ממשל ביידן יידרש בתקופה הקרובה לגבש עמדה בנושא כינון אזור מפורז מנשק להשמדה המונית במזרח התיכון, לקראת ועידת הסקר החמש-שנתית של האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני (NPT) האמורה להתכנס באוגוסט 2021. סוגיה זו עלולה להחזיר את ישראל וארצות הברית לנתיב של עימות, לאור תמיכתם בעבר של ממשלים דמוקרטים בהחלטות לקדם את הנושא. לקראת הוועידה, על ישראל להימנע מעימות ולתאם עמדות עם הממשל במסגרת דיאלוג אסטרטגי, במטרה לקדם הכרה של הממשל החדש במסמך הרשמי של ממשל טראמפ משנת 2018, שתמך במדיניות ישראל. כחלק מהתאום – על סמך ניסיון העבר ולאור התפתחות...
תחרות אסטרטגית בין שתי מעצמות-על הופכת להיות הגישה השלטת בניתוח היחסים בין ארצות הברית לסין. לעיתים מדובר בהיבט מטריד עבור מדינות באזורים שונים בעולם, מכיוון שגישה זו מאלצת בחירה בינארית לנוכח בעיות מדיניות מורכבות, הדורשות מערך אפשרויות רחב ותיאום בין מעצמות עולמיות. מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה (MENA) נמצאות באחד האזורים שאפשר שיושפע מאותה תחרות אסטרטגית, שכן הוא מתאפיין ביחסים אסטרטגיים ארוכי טווח עם ארצות הברית, לצד קשרים מתרחבים עם סין בתחומי כלכלה, טכנולוגיה ופיתוח תשתיות. מאמר זה מסכם תפיסות שונות בהקשר לנוכחות הגוברת של...
הנשיא ביידן מימש הבטחת בחירות ופרסם דו"ח של קהילת המודיעין האמריקאית, המעריך כי יורש העצר הסעודי, מחמד בן סלמאן, מתוקף תפקידו ומעמדו, אחראי לרצח העיתונאי הסעודי חשוקג'י. הפרסום משתלב בתהליך "הכיול מחדש" שמבצע הממשל באשר ליחסים בין שתי המדינות. בעוד ממשל טראמפ התבסס על מערכת יחסים אינטימית עם ערב הסעודית, ממשל ביידן מתכוון לאמץ גישה עניינית שתקדם אינטרסים אמריקאים, אך גם לא תתעלם מערכים דוגמת זכויות אדם. הסעודים דחו את הדו"ח וגינו את מסקנותיו, אולם אין הם מתעלמים מהרוח החדשה הנושבת מוושינגטון ועורכים התאמות...
מנהיגי המדינות הבכירות באיחוד האירופי נשמו לרווחה למשמע התבטאויות שונות של הנשיא ביידן הראשונות בנושאי מדיניות חוץ. דבריו מלמדים על שובה של ארצות הברית כגורם מרכזי בזירה הבינלאומית, חידוש הדגש על דיפלומטיה, מולטילטרליזם, זכויות אדם אוניברסליות ושלטון החוק. שיתוף הפעולה בין ארצות הברית לאיחוד האירופי, שדעך בעידן טראמפ והחליש את יכולתם להתמודד עם אתגרים משותפים, צפוי למלא עתה תפקיד משמעותי בטיפול בסוגיות בינלאומיות מרכזיות. בכללן סוגיות עקרוניות לישראל – תכנית הגרעין האיראנית והתנהלותה של איראן במזרח התיכון, המציאות הגיאו-פוליטית...
בזמן כהונתו של הנשיא טראמפ, ארצות הברית לא הציגה מדיניות קוהרנטית ואחידה כלפי רוסיה. הקונגרס דבק בגישה המסורתית של שימוש בסנקציות נגד הפעילות המזיקה של הקרמלין, בעוד הבית הלבן העדיף (ללא הצלחה בסופו של דבר) את טיפוח היחסים הבין-אישיים עם הנשיא פוטין, כדי לשפר את הקשרים בין שתי המדינות ולהעניק לארצות הברית יתרון בתחרות מול סין. במהלך כהונתו של הנשיא ביידן, הפערים בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת סביב המדיניות כלפי רוסיה צפויים להצטמצם, אולם לא צפוי שתתרכך מורכבות היחסים ביניהן. בעידן של עוינות מוגברת בין ארצות הברית לרוסיה, מוסקבה תוכל...
ב-28-26 בינואר 2021 נערך הכנס השנתי הבינלאומי ה-14 של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שכותרתו: "ביטחון לאומי באווירה של אי-סדר עולמי ופנימי". בכנס השתתפו שרי חוץ (גרמניה, הודו, איחוד האמירויות, בחריין וישראל), ראשי מפלגות בישראל, מומחים מהארץ ומהעולם, וחוקרי המכון. בדיונים ובהרצאות שנשאו במהלך הכנס הודגשו ארבעה מוטיבים מרכזיים, אשר ישפיעו על הביטחון הלאומי של ישראל בשנה הקרובה – שניים קשורים בזירה החיצונית–האזורית והבינלאומית, ושניים בזירה הפנימית: (1) הסכמי הנורמליזציה של ישראל עם מדינות האזור והסיכוי להרחבתם; (2) שינוי...
