שבע שנים לאחר תחילת הטלטלה במזרח התיכון ושנתיים לאחר חתימת הסכם הגרעין בין המעצמות לבין איראן מתבהרים קווי המתאר של המציאות המתהווה באזור — השחקנים, היריבויות, השותפויות, החזיתות, יחסי הכוחות והתנהלות המעצמות הגדולות. לאחר כמעט שנה לכהונת הנשיא דונלד טראמפ בארצות הברית מתחוורים גם מאפייני הממשל והשפעותיו בזירה הפנימית, ברחבי עולם ובמזרח התיכון. כל אלה מעצבים את הסביבה האסטרטגית הנוכחית של ישראל ואת מרחב חלופותיה למדיניות לקידום האינטרסים הליבתיים שלה. בפתח השנה ה־ 70 לעצמאות ישראל, מאזן הביטחון הלאומי שלה חיובי ואיתן מאוד, אולם...
לחצ/י כאן להסבר על אפשרויות רכישת הספר בסוף 2017 ניכר במזרח התיכון תצרף של מספר התפתחויות חשובות, שיכולה להיות להן השפעה נרחבת על הביטחון הלאומי של ישראל. בסוריה שוככת מלחמת האזרחים בתהליך שבו השחקניות המרכזיות הן רוסיה, איראן וטורקיה, והסכנה היא שהאינטרסים של ישראל לא יובאו בחשבון במסגרת שיקוליהן והמהלכים שיובילו במטרה לייצב את הזירה. התפתחות נוספת שנרשמה השנה היא מחיקתו של המאחז הטריטוריאלי של 'המדינה האסלאמית' בעיראק ובסוריה, בעוד הרעיון שהניע את דאע"ש מהווה עדיין אתגר ביטחוני וחברתי במזרח התיכון ומעבר לאזור. ברקע משתנים יחסי...
המעורבות המיוחסת לרוסיה בבחירות לנשיאות בארצות הברית ובצרפת מעלה שאלות באשר לצורך וליכולת של מדינות דמוקרטיות להגן על תהליך הבחירות שלהן. מאמר זה מצביע על החשיבות שיש לייחס לבחירות במדינה דמוקרטית כתשתית וכתהליך קריטיים ומציג את האיומים עליהן הנובעים מהתפתחויות קיברנטיות ותרבותיות. המאמר מציף את התובנה לפיה השימוש הנרחב ברשתות חברתיות ובערוצי תקשורת ישירים מאפשר לגורמים זרים להשפיע בצורה משמעותית על ההליך הדמוקרטי, וזאת לא על ידי השבתה של מערכות ההצבעה אלא באמצעות השפעה זרה על השיח הפוליטי. הדבר מהווה אתגר חדש למדינות דמוקרטיות,...
על רקע ההבנות בין ארצות הברית לרוסיה ביחס לסוריה, שלא עולות בקנה אחד עם האינטרס הישראלי, קרב היום שישראל תידרש להפשיל שרוולים ולטבול ידיה בנעשה – אם ברצונה לבלום את ההשפעה וההתבססות האיראנית שם. לישראל כוח פוטנציאלי להרוס את הפרויקט של רוסיה ואיראן בסוריה ולפגוע קשה במשענות של משטר אסד. עליה להפגין נחישות בתביעתה להרחקת כוחות איראן ומיליציות שיעיות הנתונות לשליטתה מרמת הגולן, כמו גם למניעת הקמתן של תשתיות צבאיות איראניות בסוריה שייתמכו בהתעצמות משטר אסד, המיליציות השיעיות וחזבאללה. חשוב להבין כי המשמעות היא פוטנציאל גובר להסלמה...
נאום שנשא באחרונה נשיא רוסיה וולדימיר פוטין ביטא תסכול לגבי מעמדה הבינלאומי של רוסיה וכמיהה לשיפורו. המענה שרוסיה מציעה הוא חתירה לסדר העולמי חדש, שבמסגרתו היא תוכר כמעצמה חשובה, בעלת תפקיד מרכזי בתהליך לעיצוב הסדר העתידי. פוטין הדגיש כי אם יעדים אלה לא יקודמו, ברשותה של רוסיה כבר היום יכולת להציב אתגרים משמעותיים למערב, לרבות צבאיים.
ביקורו ההיסטורי של המלך סלמאן במוסקבה נשא חשיבות רבה עבור שתי המדינות. לערב הסעודית ורוסיה שורת אינטרסים משותפים ובראשם חתירה לייצוב מחירי הנפט וכן רכש אמצעי לחימה וטכנולוגיה גרעינית ועניין בהשקעות משותפות. יתרה מכך, מוסקבה מבינה כי לא זו בלבד שיקשה עליה להגביר את השפעתה במזרח התיכון בלי שיפור ביחסיה עם ריאד, אלא שלריאד עדיין השפעה לא מובטלת על כוחות האופוזיציה לאסד ולכן על הסיכוי להסדרה בסוריה, ואף השפעה על כוחות אסלאמיים ברוסיה עצמה.
