התפתחות אמצעי תשלום ומערכות פיננסיות מחוץ לשליטתן של מדינות, כגון ביטקוין, מעוררת עניין גם בתחומי הביטחון הלאומי, במובן הצר והרחב של מושג זה. מטבעות האינטרנט אמנם אינם מתיימרים להחליף את המטבעות המדינתיים, אולם אפילו אם תופעה זו עתידה להתממש באופן חלקי מאוד, קשה להתעלם מהרעיון שהיא עשויה להפקיע מהמדינות והממסדים הפיננסיים, השולטים במערכת הפיננסית הגלובלית, את הבלעדיות על אמצעי התשלום, כפי שהאינטרנט הפקיע מהמדינות והתקשורת את הבלעדיות על השליטה במידע. לטווח הארוך, אם התופעה תתרחב ולא תוסדר, עלולה להיות לה השלכה אף בתחום היציבות...
מעקב שוטף אחר האירועים הכלכליים-פוליטיים שהתחוללו בשנה האחרונה במצרים, כמו גם קריאה מדוקדקת בדו"ח הסוקר את הישגי תכנית הסיוע הפיננסית של קרן המטבע הבינלאומית למדינה זו, שאושרה בנובמבר 2016, מלמדים שבפניה עוד מסע קשה ומפרך בדרך להשגת יציבות כלכלית ופוליטית. אתגרו של המשטר המצרי בהובלת השינוי ההכרחי הוא כפול: מחד גיסא, עליו לגבש חוזה חברתי מכיל ומשתף, אשר יקנה למהלכים הקשים – אך החיוניים – את הלגיטימיות הציבורית ההכרחית לקידומם; מאידך גיסא, עליו לשכנע את הגורמים הבינלאומיים בדבקותו בתוואי הרפורמות.
בעקבות תהליך מתמשך של שחיקת מעמד הלוחם ביחידות המתמרנות וירידה במוטיבציה להתגייס ליחידות חשובות אלה, החליט צה"ל להעלות את מרכיבי הגמול החומרי, מתוך צורך לחזק את יחידות החוד וכהוקרה ללוחמים המסכנים את חייהם; ולנוכח ההבנה שבחברה הישראלית כיום הוקרה אינה יכולה להתבטא באמירות ערכיות בלבד. במסגרת זו דירג הצבא מחדש את תפקידי חיילי החובה, כאשר מוטיב סיכון החיים בלחימה מהווה גורם ממיין ראשי. אולם, על אף חשיבותו הרבה, מאמץ הגמול אינו מספיק לחיזוק מוטיבציית הגיוס ליחידות התמרון לנוכח העדיפות הגבוהה שעדיין מקבלות יחידות אחרות.
החרם שהטילו על קטאר שכנותיה במפרץ צפוי לפגוע בקצב הצמיחה שלה, אך אם תצליח למתן את קצב בריחת ההון הוא לא יוביל כנראה למיתון חריף וארוך טווח. מכיוון שמרבית העלויות שטמונות בנסיגה באינטגרציה בין המדינות החברות במועצה לשיתוף פעולה במפרץ נוגעות לטווח היותר רחוק והן אינן יוצרות לחץ מידי על המדינות המחרימות, סביר שהן גם לא יהוו גורם מרכזי בעיצוב מדיניותן במשבר. הנחות אלו אינן מתנגשת עם הקביעה כי התמשכות המשבר יכולה לגרום להשפעות מבניות על כלכלת האזור.
בין ה-20 ל-21 במארס 2017 – 25 שנים לאחר כינון היחסים הדיפלומטיים, יבקר ראש הממשלה בנימין נתניהו בסין, בביקורו השני שם בתקופת נשיאותו של שי ג'ין-פינג. הביקור יתקיים על רקע היחסים הכלכליים המתעצמים בין ישראל לסין והעניין הגובר של סין במזרח התיכון. הקשרים בין ישראל לסין מגלמים פוטנציאל צמיחה משמעותי למשק הישראלי תוך שישראל נדרשת לנקוט בכול אמצעי הזהירות, כדי לשמור על היחסים האסטרטגיים שלה עם ארצות הברית. הכוונה במהלך ביקורו הקרוב של נתניהו היא להגדיר את היחסים בין ישראל לסין בתור "שותפות כוללת לחדשנות", הגדרה שמבטאת הבנה...
