כל הפרסומים בנושא חוסן חברתי והחברה הישראלית

קובץ זה הוא פרי מאמץ משותף וראוי להערכה של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין ושל המכון למחקרי ביטחון לאומי. הקובץ כולל מאמרים העוסקים באתגרים הניצבים בפני מערכת התודעה בעידן התקשורת המודרני, וזאת מזוויות שונות ומגוונות. בכך הוא מרים תרומה חשובה לדיון הציבורי ולפיתוח הידע המקצועי בנושא זה בקהילת הביטחון והמודיעין של ישראל וגם מחוצה לה.

החזית האזרחית צפויה להיות מאותגרת מאוד בכל עימות עתידי עם חמאס או – וביתר שאת – עם חיזבאללה. האירועים האחרונים בעומק שטח ישראל מצביעים על הסיכון הנרחב הגלום בשיבוש מערכות עקב התקפות תמ"ס על התווך האזרחי בעת עימות כולל ממושך, עם סכנה של אירועים רבים במקביל, שיטילו עומס מאתגר על מערכות התגובה. ישראל השכילה לבנות תפיסה עקרונית נכונה של מענה לאומי לאתגר סבוך זה, המשלבת דפוסים צבאיים, התקפיים והגנתיים יחד, עם מנגנוני מענה אזרחיים. עם זאת, הבעיה שנחשפה בסבבי לחימה בעבר היא שתפיסה זו ממומשת רק בחלקה. עדיין חסרה, ובתווך...

מה תפקידם של שחקני חברה אזרחית בתהליכים מדיניים בעידן של כוח אזרחי מתעצם? המאמר הנוכחי מנתח את פעילות החברה האזרחית בהקשר לישראל במועצת זכויות האדם של האו"ם במהלך שנת 2016 , כמקרה בוחן להערכת כניסתה של החברה האזרחית לתהליכים דיפלומטיים שהיו בעבר נחלתם של אנשי מקצוע בלבד, קרי דיפלומטים רשמיים. הטענות המרכזיות שיעלה המאמר הן כי השחקנים הרשמיים ושחקני החברה האזרחית חולקים את אותם מרחבי פעולה, וכי לצד עימותים צבאיים מתמודדות המדינות גם במלחמת רעיונות המתנהלת בזירה הבינלאומית. המאמר פותח במבוא תיאורטי שיתייחס לשינויים בדיפלומטיה,...

בשנים האחרונות מסע הדה-לגיטימציה של ישראל ברחבי העולם הולך וגובר. הקריאות לחרם על מדינת ישראל באות לידי ביטוי כמעט בכל מישור אפשרי במערכת הבינלאומית. מסע הדה-לגיטימציה לא פסח על הספורט בכלל והכדורגל בפרט, תופעה אשר הגיעה לשיא עם המאמצים של התאחדות הכדורגל הפלסטינית, בראשות ג'יבריל רג'וב, להדיח את ישראל מהתאחדות הכדורגל העולמית (פיפ"א) בשנת 2015. לו הייתה מתקבלת החלטה כזו, משמעות הדבר היא שנבחרת ישראל תודר מאירועי ספורט בינלאומיים לרבות המונדיאל, וקבוצות כדורגל ישראליות לא תוכלנה להשתתף במסגרות תחרותיות. נכון להיום מאמצים אלה עלו...

באוגוסט 2018 פורסם דו"ח ביקורת מיוחד של משרד מבקר המדינה, בעניין התמודדות משטרת ישראל עם אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית והישובים המעורבים. הדו"ח מפרט את הליקויים והכשלים של משטרת ישראל בהתמודדות מול תופעות פשיעה אלה, ועומד על סיבותיהם. מהמסמך ניתן להתרשם שמשטרת ישראל אינה מצליחה להתמודד עם עבירות אמצעי לחימה (אמל"ח) והשימוש בנשק ביישובים הערביים ולא עולה בידה לרכוש את אמון הציבור הערבי. גם אמצעי התקשורת השונים הצטרפו לביקורת על תפקוד המשטרה, ובסיקור דו"ח המבקר הודגשו כישלונותיה כעיקר הממצאים. אירועי הירי...

