשרות שהעמדה הסינית ואופן העיסוק שלה בסכסוך הישראלי-פלסטיני לא ישתנו ואף עלולים להוביל להחרפה ביחסים בינה לבין בייג'ינג. זאת, במקביל...

בפברואר 2019, ערב פיזורה של הכנסת ה-20 והכניסה למעגל הבחירות החוזרות ונשנות ששיתקו את המערכת הפוליטית בישראל, פרסמנו – ח"כ (והיום השר לביטחון פנים) עמר בר-לב ואני – מסמך על כוחות היבשה, הצורך בהכרעה לגבי תפקידם במערכה ותוכניות בניין הכוח הנגזרות מכך. בשנים שלפני כן עמדנו בראש שתי ועדות המשנה הרלבנטיות של ועדת החוץ והביטחון – אני בראש הוועדה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח, ובר-לב בראש הוועדה למוכנות וביטחון שוטף. המסמך הופץ למקבלי ההחלטות בגרסה חסויה, שכללה התייחסות נרחבת לפרויקטים ספציפיים ולתכניות אופרטיביות קיימות; בגרסתו הפומבית...

המכון למחקרי ביטחון לאומי הגיש לנשיא המדינה, מר יצחק הרצוג, את עיקרי האתגרים האסטרטגיים העומדים בפני ישראל ואת המלצות המכון למדיניות, למחצית השנייה של 2021. זאת, לרגל כניסתו לתפקיד של נשיא המדינה הרצוג, ולאור שורה ארוכה של התפתחויות ושינויים גלובליים ומקומיים במהלך חצי השנה החולפת, בהם: ממשל חדש בארה"ב, החלטתו של הנשיא ביידן לחזור להסכם גרעין עם איראן, הקמת ממשלה חדשה בישראל, הגברת המתחים בחברה הישראלית, ובכלל זה התנגשויות בין ערבים ליהודים בערי ישראל. המסמך הוגש לנשיא באירוע מיוחד שנערך בלשכתו, בהשתתפות חוקרי המכון, בראשותו של ראש...

ביקורו של מנכ"ל משרד החוץ אלון אושפיז במרוקו לאחרונה, הוא הזדמנות להכניס מומנטום למערכת היחסים בין שתי המדינות, חצי שנה לאחר שהודיעו על חידוש היחסים הדיפלומטיים ביניהן. היד שהושיטה מרוקו לחמאס לא מכבר מטרידה, אולם ראוי לנתח אותה בהקשר לזירה הפוליטית הפנימית של מרוקו, ולרצונה של רבאט לראות את וושינגטון מכבדת את ההכרה האמריקנית בריבונות מרוקו בסהרה המערבית. על מנת להתקדם, יהיה על ישראל למקד את מאמציה בטיפוח שקט ושיטתי של קשרים עם הקהילה העסקית של מרוקו – פלח שחיוני להצלחת הנורמליזציה.

ב-15 ביוני סיימה את תפקידה תובעת בית הדין הפלילי הבינלאומי, פאטו בנסודה, ובמקומה מונה עורך הדין הבריטי קארים חאן. אחת מהחלטותיה האחרונות הייתה הוראה לפתוח בחקירה בנוגע לפשעי מלחמה שבוצעו ב-"פלסטין", קרי ביהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורצועת עזה, החל מ-13 ביוני 2014. החלטה זו גררה ביקורת קשה מצד ישראל, ונטען שהיא עירבה שיקולים פוליטיים בכך שאימצה את הנרטיב הפלסטיני לסכסוך והתעלמה מכך שלבית הדין אין סמכות שיפוט במקרה זה. על מחליפה יהיה לתעדף בין החקירות הרבות הפתוחות בבית הדין, וייתכן כי ניתן יהיה להשפיע על תיעדוף נמוך לחקירה...

מבצע 'שומר החומות', ובכינויו הפלסטיני 'חרב ירושלים', שיקף בשלות של סדרת תהליכים שהחלה בסוף המאה העשרים ואליה נוספו התפתחויות שמקורן לאחר שנת 2000 – האנתיפדה השנייה. תהליכים אלה מציבים את האוכלוסייה היהודית והערבית החיה בין הירדן לים התיכון במציאות חדשה, שבמסגרתה מוקד העימות הישראלי-פלסטיני עבר מהפריפריה, כולל מרצועת עזה, לירושלים וללב הארץ. לכן, אם יתחדש התהליך המדיני, הדיון לא יתמקד במעבר משלטון צבאי לגבול מדיני, אלא ממציאות של משטר אחד למציאות של שתי מדינות. פירוק השליטה הישראלית צריך להקדים את הדיון במיקומו של הגבול ואופיו. גם...

מאמר זה הוא חלק משיתוף פעולה אסטרטגי שהשיקו המועצה האטלנטית (וושינגטון), המרכז האמירתי למדיניות (אבו דאבי) והמכון למחקרי ביטחון לאומי (תל אביב). הכותבים חברים בקבוצת העבודה במסגרת זאת, המתמקדת בנושא הקרנת העוצמה של סין ורוסיה במזרח התיכון. הדעות שמביעים הכותבים הן שלהם בלבד, לא של המוסדות שאליהם הם משתייכים. גרסה זו כוללת התאמות קלות ביחס לנוסח המקורי, שפורסם באתר ה-Atlantic Council. לחצו כאן לקריאת המאמר בשפת המקור. האם לרוסיה או לסין יש אינטרס ויכולת לקדם הסדר מוסכם בין ישראלי לבין הפלסטינים?  התלקחותו המחודשת של העימות האלים...

ישראל צריכה לשאוף לשנות את המציאות המדינית, הביטחונית והכלכלית ברצועת עזה, כדי להימנע מחזרה למצב ששרר באזור ערב הסבב העימות האחרון – "שומר החומות". שלושת הסבבים הקודמים כשלו בהנעת שינוי משנה מציאות. כדי לקדם שינוי, שישפר את סביבתה האסטרטגית של ישראל ביחס לרצועת עזה, ישראל תזדקק להחליט על אסטרטגיה כוללת – לא רק למצוא פתרונות פרטניים לסוגיות מסוימות הקשורות בזירה זו. על אסטרטגיה זו לכלול עקרונות לשיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית, עם מדינות ערב שנרמלו את יחסיהן עמה, ועם מדינות וגופים בינלאומיים. יעדה העיקרי צריך להיות...