סקירת המעורבות של צבאות במדינות דמוקרטיות במערכה נגד מגפת הקורונה מעלה חמש רמות עולות של התנהלות: א) סיוע לוגיסטי ורפואי לגופי שירות אזרחיים; ב) העברת אספקה וציוד מהצבא למערכות אזרחיות; ג) סיוע לכוחות המשטרה בשמירה על הסדר הציבורי; ד) קבלת אחראיות תפעולית לניהול מערכות אזרחיות; ה) ניהול ישיר של כלל המערכת השלטונית. צה"ל צריך לסייע לאזרחי המדינה על פי הנחיות הדרג המדיני, באמצעות יכולותיו הרבות, לפי הנסיבות המתפתחות ברמות א' עד ג', תוך הצבת פיקוד העורף בחזית המאבק. ככל שמתקיים מעבר מרמה לרמה מעמיק החיכוך עם האזרחים ולכן נדרשות...
ב-31 במארס נערך במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) משחק מלחמה רב משתתפים (סימולציה), באמצעות פלטפורמת ה-ZOOM, שדימה ישיבת קבינט בנושא הקורונה, בהשתתפות שרי הקבינט, יועצים ומומחים (שיוצגו על ידי חוקרי וחוקרות המכון ואורחים – מומחים בעלי ידע וניסיון). המשחק, שהובל על ידי תא"ל (מיל) איתי ברון, עסק במדיניות הישראלית במשבר הקורונה, ובאופן ספציפי בחלופות אסטרטגיות ליציאה מההסגר לאחר תום חג הפסח. משחק המלחמה התקיים כשלב בתהליך גיבוש המלצות המכון לגבי המדיניות הישראלית הנכונה מול המשבר. להלן תיאור מהלך המשחק ופירוט ההחלטות שהתקבלו במהלכו...
משבר הקורונה, המתאפיין באי ודאות קיצונית ובסיכון מוגבר לעיוותי תפיסה, צפוי להשפיע גם על סביבתה האסטרטגית של ישראל. "סיעור מוחות" שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי הצביע על עשרה תרחישים שליליים אפשריים, שעלולים להתממש במהלך המשבר, גם אם אין להם עדין סימנים במציאות. המשבר עלול להגביר את הסבירות: לקריסת משטרים ומערכות שלטון; לגל טרור ביהודה ושומרון; לסבב הסלמה מול עזה; להגברת פעילות דאע"ש; לנסיגה אמריקאית חפוזה מעיראק ומסוריה; למחטפים רוסיים אסטרטגיים באזור; ולהיחלשות של המונרכיות במפרץ. תרחישים חמורים נוספים (שלא ברור אם...
מניין הנדבקים בנגיף הקורונה ממשיך לעלות. ישראל אינה רחוקה מהֶסְגֵּר מלא וחלק גדול מהמשק מושבת. במאמר זה נבחנת האסטרטגיה שנוקטת ממשלת ישראל אל מול אסטרטגיה חלופית, שבה דוגלים החולקים עליה. בין ההמלצות המסכמות – על המערכת הפוליטית, הדורשת מהעם הקרבה ברגעי משבר ומלחמה, להתעלות ולהתלכד כדי לאפשר לישראל להתמודד באופן מיטבי עם המשבר. במסגרת זו נדרש לנהל את המשבר באמצעות קבינט ולאשר בדחיפות תקציב חירום, שיכלול צעדים לשיפור כושר העמידה של הציבור. בתוך כך מומלץ להפעיל מטה הסברה מיומן, להימנע מתדירות גבוהה של הודעות בדבר שינויי מדיניות,...
התמודדות מדינת ישראל עם מגפת הקורונה מסתמנת כאחד האירועים המאתגרים ביותר מיום הקמתה. כפי שמסתמן כעת, מדובר במשבר מרובע: בריאותי, כלכלי, תודעתי ופוליטי. נוכח עוצמת האירוע בישראל והצפי להסלמתו החל גם צה"ל להיערך להשתתפות אקטיבית ונרחבת במאמץ הלאומי לניהול החירום שנוצר עקב התפשטות המגפה. צעדים ראשונים כבר ננקטים בשטח, בעיקר על ידי פיקוד העורף (פקע"ר). מטרת מאמר זה הינה לבחון את ההשלכות של מעורבות הצבא בניהול המערכה ולהציג המלצות לקראת יישומה הנרחב.
על אף הבדלים משמעותיים בין מגפה למלחמה, בשני המקרים מדובר בשאלות של חיים ומוות ובמערכות (campaigns) מורכבות ורב ממדיות. בשני המקרים יש צורך לנהל משבר ולקבל הכרעות מדיניות גורליות לעתיד האומה ואזרחיה, בראייה אסטרטגית רחבה ואינטגרטיבית. הניסיון המצטבר של מערכת הביטחון בישראל מספק לקחים ותובנות רלבנטיים לניהול משבר הקורונה, לצמצום מחיריו ואולי אף למיצויו כהזדמנות: בתחום המודיעין, התכנון האסטרטגי והמבצעי, הגנת העורף, בניין הכוח ותהליכי קבלת ההחלטות.