ביולי 2018 קיבלה הכנסת, באווירה פוליטית שנויה במחלוקת, את חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (להלן: חוק הלאום). ביסוד כינונו הונחה הטענה, כי הגיעה העת לעגן בחקיקת יסוד את אופייה היהודי של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי. זאת, להבדיל, לגישתם, מעיגונן של זכויות אזרחיות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. לטענת יוזמי החוק, אומנם, במסגרת מספר חוקי יסוד, מדינת ישראל הוגדרה, כבר בשנת 1992, כמדינה יהודית ודמוקרטית, אולם באיזון הנכון בין שתי זהויות אלה יש לתת יותר משקל לראשונה. כינונו של חוק הלאום מעורר אפוא שאלות משפטיות, פוליטיות...

גישת הממשלה כלפי המיעוט הערבי בישראל מאופיינת בדואליות מורכבת: מחד גיסא, הממשלה מקצה תקציבים משמעותיים לקידום הצמיחה הכלכלית והחברתית של האוכלוסייה הערבית, תוך שיתוף פעולה עם מנהיגים ערביים במישור הארצי והמקומי, בתכנון פרויקטים וביישומם בשטח. גישה זו באה לידי ביטוי בהחלטת הממשלה 922 מה-30 בדצמבר 2015 שאישרה תכנית חומש לשנים 2020-2016, בהיקף של כ-9.5 מיליארד שקל והיא משקפת הכרה של מקבלי ההחלטות בחשיבות השילוב הכלכלי של הציבור הערבי בישראל כמנוע צמיחה מרכזי למשק הישראלי; מאידך גיסא, הממשלה והפוליטיקאים הבכירים נוקטים יותר ויותר בגישה...

הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...

בשנת 2018 נכנסו לישראל כ-4.1 מיליון תיירים מרחבי העולם – שיא של כל הזמנים. זאת, חרף האירועים הביטחוניים, הסיקור הנרחב שלהם בתקשורת הזרה וברשתות החברתיות, ומאמצי החרם של ה-BDS. מדובר בגידול של כ-100 אחוזים בתיירות בתקופת 2007 – 2018, לעומת גידול של כ-60 אחוזים בתיירות הכלל עולמית בתקופה זו. נתון זה הוא סימן חיובי לקשרים שבין ישראל לעולם ומדד לכך שהמצב הביטחוני של ישראל בעיני התיירים בתקופה הזו היה איתן. היקף התיירות לישראל היא הישג שיש לפתחו בשל חשיבותו המדינית, החברתית והכלכלית ולהביאו בחשבון גם בענייני הביטחון.

הערכת מצב הביטחון הלאומי של מדינת ישראל בפתח 2019 מצביעה על עוצמה צבאית, מדינית, טכנולוגית וכלכלית מרשימה. אולם, בה בעת ניכרות סכנת התלקחות צבאית במספר חזיתות וכן מגבלותיה של המדיניות הנוכחית, המתמקדת במעשה הצבאי אך חסרה נחישות למצות הזדמנויות מדיניות. ברוב תחומי הביטחון הלאומי, למעט מניעת ההתבססות האיראנית בסוריה והעברת אמצעי לחימה לחזבאללה, ישראל בחרה בשימור הסטטוס קוו על פני גישה פרו-אקטיבית, שתועיל לקדם את יעדיה האסטרטגיים הלאומיים. תובנות אלה, המתייחסות למציאות המקומית, האזורית והבינלאומית בהקשרי הביטחון הלאומי, היו המרכזיות בין...

המערכת הפוליטית הפלסטינית מצויה במשבר עמוק בשל שורה ארוכה של גורמים שלובים, המזינים זה את זה. המוקד הוא המשבר סביב רצועת עזה, שהחמיר מאד בשנה האחרונה. במציאות הנוכחית אין באופק "נוסחת קסם" לפתרון הבעיות הפוליטיות, הביטחוניות וההומניטריות בתוך הרצועה, עם כל השלכותיהן השליליות על מערכת היחסים בין ישראל לרשות הפלסטינית. נוסף על כך שרויה המערכת הפלסטינית במצב תודעתי שצופה את פני "היום שאחרי עבאס )אבו מאזן(", הגורם לשיתוק היכולת לקבל החלטות גורליות. גורם נוסף למשבר הוא הפער, הבלתי ניתן לגישור, בין פת״ח לחמאס וחוסר...