ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020, שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, וזאת על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר זירות, באופן שלא הוביל להסלמה; וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה...
אם 2020 תיזכר כשנת התפרצות הקורונה, שנת 2021 תהיה שנת ההתחסנות, אך העולם ימשיך להתנהל בצל המגפה. הקורונה לא תמוגר באחת אלא בדעיכה הדרגתית, שתלווה בגלי התפרצויות חוזרות. במחצית השנייה של השנה יתרחבו השפעות החיסון, יתייצב ממשל ביידן, ואולי גם ממשלה חדשה בישראל . בעיצומו של המשבר הגלובלי המערכת הבינלאומית מפולגת ומקוטבת, כשכל מדינה ממוקדת בצרותיה שלה. ממשל ביידן יידרש לשקם את ארצות הברית מבית ובמקביל את מעמדה בעולם, כשלפניו אתגרים רבים. התחרות האסטרטגית בין ארצות הברית לסין תמשיך להיות גורם מעצב מרכזי במערכת הבינלאומית. כלכלת אסיה תמשיך...
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
אחרי שנים של התרופפות הברית הטרנסאטלנטית, שהוחמרה בארבע שנות כהונתו של הנשיא טראמפ, מסתמן סיכוי לחידוש שיתוף הפעולה האסטרטגי בין האיחוד האירופי לארצות הברית. שיתוף פעולה זה מתחייב כדי להתמודד עם משבר הקורונה והשלכותיו וכן משינויים גאו-פוליטיים וטכנולוגיים שהתרחשו בשני העשורים האחרונים. לדיאלוג המחודש בין שני צידי האוקיאנוס האטלנטי תהיינה השלכות על גורמים רבים אחרים בזירה הבינלאומית, בראש ובראשונה רוסיה וסין, וגם על שחקנים ברמה האזורית, ביניהם טורקיה ואיראן. גם לישראל מומלץ לכלול במערכת שיקוליה את השלכות השינוי המסתמן. טוב תעשה ישראל...
ראש המודיעין של ארצות הברית הגדיר לאחרונה את סין כאיום מספר אחת עליה, תיאר את דפוסי פעולתה, וקרא לבעלות בריתה להתעורר לאתגר ולהיערך בהתאם. מה על ישראל לעשות? לתגבר את משאבי המודיעין המוקצים לנושא סין ולגבש הערכה עצמאית ומבוססת באשר לאתגריה, לחבר מתאר ייחוס של האתגר הסיני לישראל בעזרת לקחים מהעולם, לזהות הפערים במענה הקיים שלה, לחזק את ניהול הסיכונים במדיניותה המוטה להזדמנויות, ולגלות רגישות רבה לקולות מוושינגטון ולהלכי הרוח בה בתחום זה. בסופו של יום, סין איננה האיום מספר אחת על ישראל, אלא אתגר ייחודי לביטחונה הלאומי, המשולב בהזדמנות...
לאחר הבחירות לנשיאות ארצות הברית נשמעו התבטאויות, בכלל זאת מפי הנשיא הנבחר ג'ו ביידן, בדבר כוונת הממשל החדש לעמוד בהבטחתו לחזור להסכם הגרעין ולבטל את הסנקציות שהוטלו על איראן על ידי ממשל טראמפ, אם איראן תשוב לציית במלואן למחויבויותיה על פיו. עם זאת, נראה כי בכירי הממשל נכונים לדון ולהתייעץ בעניין זה עם בעלות בריתה של ארצות הברית במזרח התיכון, ובפרט עם ישראל. בשיח הצפוי להתנהל עם הממשל על ישראל לגבש עד מהרה הנחות עבודה ריאליות ומקצועיות, להציג על בסיסן עמדות קונסטרוקטיביות, להקפיד על דיסקרטיות והתנהלות כנה ושקופה. דרכי הפעולה של ישראל...
ההנחה המקובלת על התקשורת העולמית, גם הישראלית, וכן על ממשלות העולם, היא שההתנקשות בראש פרויקט הגרעין הצבאי האיראני, פח'ריזאדה, בוצעה על ידי ישראל. הנחה זאת מעלה צורך לערוך את מאזן התועלת והמחירים של ההתנקשות. לשם כך יש לענות על שלוש שאלות עיקריות – מה התכלית האסטרטגית של הפעולה והסבירות להשגתה, לאור התכלית, האם העיתוי של הפעולה היה נכון, והאם מחיריה האפשריים קטנים מהתועלת הצפויה, או גדולים ממנה? מאמר זה נדרש לשאלות אלה והמענה להן מוביל למסקנה כי במקרה של חיסול פח'ריזאדה, ספק אם המאזן חיובי והחיסול ישרת במידה ניכרת את היעד של פגיעה...
