הגיליון השלישי של "מעבר לרשת" עוסק בשלושה מהנושאים המדוברים ביותר בעולם הערבי בחודשים יוני-אוגוסט 2017. הראשון הוא השיח על אירועי אל-אקצא. סבב האלימות האחרון שם השיב למרכז הבמה את שאלת הדת והלאום במקום, ובהיעדר מנהיגות פלסטינית לגיטימית הבליט את קולו של הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בזירה הפלסטינית, אגב אדישות לא מפתיעה של הציבור וההנהגות בעולם הערבי. הנושא השני הוא הלחימה בגבול-סוריה לבנון בין חזבאללה וצבא לבנון לבין היאת תחריר א-שאם והמדינה האסלאמית בשני מוקדים שונים, ובשני מבצעים בתוך חודש שההבדלים ביניהם מגלמים את...
שאלת עתידה של סוריה, ובפרט סוגיית ההשפעה והנוכחות האיראנית בה, תעמודנה במרכז פגישתו של ראש הממשלה נתניהו עם הנשיא פוטין. על השולחן מנעד תרחישים אפשריים שאליהם ישראל מתכוננת, אל מול מכלול שיקולים אסטרטגיים שישפיעו על מדיניותה של איראן. האיום האיראני מסוריה אינו מהווה אתגר ביטחוני בלתי נסבל לישראל בעת הנוכחית וכנראה גם בעתיד, בפרט אם ישראל תנצל בצורה נבונה את שורת הכלים העומדים לרשותה לצמצום הדומיננטיות ולריסון האיום האיראני בזירה הסורית.
לאחרונה מסתמן שינוי בעמדת ישראל ביחס לכוחות יוניפי"ל בלבנון, המבטא חוסר שביעות רצון מהתנהלותו אל מול פעילות חזבאללה מדרום לליטני. גם אם החליטה ישראל לפעול לצמצום סדר כוחות יוניפי״ל בלבנון, תוך התאמתו למאפייני פעילותו, קיימת חשיבות לניהול שיח מקצועי וענייני בערוצים המתאימים עם מטה האו"ם, עם המדינות התורמות הידידותיות ובתיאום הדוק עם ארצות הברית. ספק רב אם ההתבטאויות הפומביות החריפות, שנשמעו באחרונה מפי בכירים בצה"ל בהקשר זה, מקדמות את יעדיה של ישראל מול הזירה הצפונית ועם שותפיה בזירה הבינלאומית.
"מזכר ההבנות ליצירת אזורי הרגעה (de-escalation zones) בסוריה", עליו חתמו כערבות למימושו רוסיה, איראן וטורקיה, הנו ניסיון רביעי לכונן בסוריה הפסקת אש בת קיימא, בתוך מעט למעלה משנה. מטרת-העל שלו היא להניח את היסודות לפתרון כולל למשבר, תוך שמירה על שלמותה של סוריה (ובראיית רוסיה, להכשיר את הקרקע למבנה מדינתי פדרטיבי). הסכם אזורי ההרגעה מהווה ניסיון לעצב מציאות עתידית בסוריה בכלל ובאזורי עניין מובהקים של ישראל וירדן בפרט, ללא התחשבות באינטרסים שלהן, תוך יצירת פוטנציאל להיווצרות איומים חדשים. לפיכך, על ישראל לחתור למיצוי...
לרגל ביקורו בקהיר (12 בפברואר 2017), העניק נשיא לבנון, מישל עוון, ראיונות לאל-אהראם המצרי ולכלי תקשורת נוספים, שבמסגרתם התייחס לנשק חזבאללה ולמקומו של הארגון במדינת לבנון. הדברים שאמר מחדדים כמה היבטים עקרוניים ביחסי הארגון השיעי והמדינה בלבנון, ונושאים בחובם משמעויות אסטרטגיות לביטחון ישראל. כאשר מכריז נשיא לבנון כי חזבאללה הנו חלק רשמי מהגנת לבנון, הוא מבטל את האבחנה, המאולצת מלכתחילה, בין המדינה, הריבונית לכאורה, לבין צבא חזבאללה, שהוא זרועה של איראן בלבנון. בכך נוטל נשיא לבנון רשמית אחריות על כל פעולות חזבאללה, כולל כנגד ישראל,...
הדיון במעמדה האזורי של ישראל מתמקד בדרך כלל במוטיבציות של אויביה ובדרכים שישראל בחרה כדי להתמודד עמן. כאשר אלו נבדקות לעומקן, נחשף השורש האסטרטגי של הדיון כולו — סוגיית ההרתעה. במציאות המזרח תיכונית היה תמיד נכון לקבוע כי קיומה, עתידה ורווחתה של ישראל תלויים בכושרה להרתיע את אויביה מניהול העימות אתה במאפיינים שאין היא מסוגלת לעמוד בהם לאורך זמן. כך היה בעבר, כך עומד הדבר בתוקפו בהווה, וסביר להניח כי כך יהיה בעתיד הנראה לעין.
אין ולא היה כל סיכוי לעקור את שורשי המוטיבציה של הגורמים הרדיקליים בזירה האזורית להילחם בישראל ולחתור לחורבנה....
