הנושא הבולט בדו"ח מזכ"ל האו"ם שיפורסם בקרוב בנושא החלטה 1701 הוא מנהרותיו ההתקפיות של חזבאללה, שנחפרו מלבנון לישראל, נחשפו על ידי צה"ל ונוטרלו במבצע "מגן צפוני". מאמצי ישראל בנושא זה, מרמת השטח ועד הזירה הדיפלומטית, חשפו מימדים נוספים של המציאות המאתגרת בדרום לבנון, בדגש על פעילות חזבאללה המתואמת עם ממשלת לבנון וצבאה. לאור מגבלות הפעולה הברורות של יוניפי"ל ותוחלתה אין הצדקה להיקפו הנוכחי, ונכון לחתור לצמצומו ולקיצוץ משאביו. על רקע מגמות הרקע הרחבות יותר, נכון לישראל להכווין מאמציה ליצירת לחץ נוסף על...
הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...
בחלוף שמונה שנים מפרוץ הטלטלה במזרח התיכון, קיימת מחלוקת בין ההערכה כי התייצב סדר יציב יחסית (ישן או חדש), לבין זו הגורסת שהמצב נותר לא יציב ושגלי הטלטלה שנרשמו בשנים האחרונות ימשיכו לאפיין את האזור, באופן זמני או כרוני. סלע המחלוקת העיקרי בין גישות אלו קשור לבעיות היסוד הכלכליות ולמאבקי הזהות של האזור, אשר לגביהן קיימת הסכמה גורפת כי שלא נפתרו מאז 2011 ושכנראה אף הוחמרו. עבור מקבלי ההחלטות בישראל, המשמעות הינה שהתכנון האסטרטגי אינו יכול להסתמך רק על המשך המגמות הנוכחיות באזור. נראה אפוא שמבחינת ישראל, נכון יותר להמשיך ולנקוט את...
בלבנון הורכבה ממשלה חדשה לאחר כתשעה חודשי משא ומתן קשה ומייגע, והיא כוללת 30 שרים: 18 ממחנהו המלוכד יחסית של חזבאללה, מול 12 ממחנהו המפולג של ראש הממשלה סעד אל-חרירי. חרירי נאלץ להיענות כמעט לכל דרישות חזבאללה, ובראשן שליטה על תיקים שיאפשרו לארגון גישה לתקציבים ממלכתיים (משרד הבריאות עתיר התקציב; והמשרד לעניינים פרלמנטריים); וכן למינויו של שר סוני, הנמנה על מתנגדי חרירי, כדי להשיג אחיזה גם במחנה הסוני. בפני הממשלה החדשה עומדים אתגרים קשים, שספק אם ביכולתה לעמוד בהם: משבר כלכלי; מחסור בחשמל ומים; העדר תשתיות ושחיתות, אך ממשלה זו תאפשר...
הערכת מצב הביטחון הלאומי של מדינת ישראל בפתח 2019 מצביעה על עוצמה צבאית, מדינית, טכנולוגית וכלכלית מרשימה. אולם, בה בעת ניכרות סכנת התלקחות צבאית במספר חזיתות וכן מגבלותיה של המדיניות הנוכחית, המתמקדת במעשה הצבאי אך חסרה נחישות למצות הזדמנויות מדיניות. ברוב תחומי הביטחון הלאומי, למעט מניעת ההתבססות האיראנית בסוריה והעברת אמצעי לחימה לחזבאללה, ישראל בחרה בשימור הסטטוס קוו על פני גישה פרו-אקטיבית, שתועיל לקדם את יעדיה האסטרטגיים הלאומיים. תובנות אלה, המתייחסות למציאות המקומית, האזורית והבינלאומית בהקשרי הביטחון הלאומי, היו המרכזיות בין...
מאז תחילתה של "המערכה בין המלחמות" – מב"מ – שמנהלת ישראל בשטח סוריה מאז 2013, השתנו התנאים בזירה זו וכן עלתה רמת הסיכון הכרוך באסטרטגיה זו. גם תכלית המב"מ השתנתה וכיום היא מיועדת למנוע הקמת מערך נשק מדויק של איראן וחזבאללה במעגל הראשון של ישראל. לנוכח תכלית חדשה זו, נכון ליטול את סיכונים חדשים ולהמשיך במערכה, אמנם תוך התאמתה לתכלית ולנסיבות החדשות. תהליכי ייצוב סוריה שלאחר מלחמת האזרחים והתקדמות בניין הכוח של חזבאללה יוצרים דחיפות חדשה, ואי-עשייה כמוה כהסכמה עם מצבי הסיום ההולכים ומתגבשים. לכן, יש מקום...