ההתנקשות בפח'ריזאדה מעלה חמש שאלות: מי אחראי לה ומה רצה להשיג? מדוע בעיתוי זה? מהן השלכות ההתנקשות? מה תהיה התגובה האיראנית? מהי המדיניות המומלצת לישראל (גם) לאור התפתחות זו? מאמר זה מוקדש למענה לשאלות אלה, ומסוכם בהערכה כי בניכוי שיקולים פוליטיים צרים, מי שביצע את ההתנקשות בפח'ריזאדה ניסה כנראה להשיג שלושה יעדים אסטרטגיים: פגיעה בתוכנית הגרעין האיראנית, הערמת קשיים על חזרת ממשל ביידן להסכם הגרעין, ואולי, בסבירות נמוכה יותר, הצתת הסלמה שתסתיים בתקיפת אתרי הגרעין האיראניים על ידי ארצות הברית. היעד הראשון נראה שהושג – אך התגובה...
בעקבות בחירתו של ג'ו ביידן לנשיא ארצות הברית נערך במכון למחקרי ביטחון לאומי דיון שנועד להעריך את השלכותיה המרכזיות של התפתחות זו על המדיניות האמריקאית, בדגש על המזרח התיכון, ולגבש תובנות לגבי הצעדים שישראל נדרשת לנקוט בהתאם. במיוחד הודגש הצורך להפנים במהרה כי המציאות השתנתה ולכן על ישראל להתאים את מדיניותה למדיניות האמריקאית המתעצבת, וכן לאופיים ולדרך התנהלותם של הנשיא והממשל החדשים. חשיבות רבה יוחסה על ידי המשתתפים בכנס לכך שישראל תיקח חלק (עוד בתקופת המעבר בין הממשלים) בעיצוב מדיניותו של הממשל הנכנס בנושא איראן, המסתמנת כסוגיית...
בבייג'ינג רווחת הבנה, כי התחרות האסטרטגית עם ארצות הברית לא תדעך אלא תשנה במקצת את אופייה בהתאם לאישיותו ומדיניותו של הנשיא האמריקאי החדש, ועל כן עליה לעצב את מערכת היחסים כך שפגיעה בה תהיה מינימלית. סין יוצאת מתקופת נשיאותו של דונלד טראמפ בהחלטה לקדם יכולות פיתוח עצמאיות של טכנולוגיות מתקדמות, כשבמרכזן טכנולוגיות שבבים, כדי לא להיות תלויה בארצות הברית. לצד התרחבות הפערים בין המדינות בסוגיות של סחר וזכויות אדם, סין תנסה לעודד שיתופי פעולה במגוון תחומים, בעיקר במישור המולטילטרלי, שנזנח כמעט לחלוטין בתקופת ממשל טראמפ.
נשיאה החדש של ארצות הברית, ג'ו ביידן, יתרכז במחצית הראשונה של כהונתו בעיקר בנושאי פנים, ובראשם תיקון פגעי מגפת הקורונה והשלכותיה הכלכליות, וכן איחוי הקרעים האידאולוגים בחברה האמריקאית, שהועמקו בארבע שנות כהונת הנשיא דונלד טראמפ. עם זאת, ביידן לא יוכל לדחות את העיסוק בסוגיות מדיניות חוץ, ובראשן התחרות מול סין על עליונות אסטרטגית מדינית, צבאית, כלכלית וטכנולוגית. אלא שנשיא סין, שי ג'ין-פינג, הציב לארצו כיעד מרכזי את השגתו של שוויון עוצמה ומנהיגות עם ארצות הברית במחצית המאה, והוא חותר לכך בנחישות ותוך שימוש בכל הכלים העומדים לרשות משטר...
לקראת כניסת ג'ו ביידן לבית הלבן, יידרש שליטה בפועל של ערב הסעודית, מחמד בן-סלמאן, להתאמות במדיניות הסעודית כדי לשמר מערכת יחסים טובה עם הממשל האמריקאי החדש. זאת, מחשש לעתיד היחסים על רקע הביקורת בארצות הברית על כמה מצעדיה של הממלכה – ובראשם רצח העיתונאי ג'מאל חשוקג'י ופעולותיה הצבאיות בתימן. על ערב הסעודית יהיה להוכיח כי היא נותרה בעלת ברית חיונית לארצות הברית. חיזוק היחסים עמה הוא אינטרס עליון עבור הסעודים ויש לו השפעה גם על מעמדו של בן-סלמן בזירה הביתית. בה בעת, משקלה הכלכלי, הדתי והמדיני של ערב הסעודית הוא נכס חשוב לכל ממשל...
