כל הפרסומים בנושא יחסי ישראל-פלסטינים

השיח בישראל לגבי ההסלמה בזירה הישראלית-פלסטינית לקראת חודש הרמדאן הקרב, המתנהל מזה שבועות, מואץ בעקבות שני הפיגועים הרצחניים שבוצעו בבאר שבע על ידי תושב חורה, המזוהה עם דאע"ש, ובחדרה על ידי שני אנשי דאע"ש מאום אל-פחם, שרצחו שני שוטרי מג"ב. ברקע השיח גם ההידרדרות הביטחונית בגדה המערבית ובפרט זיכרון העימות שהתחולל במאי 2021 – "שומר החומות" – אשר העצים את מעמד חמאס, אך ניכרת במסגרתו התעלמות משנויים שהתחוללו מאז בזירה הפלסטינית. חמאס איבד מומנטום, המתח בין הארגון לבין הרשות הפלסטינית, אשר הבעירה את השטח, שכך...

בעוד מרבית מדינות העולם גינו את רוסיה בעצרת האומות המאוחדות בשל הפלישה לאוקראינה, הרשות הפלסטינית נותרה דוממת. הפלסטינים רואים במאבק האוקראיני נגד הפלישה תחרות על תשומת לב בינלאומית ומתוסכלים מכך שמאבקם, הנתפס בעולם כטרור, מסמל בהקשר האוקראיני מלחמה צודקת לחופש ולא הביעו פומבית אמפתיה לאוקראינים וסולידריות עימם. בה בעת, ניכרת זהירות מפגיעה אפשרית ביחסים עם רוסיה, המוגדרת כבעלת ברית. אך בעוד הפלסטינים שואפים לשדרג את מעמדה של רוסיה במסגרת מאמצים לקדם תהליך המדיני עם ישראל, מוסקבה מצידה מזהה בסוגיה הפלסטינית אמצעי לקידום מעמדה במזרח...

ב-1 בפברואר פרסם ארגון אמנסטי אינטרנשיונל דוח המאשים את ישראל בביצוע פשע האפרטהייד נגד הפלסטינים. ישראל גינתה בחריפות את ממצאי הדוח וקבעה כי מדובר בדוח ״שיקרי, מוטה ואנטישמי״. קיצוניותו של הדוח מקלה את ההתמודדות עימו, שכן הוא חושף את האג'נדה של מחבריו, שאינה הגנה על הפלסטינים וזכויותיהם, תוך התמודדות עם האתגרים של המציאות המורכבת, אלא הכפשה של ישראל ושלילת זכות קיומה כמדינת העם היהודי. עם זאת, המגמה הגוברת של תיוג ישראל כמדינת אפרטהייד מדאיגה ומחייבת היערכות ראויה מצד ממשלת ישראל. כן מבטאת מגמה זו את האתגר שהמדיניות של ישראל כלפי...

סדרת החלטות בדבר מנויים ומועמדויות, שהתקבלו לאחרונה בוועד המרכזי של פת"ח, חוללו סערה בזירה הפלסטינית. מימושן יתפרש כניסיון השתלטות של "זרם אבו מאזן" בפת"ח על כל מוקדי הכוח של אש"פ והרשות, כהנצחת הפילוג, כדחיית הבחירות למוסדות הרשות למועד בלתי ידוע וכהגברת התלות בישראל. זו למעשה הבעה של חוסר עניין בלגיטימציה של הציבור, פתיחה של חזית עמו לצד החזיתות הקיימות מול חמאס, עם מאוכזבי פת"ח וארגונים נוספים. אלו צעדים העלולים לזהות בהדרגה את הרשות הפלסטינית ומנגנוניה, בעיני הציבור, כבת חסות של  ישראל. על ישראל...

לקראת הכנס הבינלאומי השנתי, המכון למחקרי ביטחון לאומי ערך סימולציה שנועדה לבחון את סיכויי יישומה של יוזמה לוועידה בינלאומית לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. במסגרת הסימולציה, התקיים דיון במועצת הביטחון של האו"ם לאחר הסלמה באלימות ובטרור בזירה הישראלית-פלסטינית, שאף התרחבה לזירות נוספות. בתפקיד השחקנים החיצוניים כיהנו מומחים ובכירים לשעבר מהרשות הפלסטינית, ירדן, מצרים, איחוד האמירויות, ארצות הברית, רוסיה, סין, גרמניה וחוקרי המכון. [video_iframe embed="https://www.youtube.com/watch?v=cjJg5imIenA" title="" credit="צפו בסימולציה המלאה:...

הזירה הפלסטינית היא אתגר ליבה לביטחון הלאומי של ישראל. מדיניות הממשלה הנוכחית, כמו קודמתה, שואפת "להשיג זמן" ולדחות החלטות אסטרטגיות כבדות משקל בנושא הפלסטיני. לאסטרטגיה זו של ניהול סכסוך ארבע השלכות: הראשונה – פוטנציאל גובר להיחלשות המשילות והלגיטימציה של הרשות הפלסטינית, העלולה להחריף לקראת "היום שאחרי מחמוד עבאס", ובתוך כך הגברת הטרור והיעדר כתובת פלסטינית אחראית. לנוכח היעדר אופק מדיני קיימת אפשרות לשיבוש המערכת ההסדרית, התגברות התסבוכת הנובעת מערבוב בין אוכלוסייה פלסטינית ויהודית ביהודה ושומרון והגדלת שיפוע...