מלחמת לבנון השנייה פרצה ב-12 ביולי 2006 מבלי ששני הצדדים, ישראל וחזבאללה, התכוונו להידרדר אליה. אלא שחטיפת חיילי צה"ל על ידי חוליה של חזבאללה באותו היום יצרה מציאות חדשה בצפון, שהובילה להחלטת ישראל לצאת לפעולה צבאית שהפכה למלחמה. למהלך המלחמה ולתוצאותיה נודעה השפעה כבדת משקל על תהליכים פנימיים וחיצוניים – בישראל, בלבנון ואף בסביבה האזורית – שהתרחשו לאורך השנים שבאו בעקבותיה. בהתבוננות לאחור, קיימת הזדמנות לבחון את אירועי מלחמת לבנון השנייה והשלכותיה בפרספקטיבה רחבה ושקולה יותר. למידת העבר והפקת תובנות מאירועי המלחמה פותחות...
צה"ל אינו מסתיר את העובדה שהוא מתכונן למלחמה הבאה בלבנון. הוא עושה זאת על בסיס הלמידה ויישום הלקחים ממלחמת לבנון השנייה, עם ההתאמות הנדרשות לאור השינויים במציאות האסטרטגית, ובפרט בזירה הצפונית. אסטרטגיית צה"ל, שפורסמה ב־2015 ומהווה את המצפן לבניין הכוח הצבאי ולהפעלתו, מציינת כי מלחמה בלבנון היא אחד מתרחישי הייחוס אליהם יש להתכונן. ההישג הנדרש המוגדר לצבא במלחמה כזו הוא הכרעה ברמה האופרטיבית מול כוחות חזבאללה, תוך פגיעה משמעותית ביכולותיו, ניצחון ברמה האסטרטגית שמשמעותו השגת היעדים המדיניים שיקבע הדרג המדיני, והיכולת לכפות...
עניינו של מאמר זה הוא באפיונה של תפיסת ההרתעה של חזבאללה אל מול ישראל, כפי שהתפתחה בעשור האחרון מאז מלחמת לבנון השנייה. המאמר ישתמש בנאומיו המרכזיים של מנהיג הארגון, חסן נצראללה, בשנים אלו ככלי לבחינת אבולוציית ההרתעה והשתנותה על פני ארבע נקודות זמן(2000 ,2006 ,2008 ו־2011 ),וכן כאמצעי לשיקוף הנסיבות הפנימיות והאזוריות בהן פעל חזבאללה בתקופות אלו. נצראללה עושה לאורך שנות קיומו של חזבאללה שימוש תכוף באמצעי התקשורת במטרה להעביר את מסריו ולקדם את סדר יומו של הארגון לקהלי יעד שונים — הישראלי והפנימי־לבנוני. לפיכך, נאומיו מהווים צוהר...
סכסוכים אינם דבר זר ללבנון. שילוב של מוסדות פוליטיים חלשים, שסעים פוליטיים ומגזריים ומעורבות עמוקה ולרוב אגרסיבית של גורמים זרים, מביאים לכך שלבנון נעה שוב ושוב בין מלחמה לשלום, בין יציבות לכאוס. העשור החולף היה מורכב במיוחד בלבנון. הוא החל בפברואר 2005 עם ההלם והפילוג בעקבות ההתנקשות הפוליטית בראש הממשלה רפיק אל־חרירי — התעשיין המצליח שזוהה עם שיקומה של לבנון לאחר מלחמת האזרחים. במובן מסוים, לבנון עודנה מתמודדת עם המורשת של אירוע זה, למרות שדברים רבים אירעו מאז: המלחמה עם ישראל בקיץ 2006 ,שהביאה להרס וחורבן בלבנון, והאפקט המערער של...
העשור האחרון במרחב הסורי־לבנוני עומד בסימן של שתי מלחמות: האחת, מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006 ,בין ישראל לבין חזבאללה; השנייה, מלחמת האזרחים הסורית, שראשיתה במארס 2011 ושסופה עדיין אינו נראה באופק. שתי המלחמות מהוות אבן דרך ואף חוויה מעצבת בעבור לבנון וסוריה, ורישומן יורגש בהן עוד שנים רבות.
מלחמת לבנון השנייה נתפסה עם סיומה כשעתו היפה של חזבאללה, ויותר מכך — של בשאר אל־אסד, אשר ניכס לעצמו את הישגיו של הארגון השיעי בעימות עם ישראל, וזאת בלי לירות ירייה אחת. לעומת זאת, מלחמת האזרחים בסוריה הייתה עת משבר לחזבאללה בתוככי לבנון ומחוצה לה,...
זו המלחמה מלחמת לבנון השנייה מהווה נקודת מפנה בכל הנוגע לשימוש במל״טים. הראשונה בהיסטוריה בה בוצעו יותר שעות טיסה בלתי מאוישות מאשר שעות טיסה של מטוסי קרב, ובמהלכה שהו מל״טים ברצף מעל אזור הלחימה לאורך העימות כולו. מאז אותה מלחמה המשיכה ישראל לפתח ולקלוט מל״טים נוספים ועשתה בהם שימוש נרחב במבצעים שהתרחשו בעשור החולף. יחד עם זאת, גם חזבאללה, שבמהלך מלחמת לבנון השנייה כשלו ניסיונותיו הבודדים לפגוע בישראל באמצעות מל״טי נפץ, הרחיב את מערך המל״טים שלו מאז.
מאמר זה יסקור את התהליכים שהתרחשו בתחום המל״טים בעשור שחלף מאז מלחמת לבנון השנייה...