רכישת שתי סוללות S-400 מרוסיה היא התפתחות משמעותית המוסיפה לסימני השאלה לגבי עתידה של טורקיה בנאט"ו. התפתחות זו אף תורמת לחיזוק מעמדה של רוסיה במזרח התיכון, שכן היא מהווה ביטוי נוסף להתקרבות בין אנקרה למוסקבה. את העסקה בין רוסיה לטורקיה יש לבחון הן בהקשר של חולשה טורקית הדורשת מענה, והן בהקשר הרחב יותר של יחסי טורקיה עם המערב. כך או כך, נראה שהעסקה, במיוחד אם תמומש, היא זרז לחשיבה על האופן שבו ניתן לשפר את יחסי טורקיה עם המערב, או לפחות לעצור את ההתדרדרות ביחסים.
הפיכתה של רוסיה לגורם המשפיע ביותר בסוריה מאז שלהי 2015 הציבה אותה, בין היתר, כטריז בין השאיפות של איראן באזור לבין האינטרסים של ישראל מנגד. פגישתם של הנשיא פוטין וראש הממשלה נתניהו סבבה את שאלת הנוכחות וההשפעה האיראנית בסוריה, כשרוסיה מנסה לתמרן ולאזן בין הרצונות המנוגדים. בשל נסיגתה של ארצות הברית לתפקיד משני, רוסיה הפכה לכתובת הראשית עבור ישראל במאמציה לסכל את האיום האיראני בזירה הצפונית, ולשם כך על האחרונה להפעיל מנופי לחץ על מוסקבה – כמי שבכוחה להשפיע על איראן.
שאלת עתידה של סוריה, ובפרט סוגיית ההשפעה והנוכחות האיראנית בה, תעמודנה במרכז פגישתו של ראש הממשלה נתניהו עם הנשיא פוטין. על השולחן מנעד תרחישים אפשריים שאליהם ישראל מתכוננת, אל מול מכלול שיקולים אסטרטגיים שישפיעו על מדיניותה של איראן. האיום האיראני מסוריה אינו מהווה אתגר ביטחוני בלתי נסבל לישראל בעת הנוכחית וכנראה גם בעתיד, בפרט אם ישראל תנצל בצורה נבונה את שורת הכלים העומדים לרשותה לצמצום הדומיננטיות ולריסון האיום האיראני בזירה הסורית.
ההסדר הרוסי–אמריקאי לגבי דרום סוריה, שהושג בפסגת ה-G20, מהווה מבחן הן לגבי הסיכויים להתניע תהליך לקראת הסדר עתידי בסוריה, והן לגבי היחסים בין שתי המעצמות בכלל. בתוך כך, ומכיוון שכוחות אסד נשענים על הסיוע של שלוחי איראן – מיליציות שיעיות וחיזבאללה – אפשר שישראל תיאלץ לממש את איומיה להגיב לחציית הקווים האדומים שהצהירה עליהם.
על אף שהנשיא טראמפ תיאר את פסגת ה-G20 בהמבורג כ"הצלחה מסחררת", פרשנים הדגישו עד כמה ארצות הברית מצויה בבידוד, בטענה שהפסגה סיפקה עדות נוספת לאובדן הדומיננטיות האמריקאית. מעבר לסוגיות שבמחלוקת בין ארצות הברית ליתר החברות ב-G20 שהוזכרו בהצהרה בסוף הפסגה, המשתתפים אף ציינו את כישלונה של ארצות הברית להביא לגינוי הפורום את צפון קוריאה בעקבות ניסוי הטילים שערכה. עם זאת, פגישתו של טראמפ עם הנשיא פוטין העניקה לו נקודות זכות, בשל ההסכם האמריקאי-רוסי על הפסקת אש חלקית בסוריה.
ארצות הברית ואיראן מנסות לנצל את היחלשותה של 'המדינה האסלאמית' במזרח סוריה ונאבקות על השליטה בגבול סוריה-עיראק. ברובד האסטרטגי, זהו חלק ממאמץ של שתיהן לייצר רצף יבשתי שיאפשר להן ולבעלות בריתן לחלוש על הנכסים החיוניים שלהן במזרח התיכון: איראן בדרך לחיבור אפקי מטהראן, דרך בגדאד ודמשק ועד ביירות, וארצות הברית בדרך לרצף אנכי מטורקיה, דרך המדבר הסורי, ירדן ועד ערב הסעודית. הדבר עשוי להוביל להסלמה בין הצדדים, דבר התלוי במידה רבה בהתנהלות הרוסית בסוגיה. על ישראל לנצל את המצב ולפעול ביתר שאת בשיתוף פעולה עם ירדן לעיצוב מציאות רצויה עבורה...
