הנשיא ג'ו ביידן ערך את ביקורו הראשון מחוץ לארצות הברית באירופה, ובמהלכו השתתף בכינוס המדינות המתועשות – ה-G7, בכינוס נאט"ו וכן ערך מפגש עם מנהיגי האיחוד האירופי. בסיום הביקור נועד ביידן בג'נבה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. מטרת הביקור, מבחינת הנשיא האמריקאי, הייתה "להוכיח מחדש את מחויבותה של ארצות הברית לבעלות בריתה ושותפותיה ולהדגיש את יכולתן של דמוקרטיות לעמוד באתגרים ולהרתיע איומים של העידן החדש". קונקרטית, הממשל מעוניין לגייס את המדינות השונות ליישר קו עם ארצות הברית להתמודדות עם היעד האמריקאי מספר אחת כיום...
מאמר זה הוא חלק משיתוף פעולה אסטרטגי שהשיקו המועצה האטלנטית (וושינגטון), המרכז האמירתי למדיניות (אבו דאבי) והמכון למחקרי ביטחון לאומי (תל אביב). הכותבים חברים בקבוצת העבודה במסגרת זאת, המתמקדת בנושא הקרנת העוצמה של סין ורוסיה במזרח התיכון. הדעות שמביעים הכותבים הן שלהם בלבד, לא של המוסדות שאליהם הם משתייכים. גרסה זו כוללת התאמות קלות ביחס לנוסח המקורי, שפורסם באתר ה-Atlantic Council.
לחצו כאן לקריאת המאמר בשפת המקור. האם לרוסיה או לסין יש אינטרס ויכולת לקדם הסדר מוסכם בין ישראלי לבין הפלסטינים?
התלקחותו המחודשת של העימות האלים...
ריצ'רד לה-ברון | מוחמד בן הוואידין | דניאל ראקוב | ג'ונתן פולטון | חוזה פלאיו
התנהלות הממשל האמריקאי ביחס למבצע "שומר החומות" המחישה את ידידותו של הנשיא ג'ו ביידן לישראל ואת מחויבותו לצרכיה הביטחוניים, כמו גם את תפקידה המרכזי של ארצות הברית בניהול משברים שישראל מעורבת בהם. מנגד, בלט תפקיד "השוטר הרע" שאימץ הקונגרס האמריקאי. הלחצים שהופעלו על הממשל להקשיח את מדיניותו מול ישראל, בעיקר מצד האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית, אך לא רק, היו משמעותיים. כדי לצמצם ככל האפשר בעתיד אפשרות של הפתעות ולמנוע פערים בין עמדות שתי המדינות, על ישראל לנהל שיח אסטרטגי רצוף ודיסקרטי עם הממשל האמריקאי, שבמסגרתו...
סין זיהתה במשבר בעזה בין ישראל לחמאס הזדמנות מדינית לחזק את האינטרסים הלאומיים שלה, בעיקר בקשר לסינג'יאנג, תוך התנגחות במדיניות ארצות הברית כלפי המוסלמים. כנשיאה התורנית של מועצת הביטחון בחודש מאי קראה סין לאמץ הצהרה שתפסיק מיידית את האלימות נגד הפלסטינים המוסלמים, תוך האשמת ארצות הברית כי היא המכשול לקבלת הצהרה משותפת בשל תמיכתה החד-צדדית בישראל. במקביל טענה סין שארצות הברית פועלת בחוסר תום לב ומאשימה את סין בהאשמות שווא בהקשר למדיניותה כלפי המוסלמים בסינג'יאנג. ישראל, שלא ברצונה, שולבה על ידי סין בעימות הבין מעצמתי, תוך שימוש סיני...
רוסיה משחקת בשנים האחרונות תפקיד גובר במזרח התיכון, ואילו האזור ממלא מקום משמעותי יותר בתחרות הבין-מעצמתית הגואה. בחינה של שלוש נקודות מבט שונות על מעורבות מוסקבה באזור – מארצות הברית, מישראל וממדינות ערב – מציגה מאזן שונה של איומים והזדמנויות נתפסים ביחס לרוסיה. שלוש פרספקטיבות אלה מסייעות להבין כיצד השחקנים באזור מגבשים אסטרטגיות התמודדות שונות ביחס לאתגר הרוסי.
אנה בורשצ'בסקיה | ראאד ווג'יה | דניאל ראקוב | לי-צ'ן סים
יחסי טורקיה-ארצות הברית, שמצויים כבר זמן רב במשבר עמוק, ספגו זעזוע נוסף עם השימוש המפורש של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן במונח הג'נוסייד הארמני, ב-24 באפריל, יום הזיכרון לג'נוסייד. עוד במהלך הקדנציות של ברק אובמה ודונלד טראמפ, הדימוי של טורקיה בוושינגטון השתנה ממדינה שהינה בעלת ברית מוערכת למצב שבו אין לה כמעט תומכים בבירה האמריקאית, וההתנגדות למדיניות נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, היא חוצת-מפלגות. החלטות שהן במובהק בניגוד לאינטרסים של טורקיה, ביניהן הסילוק הרשמי מפרויקט ה-F-35 וההכרה בג'נוסייד הארמני, מתקבלות כמעט בלי ביקורת...