במחצית פברואר הציג ראש המטה הכללי, רב אלוף אביב כוכבי, את "תנופה", התכנית הרב-שנתית של צה"ל. בתחום הארגוני כוללת התכנית שינוי במטה הכללי, שעיקרו פיצול משימותיו של אגף התכנון (אג"ת) בין שני אגפים שיוקמו על בסיסו: אגף לבניין כוח רב-זרועי ואגף אסטרטגיה ואיראן. ככל מהלך ארגוני, שינוי זה יהיה כרוך בקשיים שמקורם בעצם ביצועו. יתר על כן, התועלת שיביא תלויה במשתנים רבים שמעבר למבנה ולכפיפות, ביניהם תהליכי העבודה וכן הממשקים והגדרת גבולות הגזרה והאחריות בין האגפים ובעלי התפקידים.
האפשרות שהזירה הצפונית נמצאת "על סף הסלמה" העלולה להידרדר למלחמה, עלתה בשבועות האחרונים בהערכת המודיעין השנתית של אמ"ן כפי שהוצגה לכתבים צבאיים; בנאום שנשא הרמטכ"ל ב-29 בדצמבר 2019 בכנס בהרצליה; ובהערכה האסטרטגית השנתית של המכון למחקרי ביטחון לאומי שפורסמה בתחילת 2020. בניגוד להערכות אלו, למשחק המלחמה שהתקיים לאחרונה במסגרת הכנס הבינלאומי השנתי של המכון הייתה תוצאה שונה. למרות תרחיש מסלים שהיה יכול להוביל לעימות רחב היקף בכמה זירות ("מלחמת הצפון"), כל השחקנים – ישראל, איראן, חזבאללה, סוריה, רוסיה...
"עסקת המאה" שגיבש ממשלו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, מוצגת כפרדיגמה חדשה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני וגם לעיצוב ארכיטקטורה מזרח תיכונית חדשה. התוכנית מספקת מענה לדרישות הביטחון הנרחבות של ישראל ומאפשרת לה להחיל את ריבונותה בגושי ההתיישבות, בבקעת הירדן ובהתנחלויות המבודדות, ללא עקירת יהודים, ושומרת על ירושלים מאוחדת בריבונות ישראל. לצד הפלסטיני, התוכנית מציגה תנאים לכינון מדינה לא רציפה, מחולקת לשישה קנטונים, שיוכלו לחלוטין בתחום ישראל, עם שליטה ישראלית מלאה במעטפת ובמעברי הגבול. בנוסף, התוכנית מבטלת את "זכות...
הסכם ההבנות של ישראל עם ארצות הברית, הנמצא בשנתו השנייה, הינו הגדול ביותר שנחתם אי פעם בין המדינות. אולם, עד כה, נראה שטרם נחתמו חוזי רכש משמעותיים לרכישת פלטפורמות ומערכות נשק חדשות מפאת ההתחייבות הקיימות בגין רכש בעבר. מנגד, הצרכים הקיימים בצה״ל בפלטפורמות עיקריות הנמכרות על ידי ארצות הברית, ביניהן מטוסי קרב, מטוסי תדלוק ומסוקים כבדים, הינם גדולים מאוד – בעיקר משום שחלק נכבד מאלו הקיימים בצה"ל נרכש בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת, הם מגיעים לסוף חייהם והחלפתם נדרשת מיידית. הפתרון לכך הינו ביצוע התקשרויות מתקדמות ובעלויות...
הסבירות לפריצת מלחמה השנה, כתוצאה מהידרדרות והסלמה, אינה נמוכה והיא תלויה גם בישראל – כך משתמע מעיקרי הערכת המודיעין השנתית של אמ"ן. אף על פי כן, אמ"ן ממליץ לדרג המדיני להגביר את תקיפות צה"ל נגד כוחות איראן בסוריה, כדי לנצל את חיסול סולימאני להוצאתם מהמדינה. מאמר זה עוסק בניתוח המלצה זו, ומסקנתו שונה: אל לישראל להגביר את התקפותיה על האיראנים בסוריה, מעבר לדרוש לצרכים אסטרטגיים מובהקים שלה כגון: סיכול נשק אסטרטגי וסיכול התבססות צבאית, שעלולה לסכן את ישראל. עליית מדרגה – מאבק צבאי עד חורמה בנוכחות צבאית...
רצועת עזה שרויה במשבר מתמשך מאז שישראל התנתקה ממנה ב־2005 ובמיוחד לאחר שהחמאס השתלט עליה בכוח הזרוע. המצב ברצועה מאופיין במצוקה כלכלית, חברתית ותשתיתית – על סף משבר הומניטרי – ומושפע מהיריבות הפוליטית ומהמאבק על הבכירות במחנה הפלסטיני בין החמאס לבין הפת"ח והרשות הפלסטינית. היעדר יכולתו של החמאס לספק את צורכי האוכלוסייה ברצועה הוא אחד המניעים לנטיותיו הלוחמניות ולאירועי ההסלמה הביטחונית בין ישראל לבין החמאס ושאר גורמי הטרור הפועלים ברצועה. שליטתו המקיפה והיציבה של החמאס באזור, לצד פוטנציאל ההיזק המוכח שלו, הביאו להכרה הישראלית...
