בזמן כהונתו של הנשיא טראמפ, ארצות הברית לא הציגה מדיניות קוהרנטית ואחידה כלפי רוסיה. הקונגרס דבק בגישה המסורתית של שימוש בסנקציות נגד הפעילות המזיקה של הקרמלין, בעוד הבית הלבן העדיף (ללא הצלחה בסופו של דבר) את טיפוח היחסים הבין-אישיים עם הנשיא פוטין, כדי לשפר את הקשרים בין שתי המדינות ולהעניק לארצות הברית יתרון בתחרות מול סין. במהלך כהונתו של הנשיא ביידן, הפערים בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת סביב המדיניות כלפי רוסיה צפויים להצטמצם, אולם לא צפוי שתתרכך מורכבות היחסים ביניהן. בעידן של עוינות מוגברת בין ארצות הברית לרוסיה, מוסקבה תוכל...
ב-28-26 בינואר 2021 נערך הכנס השנתי הבינלאומי ה-14 של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שכותרתו: "ביטחון לאומי באווירה של אי-סדר עולמי ופנימי". בכנס השתתפו שרי חוץ (גרמניה, הודו, איחוד האמירויות, בחריין וישראל), ראשי מפלגות בישראל, מומחים מהארץ ומהעולם, וחוקרי המכון. בדיונים ובהרצאות שנשאו במהלך הכנס הודגשו ארבעה מוטיבים מרכזיים, אשר ישפיעו על הביטחון הלאומי של ישראל בשנה הקרובה – שניים קשורים בזירה החיצונית–האזורית והבינלאומית, ושניים בזירה הפנימית: (1) הסכמי הנורמליזציה של ישראל עם מדינות האזור והסיכוי להרחבתם; (2) שינוי...
ב-15 בינואר פורסמה החלטת ממשל טראמפ להעביר את ישראל מאחריות פיקוד אירופה (EUCOM) לפיקוד המרכז של צבא ארצות הברית (CENTCOM), בעקבות 'הסכמי אברהם' וכחלק ממאמץ לקדם סידורי ביטחון אזורי נוכח איומי איראן. ההחלטה פורסמה ערב חילופי הממשל בארצות הברית, אולם למעשה, כמו הסכמי אברהם, היא הוציאה לאור יחסים עמוקים, נסתרים וממושכים בין הצדדים, ומצמצמת פערים בין מדיניות וארגון לבין הסביבה האסטרטגית המתהווה ולקראת הבאות. במעבר לפיקוד המרכז יתרונות רבים לארצות הברית, לישראל, לצבאות באזור ולשותפויות ביניהם, ולצדם אתגרים המחייבים מענה.
על רקע האפשרות לחידוש המשא והמתן בין ארצות הברית לאיראן לגבי חזרה להסכם הגרעין בולט מאמרו של שר החוץ האיראני, שפורסם בתקשורת האמריקאית ופורטו בו עמדותיה של איראן. הפערים העיקריים בין הצדדים מתמקדים בדרישה הדדית מהאחר לבצע את הצעד הראשון. בעוד הממשל מעוניין שאיראן תפעל ראשונה, האיראנים מצפים שארצות הברית תבטל את הסנקציות ורק לאחר מכן איראן תממש את מחויבויותיה על פי ההסכם. כמו כן, דחו האיראנים דרישה לקשר בין החזרה להסכם לתחילת דיון על אודות הסכם חדש ומשודרג, וכן את התביעה לנהל שיח אודות תוכנית הטילים וההתנהלות האזורית של איראן. סביר כי...
בכירי הממשל הנבחר בארצות הברית מבהירים כי בכוונתם לקדם חזרה להסכם הגרעין עם איראן, כולל ביטול הסנקציות, אם איראן תחזור למחויבויותיה על פי ההסכם. איראן מצידה מבהירה שאין מקום למשא ומתן על הסכם משופר והעלתה את אחוז העשרה של האורניום באתר פורדו עד 20 אחוזים, כאמצעי לחץ על ביידן. מסתמן שישראל בחרה לפי שעה להתעמת פומבית עם עמדת הממשל הנכנס, על פני אימוץ דרך שתאפשר מצד אחד להציג הסתייגויות לגיטימיות, אך גם להעלות הצעות קונסטרוקטיביות. בין השאר ניתן להציע לוושינגטון להתקדם בצעדי ביניים כך שייוותרו בידי הממשל קלפי לחץ להמשך, וכן להציע לו...