המחברים מברכים על השיפור המשמעותי שחל בתהליך גיבוש תקציב הביטחון. ברמה עקרונית יש חשיבות להמשך הבחינה של גודל תקציב הביטחון בתקציב המדינה, כפונקציה של צרכים ביטחוניים ואזרחיים משתנים, בראייה ארוכת טווח. בעניין ההסכם, חשוב לבדוק את יישומו מדי תקופה. המשתנה הגדול מאז השגת ההסכם בין המשרדים הוא השינוי בתנאי הסיוע האמריקאי. מאחר ותהליכי תכנון רב-משרדיים בישראל אורכים זמן רב, והכנת תקציב 2019 ממילא צפויה על פי התכנון להתחיל כבר ברבעון הראשון של 2018, מוצע להקדים ולפתוח בדיונים בין משרד הביטחון למשרד האוצר כבר בראשית 2017, על מנת לסכם את...
שקלול רכיביו של מאזן הביטחון הלאומי של מדינת ישראל לקראת סוף 2016 ומבט לעתיד הקרוב — שנת 2017 ואילך — מלמדים כי הגורמים המשפיעים לחיוב על מצבה האסטרטגי של ישראל נותרו כשהיו לפני שנה: היא חזקה מבחינה צבאית; האיום הצבאי הישיר עליה פחת במידה משמעותית והיא מצליחה להימנע מעימותים וממלחמות רחבות־היקף, בפרט נוכח מגמת הירידה הנמשכת באיום הנשקף לה מהמדינות הערביות בסביבתה; הסכם הגרעין שנחתם בין המעצמות לבין איראן בקיץ 2015 דחה את מימושו של פוטנציאל הגרעין האיראני המאיים; על רקע המאבק של העולם הערבי — המאבק הסוני בהקצנה השיעית וכן המאבק...
האם סין תצליח להתגבר על המכשולים בדרכה לממש את היעדים הכלכליים שלה ולמנוע האטה? המשימה אמנם נראית לא פשוטה, אבל סין כבר הוכיחה בעבר את יכולתה לפעול ביצירתיות ולהתגבר על מכשולים מורכבים. די אם נבחן את קצב ההתפתחות של סין במהלך 30 השנים האחרונות, על מנת להבין שסין אינה פועלת על פי ה"ספר" שהעולם המערבי מכיר. שיטת הממשל הסינית אמנם יוצרת הגבלות מסוימות על המגזר העסקי, אך מנגד, מאפשרת להניע תהליכים ולצעוד קדימה בעוצמה. היכולת הזו וכן גישה לכמות עצומה של הון, הן המפתח לצמיחה ולחדשנות, שעשויות להמשיך ולהצעיד את סין קדימה.
'המדינה האסלאמית' הפנימה, כי על מפעלה המדיני-מהפכני, שהחל במסגדים ונמשך בשדה הקרב, להתמקד גם בגיוס נאמנותם של תושבי האזורים שנכבשו – בין היתר דרך ארנקיהם. גם על הגורמים הנאבקים נגד חתירתה של 'המדינה האסלאמית' להגשמת החזון שהיא מייצגת להפנים זאת. על הקהילה הבינלאומית להגביר את הלחץ הכלכלי על 'המדינה האסלאמית' באמצעות המשך פגיעה בסחר הנפט המקנה הון נזיל לפעילויותיה, ובכלל זאת ההצטיידות במתכות החיוניות להטבעת המטבעות.
הפרסומים על מגעים המתנהלים בחודשים האחרונים בין בעלי תנובה לתאגיד המזון הסיני ברייט פוד על מכירת השליטה בחברה וידיעות על מגעים למכירת כלל ביטוח לקבוצת משקיעים סינים, הציתו בישראל ויכוח ציבורי סוער על החדירה הסינית לארץ. החשש מהעברת השליטה בחברות ישראליות, הפועלות בתחומי הטכנולוגיה, המחצבים והתשתיות, לחברות ומשקיעים מסין מבוסס על נימוקים מגוונים, ביניהם שחלק מעמדותיה של סין לגבי המזה"ת אינן עומדות בקנה אחד עם האינטרסים הישראלים, כולל סיוע לאיראן. לעומתם, מצדדי ההשקעות הסיניות טוענים שהתאגידים הסיניים, אינם אלא ארגונים כלכליים...