איראן וארצות הברית דיווחו כי הסבב הראשון של השיחות הלא-ישירות שנערך ביניהן במטרה למצוא נוסחה לחזרה להסכם הגרעין, היה ענייני, הגם שאין ביטחון שהמהלך יצליח. למרות העניין המשותף לשתיהן לחזור להסכם, הדרך לשם רצופה מכשולים ואף אפשר שהשיחות יקרסו. מעבר לחילוקי הדעות שעדיין קיימים, יש לקחת בחשבון שגם הפגיעה באתר נתנז, שאיראן מאשימה בה את ישראל, עשויה להביא לפגיעה בשיחות וינה. בכל מקרה, על הצדדים למצוא נוסחה שתבטיח לשניהם כי בכוונת הצד השני לממש את שיוטל עליו. גורמים אמריקאים מציבים עדיין סימן שאלה לגבי כוונתו של המשטר האיראני – האם...
על רקע המשבר העמוק שאפיין את יחסיו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ עם קהילת המודיעין האמריקאית, תחילת כהונתו של ביידן מצטיירת כמעין "חזרה למקורות" – חיזוק מעמד "מומחי המודיעין", שניסיונם ודפוסי פעולותיהם אמורים להבטיח ניתוח מקצועי וניטרלי ככל שניתן של המציאות; והבהרת החשיבות של הנתונים והמידע ("עובדות") ושל הניתוח שמבוסס עליהם כבסיס לקבלת ההחלטות. האנשים שמונו על ידי ביידן לתפקידים הבכירים ביותר בקהילה ודו"חות המודיעין שפורסמו בשבועות האחרונים על ידם משקפים בבירור מגמה זו. נראה אפוא שכניסתו לתפקיד תעזור...
ממשל ביידן יידרש בתקופה הקרובה לגבש עמדה בנושא כינון אזור מפורז מנשק להשמדה המונית במזרח התיכון, לקראת ועידת הסקר החמש-שנתית של האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני (NPT) האמורה להתכנס באוגוסט 2021. סוגיה זו עלולה להחזיר את ישראל וארצות הברית לנתיב של עימות, לאור תמיכתם בעבר של ממשלים דמוקרטים בהחלטות לקדם את הנושא. לקראת הוועידה, על ישראל להימנע מעימות ולתאם עמדות עם הממשל במסגרת דיאלוג אסטרטגי, במטרה לקדם הכרה של הממשל החדש במסמך הרשמי של ממשל טראמפ משנת 2018, שתמך במדיניות ישראל. כחלק מהתאום – על סמך ניסיון העבר ולאור התפתחות...
תחרות אסטרטגית בין שתי מעצמות-על הופכת להיות הגישה השלטת בניתוח היחסים בין ארצות הברית לסין. לעיתים מדובר בהיבט מטריד עבור מדינות באזורים שונים בעולם, מכיוון שגישה זו מאלצת בחירה בינארית לנוכח בעיות מדיניות מורכבות, הדורשות מערך אפשרויות רחב ותיאום בין מעצמות עולמיות. מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה (MENA) נמצאות באחד האזורים שאפשר שיושפע מאותה תחרות אסטרטגית, שכן הוא מתאפיין ביחסים אסטרטגיים ארוכי טווח עם ארצות הברית, לצד קשרים מתרחבים עם סין בתחומי כלכלה, טכנולוגיה ופיתוח תשתיות. מאמר זה מסכם תפיסות שונות בהקשר לנוכחות הגוברת של...
הנשיא ביידן מימש הבטחת בחירות ופרסם דו"ח של קהילת המודיעין האמריקאית, המעריך כי יורש העצר הסעודי, מחמד בן סלמאן, מתוקף תפקידו ומעמדו, אחראי לרצח העיתונאי הסעודי חשוקג'י. הפרסום משתלב בתהליך "הכיול מחדש" שמבצע הממשל באשר ליחסים בין שתי המדינות. בעוד ממשל טראמפ התבסס על מערכת יחסים אינטימית עם ערב הסעודית, ממשל ביידן מתכוון לאמץ גישה עניינית שתקדם אינטרסים אמריקאים, אך גם לא תתעלם מערכים דוגמת זכויות אדם. הסעודים דחו את הדו"ח וגינו את מסקנותיו, אולם אין הם מתעלמים מהרוח החדשה הנושבת מוושינגטון ועורכים התאמות...
מנהיגי המדינות הבכירות באיחוד האירופי נשמו לרווחה למשמע התבטאויות שונות של הנשיא ביידן הראשונות בנושאי מדיניות חוץ. דבריו מלמדים על שובה של ארצות הברית כגורם מרכזי בזירה הבינלאומית, חידוש הדגש על דיפלומטיה, מולטילטרליזם, זכויות אדם אוניברסליות ושלטון החוק. שיתוף הפעולה בין ארצות הברית לאיחוד האירופי, שדעך בעידן טראמפ והחליש את יכולתם להתמודד עם אתגרים משותפים, צפוי למלא עתה תפקיד משמעותי בטיפול בסוגיות בינלאומיות מרכזיות. בכללן סוגיות עקרוניות לישראל – תכנית הגרעין האיראנית והתנהלותה של איראן במזרח התיכון, המציאות הגיאו-פוליטית...