לאחר שורה של הישגים שנרשמו לזכות איראן בזירת המזרח התיכון ותחילתה של התאוששות כלכלית באיראן בעקבות הסרת הסנקציות, גברו בשנה החולפת האתגרים החיצוניים והפנימיים המערערים את היציבות האסטרטגית שממנה גזרה ההנהגה האיראנית את מדיניותה בשנים האחרונות, ובעיקר מאז החתימה על הסכם הגרעין. אתגרים אלה באים לידי ביטוי בכל התחומים הרלוונטיים למצבה האסטרטגי של איראן; בזירה הפנימית נמשכים הקשיים הבאים לידי ביטוי בהפגנות, בשביתות ובמחאות נגד המשטר בכל רחבי המדינה. אלה נובעות בעיקר ממצוקה כלכלית, ממשבר מים חמור, ומביקורת עממית נגד השחיתות השלטונית...
פרק זה כולל ארבעה חלקים. הראשון — הערכת מאזן הביטחון הלאומי בשלהי שנת 2018, כפי שגובשה במכון למחקרי ביטחון לאומי. השני מתמקד בסוגיות העיקריות שעל הפרק בפתח שנת 2019 , אשר מן הראוי שראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל יעלו לדיון במטה הכללי של צה"ל ובקבינט המדיני־ביטחוני. בחלק השלישי נבחנות תפניות אסטרטגיות שסבירות התרחשותן אומנם נמוכה ביותר, אך אם וכאשר יתרחשו, משמעותן תהיה רבה ביותר למצבה המדיני־ביטחוני של ישראל. מומלץ שממשלת ישראל תבחן תפניות אלו ואת השלכותיהן האפשריות על ישראל, ותיערך לקראתן. חלקו הרביעי של הפרק מפרט עשר...
בספר הערכה אסטרטגית לישראל 2019-2018 — קובץ נוסף בסדרת הערכה אסטרטגית לישראל, שנתון המכון למחקרי ביטחון לאומי — מסוכמת תקופה שהתאפיינה בתמורות בסביבתה הקרובה של מדינת ישראל ובהתרחשויות שנרשמו בסביבה הרחוקה יותר, אשר גם להן נודעה השפעה ישירה על האתגרים וההזדמנויות שבפניה. בדינמיקה ובמגמות הנמשכות הנגזרות משינויים אלה גלומים איומים ביטחוניים, שמשמעותם הסלמה או קיפאון רוויי סיכונים. בה בעת, בתמונת מצב זו אפשר גם לאתר הזדמנויות לנקיטת מהלכים ומדיניות שיסייעו לישראל להתמודד עם אתגרים ביטחוניים המונחים לפתחה, ולשפר את עמדתה נוכח איומים על...
כחודש לאחר תחילתו של מבצע "מגן צפוני", ישראל יכולה לציין הישג מבצעי מודיעיני-טכנולוגי בהתמודדות עם איום המנהרות החודרות לשטחה הריבוני, שנחפרו על ידי חיזבאללה בגבול עם לבנון. זאת, מעצם חשיפתן והשמדתן, תוך מניעת חיכוך והסלמה, ואף בחיזוק ההרתעה מול חזבאללה לטווח הארוך במידת מה. ואולם, במערכה המדינית הנלווית למבצע מאזן ההישגים מעורב: ישראל זוכה אמנם לתמיכה בפעילותה נוכח הצורך להגן על עצמה, אך לא השכילה לתרגם תמיכה זאת לקידום יעדיה האסטרטגים מול הזירה הלבנונית, ובראשם קידום ההכרה הבינלאומית בחזבאללה כארגון טרור, ההולך ומחזק את...
ישראל חשפה בקול תרועה רמה את תחילתו של המבצע לנטרול המנהרות החודרות של חיזבאללה בגבול ישראל לבנון, לאחר מעקב מודיעיני שנמשך מספר שנים. המבצע מלווה בתכנית מחושבת, המשלבת חשיפה מודיעינית, סיכול הנדסי ופעילות דיפלומטית ותודעתית, שתכליתה לייצר בהירות מול לבנון בכלל וחזבאללה בפרט בנוגע לכוונות המבצע והיקפו. זאת, במטרה לצמצם את הסיכון להבנה מוטעית של המהלכים הישראליים וכן על מנת לקבל גיבוי מהקהילה הבינלאומית למהלך. למקרה שתחול הידרדרות במצב הביטחוני בגבול לבנון, על ישראל למנף את חשיפת המנהרות להעברת מסר לאיראן, באמצעות ארצות הברית ורוסיה,...
חשיפת החומר המודיעיני אודות האתרים להסבת טילים בלבנון מעוררת את השאלה השאלה מהי המטרה הסופית במאבק מול ייצור הטילים בלבנון (מניעה מול עיכוב), והאם המדיניות התקשורתית, לרבות חשיפת המודיעין, מסייעת להשגתה? בין אם ישראל תתקוף את האתרים הקיימים בלבנון, שבהם מוסבות רקטות לטילים מונחים מדויקים, ובין אם תצליח להפעיל לחץ עקיף שיגרום לאיראן וחזבאללה להשהות את הפרויקט, לא מן הנמנע ששאיפת איראן לחמש את חזבאללה בנשק מתקדם תישאר בעינה. אין בדפוס הפעולה הישראלי בשלב זה כדי להשיג את המטרה המרכזית ולכפות על הקהילה הבינלאומית ועל לבנון, לא כל שכן על...