לאחר כניסת הנשיא הנבחר ג'ו ביידן לבית הלבן תצטרך ישראל לעבוד עם נשיא אמריקאי שמדיניותו בסוגיית איראן צפויה להיות שונה משל ממשל הנשיא טראמפ. לממשל הנכנס ולממשל היוצא יש מחויבות מרכזית זהה – למנוע מאיראן השגת נשק גרעיני. אולם לצידה מחלוקת אשר לדרך שבה יש להשיג זאת, וכן לגבי דרך הטיפול בסוגיית הטילים ובמאפיינים השליליים האחרים של התנהלותה של איראן, שלא טופלו במסגרת עסקת הגרעין (JCPOA). לתפיסת הנשיא הנבחר, חזרה לעסקה וביטול הסנקציות הכרוך בה צריכה להיות צעד ראשון שבעקבותיו יתקיים משא ומתן על הנושאים האחרים, תוך שימוש במנופים של...
המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל בסיכום שנת 2020 הוא בסיס לעיקרי המדיניות המומלצת לישראל בשנה הקרובה. כמצפן להמלצות חשוב לזכור ולהדגיש את יעדי-העל של מדינת ישראל: "ביסוס מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה, משגשגת וצודקת, הנמצאת ביחסי שלום עם שכניה – הן בראיית הציבור הישראלי והן בראיית הזירה הבינלאומית".
יש למקד את משאביה ומאמציה האסטרטגיים של מדינת ישראל בחתירה לקידום יעדים אלה, הקשורים כולם לייצוב ביטחונה הלאומי. אולם הדרך להשגת היעדים אינה פשוטה וישירה, וקיימים מתחים ביניהם. המלצות המדיניוּת של המכון למחקרי ביטחון...
בתקופת מנהיגותו של סִי גִ'ין-פִּינְג ובעיקר בארבע שנות ממשל טראמפ, השתנה המסר האסטרטגי שהוריש מנהיג סין לשעבר דנג סיאו-פינג טרם פרישתו, שעיקרו לשמור על פרופיל נמוך, להתקדם בשקט ולנהוג בסבלנות. את מקומו תפסה "דיפלומטית לוחם הזאב", הבאה לידי ביטוי בהקצנת הצהרותיה של סין נגד מדינות אחרות, בתגובות אגרסיביות לביקורת והענשת מדינות שלדעתה פוגעות באינטרסים שלה. בשנים הקרובות, ובעיקר מול ממשל אמריקאי חדש, תיבחן השאלה האם סין תמשיך בדיפלומטיה זו ואולי אף תגביר אותה, גם בהקשר השימוש בכוח צבאי. ישראל צריכה ללמוד היטב את המדיניות הסינית...
ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020, שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, וזאת על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר זירות, באופן שלא הוביל להסלמה; וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה...
אם 2020 תיזכר כשנת התפרצות הקורונה, שנת 2021 תהיה שנת ההתחסנות, אך העולם ימשיך להתנהל בצל המגפה. הקורונה לא תמוגר באחת אלא בדעיכה הדרגתית, שתלווה בגלי התפרצויות חוזרות. במחצית השנייה של השנה יתרחבו השפעות החיסון, יתייצב ממשל ביידן, ואולי גם ממשלה חדשה בישראל . בעיצומו של המשבר הגלובלי המערכת הבינלאומית מפולגת ומקוטבת, כשכל מדינה ממוקדת בצרותיה שלה. ממשל ביידן יידרש לשקם את ארצות הברית מבית ובמקביל את מעמדה בעולם, כשלפניו אתגרים רבים. התחרות האסטרטגית בין ארצות הברית לסין תמשיך להיות גורם מעצב מרכזי במערכת הבינלאומית. כלכלת אסיה תמשיך...
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
אחרי שנים של התרופפות הברית הטרנסאטלנטית, שהוחמרה בארבע שנות כהונתו של הנשיא טראמפ, מסתמן סיכוי לחידוש שיתוף הפעולה האסטרטגי בין האיחוד האירופי לארצות הברית. שיתוף פעולה זה מתחייב כדי להתמודד עם משבר הקורונה והשלכותיו וכן משינויים גאו-פוליטיים וטכנולוגיים שהתרחשו בשני העשורים האחרונים. לדיאלוג המחודש בין שני צידי האוקיאנוס האטלנטי תהיינה השלכות על גורמים רבים אחרים בזירה הבינלאומית, בראש ובראשונה רוסיה וסין, וגם על שחקנים ברמה האזורית, ביניהם טורקיה ואיראן. גם לישראל מומלץ לכלול במערכת שיקוליה את השלכות השינוי המסתמן. טוב תעשה ישראל...