ב-15 בינואר פורסמה החלטת ממשל טראמפ להעביר את ישראל מאחריות פיקוד אירופה (EUCOM) לפיקוד המרכז של צבא ארצות הברית (CENTCOM), בעקבות 'הסכמי אברהם' וכחלק ממאמץ לקדם סידורי ביטחון אזורי נוכח איומי איראן. ההחלטה פורסמה ערב חילופי הממשל בארצות הברית, אולם למעשה, כמו הסכמי אברהם, היא הוציאה לאור יחסים עמוקים, נסתרים וממושכים בין הצדדים, ומצמצמת פערים בין מדיניות וארגון לבין הסביבה האסטרטגית המתהווה ולקראת הבאות. במעבר לפיקוד המרכז יתרונות רבים לארצות הברית, לישראל, לצבאות באזור ולשותפויות ביניהם, ולצדם אתגרים המחייבים מענה.
על רקע האפשרות לחידוש המשא והמתן בין ארצות הברית לאיראן לגבי חזרה להסכם הגרעין בולט מאמרו של שר החוץ האיראני, שפורסם בתקשורת האמריקאית ופורטו בו עמדותיה של איראן. הפערים העיקריים בין הצדדים מתמקדים בדרישה הדדית מהאחר לבצע את הצעד הראשון. בעוד הממשל מעוניין שאיראן תפעל ראשונה, האיראנים מצפים שארצות הברית תבטל את הסנקציות ורק לאחר מכן איראן תממש את מחויבויותיה על פי ההסכם. כמו כן, דחו האיראנים דרישה לקשר בין החזרה להסכם לתחילת דיון על אודות הסכם חדש ומשודרג, וכן את התביעה לנהל שיח אודות תוכנית הטילים וההתנהלות האזורית של איראן. סביר כי...
בכירי הממשל הנבחר בארצות הברית מבהירים כי בכוונתם לקדם חזרה להסכם הגרעין עם איראן, כולל ביטול הסנקציות, אם איראן תחזור למחויבויותיה על פי ההסכם. איראן מצידה מבהירה שאין מקום למשא ומתן על הסכם משופר והעלתה את אחוז העשרה של האורניום באתר פורדו עד 20 אחוזים, כאמצעי לחץ על ביידן. מסתמן שישראל בחרה לפי שעה להתעמת פומבית עם עמדת הממשל הנכנס, על פני אימוץ דרך שתאפשר מצד אחד להציג הסתייגויות לגיטימיות, אך גם להעלות הצעות קונסטרוקטיביות. בין השאר ניתן להציע לוושינגטון להתקדם בצעדי ביניים כך שייוותרו בידי הממשל קלפי לחץ להמשך, וכן להציע לו...
לאחר כניסת הנשיא הנבחר ג'ו ביידן לבית הלבן תצטרך ישראל לעבוד עם נשיא אמריקאי שמדיניותו בסוגיית איראן צפויה להיות שונה משל ממשל הנשיא טראמפ. לממשל הנכנס ולממשל היוצא יש מחויבות מרכזית זהה – למנוע מאיראן השגת נשק גרעיני. אולם לצידה מחלוקת אשר לדרך שבה יש להשיג זאת, וכן לגבי דרך הטיפול בסוגיית הטילים ובמאפיינים השליליים האחרים של התנהלותה של איראן, שלא טופלו במסגרת עסקת הגרעין (JCPOA). לתפיסת הנשיא הנבחר, חזרה לעסקה וביטול הסנקציות הכרוך בה צריכה להיות צעד ראשון שבעקבותיו יתקיים משא ומתן על הנושאים האחרים, תוך שימוש במנופים של...
המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל בסיכום שנת 2020 הוא בסיס לעיקרי המדיניות המומלצת לישראל בשנה הקרובה. כמצפן להמלצות חשוב לזכור ולהדגיש את יעדי-העל של מדינת ישראל: "ביסוס מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה, משגשגת וצודקת, הנמצאת ביחסי שלום עם שכניה – הן בראיית הציבור הישראלי והן בראיית הזירה הבינלאומית".
יש למקד את משאביה ומאמציה האסטרטגיים של מדינת ישראל בחתירה לקידום יעדים אלה, הקשורים כולם לייצוב ביטחונה הלאומי. אולם הדרך להשגת היעדים אינה פשוטה וישירה, וקיימים מתחים ביניהם. המלצות המדיניוּת של המכון למחקרי ביטחון...
בתקופת מנהיגותו של סִי גִ'ין-פִּינְג ובעיקר בארבע שנות ממשל טראמפ, השתנה המסר האסטרטגי שהוריש מנהיג סין לשעבר דנג סיאו-פינג טרם פרישתו, שעיקרו לשמור על פרופיל נמוך, להתקדם בשקט ולנהוג בסבלנות. את מקומו תפסה "דיפלומטית לוחם הזאב", הבאה לידי ביטוי בהקצנת הצהרותיה של סין נגד מדינות אחרות, בתגובות אגרסיביות לביקורת והענשת מדינות שלדעתה פוגעות באינטרסים שלה. בשנים הקרובות, ובעיקר מול ממשל אמריקאי חדש, תיבחן השאלה האם סין תמשיך בדיפלומטיה זו ואולי אף תגביר אותה, גם בהקשר השימוש בכוח צבאי. ישראל צריכה ללמוד היטב את המדיניות הסינית...