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...

מאז מבצע "שומר החומות" מסתמן שהאמירה הישראלית ש"מה שהיה הוא לא מה שיהיה" אכן תקפה, אך לא במשמעות שאליה כיוונה ההנהגה הישראלית. מיצובו האסטרטגי של חמאס לאחר סבב העימות טוב מזה שהיה לפניו וניתן לומר שאמנם ישראל הצליחה להשיב את השקט ברצועת עזה וממנה לאחריו, אך מחירו במונחים אסטרטגיים גבוה יותר מזה שנכון לישראל לשלם. חמאס, כארגון טרור, הפך אויב מסוכן יותר בכלל ובהינתן מערכה בחזית אחרת או מול איראן בפרט. לכן, זו השעה בה על ישראל לשקול מחדש את מהלכיה מול הארגון. עליה ליטול את היוזמה, בעיתוי הנוח ביותר מבחינתה ולא בעיתוי...

בשנתיים האחרונות חידשה ישראל באופן לא רשמי את התעסוקה של תושבי רצועת עזה בישראל ומספר העזתים שקיבלו היתר "סוחר" עלה ל-10,000 היתרים בחודש אוקטובר. מאמר זה סוקר בקצרה את ההיסטוריה של התעסוקה העזתית בישראל ואת הקשר בינה לבין האבטלה ברצועה ובינה לבין התמיכה בחמאס. מסקנת המחקר, שממצאיו מפורטים במאמר, הן כי השפעת התעסוקה בישראל על היקף האבטלה ברצועת עזה צפויה להיות מוגבלת, זאת עקב היקפו הגדול של כוח העבודה הפלסטיני. זאת ועוד, השפעתה על התמיכה בחמאס אינה ברורה.

‫בשנים ‫האחרונות ‫הולכת ‫וגוברת ‫הנטייה ‫לדבר ‫על ‫אודות ‫"מותו ‫של ‫פתרון ‫שתי ‫המדינות” ‫ועל ‫החלפתו ‫במודל ‫של ‫מדינה ‫אחת ‫בין ‫הים ‫לירדן ‫כפתרון ‫לסכסוך הישראלי-פלסטיני. ‫הטענה ‫העיקרית ‫היא ‫שאין ‫כיום ‫אפשרות ‫מעשית ‫לחלוקה ‫פיזית ‫של הארץ, ‫בשל ‫הטשטוש ‫המוחלט ‫של ‫הקו ‫הירוק ‫והחיבור ‫המעשי ‫של ‫יהודה ‫ושומרון ‫(הגדה המערבית) ‫למדינת ישראל, ‫המתבטא ‫בהיקף ‫הנרחב ‫של ‫ההתיישבות ‫היהודית ‫ושל ‫הפעילות ‫הישראלית – ‫הביטחונית ‫והאזרחית – ‫באזור זה. ‫האם ‫פתרון ‫של ‫מדינה ‫אחת ‫לסכסוך ‫הישראלי-פלסטיני ‫הוא...

אש"פ כארגון ואבו מאזן כעומד בראשו אבדו למעשה את מעמדם כנציגים בלעדיים של העם הפלסטיני, מאז שהחליט לבטל את הבחירות למועצה המחוקקת. הרשות הפלסטינית סובלת מאבדן רלוונטיות ואבו מאזן אישית מהווה מוקד לביקורת קשה מצד רבים בתנועת פת"ח, המייחלים להסתלקותו. ברקע מופעל לחץ ישראלי מתמשך מאז 2009 להסיר את העניין הפלסטיני מסדר היום האזורי והבינלאומי. גם "עסקת המאה" שגיבש ממשל טראמפ הלמה ברשות הפלסטינית ובאבו מאזן באופן המקשה עליהם לשקם את מעמדם. חמאס יוצא נשכר ממצב זה, מעמדו מתחזק בעיני הציבור כאלטרנטיבה ולכן נוצרת מציאות...

בין וושינגטון לירושלים לא שררה מעולם תמימות דעים לגבי מספר סוגיות ליבה של ביטחון ישראל. ממשלים אמריקאים וממשלות ישראליות באו והתחלפו, וחילוקי הדעות נותרו בעינם ולעיתים אף גרמו לפגיעה זמנית בסיוע האמריקאי, המדיני והביטחוני, לישראל. השינויים הדמוגרפיים והפוליטיים בארצות הברית, שיבת הדמוקרטים לבית הלבן ולשליטה בשני בתי הקונגרס, וכן שינוים דמוגרפיים ואידאולוגיים במפלגה הדמוקרטית עצמה וחרפת המאבק בין המפלגה הדמוקרטית למפלגה הרפובליקנית – כל אלה מחייבים את ישראל לבחון את יחסיה עם ארצות הברית ואת הצורך לעדכן את מדיניותה בסוגיות הגורמות בעת...