בעקבות ההסלמה האחרונה בין איראן לישראל בסוריה והתפתחות עימות ישיר ביניהן, עולה במלוא עוצמתה שאלת העמדה הרוסית: האם רוסיה כלואה בין הגורמים הניצים ובלית ברירה עליה למצב עצמה כגורם המרסן, או שמא היא יכולה דווקא להפיק רווחים מעימות ישראלי-איראני, בעיקר בשלב שהוא עדיין נשלט ומוגבל? על רקע זה חותרת רוסיה לאתר מענה לכלל האתגרים הניצבים בפניה מול המערב, מול איראן ומול ישראל. וזאת, תוך ניצול המשברים הנוצרים בין השחקנים השונים וכאשר מטרותיה נותרו הגנה על שלטון אסד, ביסוס יכולתה לנצל מנופי השפעה, מעמדה הבכיר בכל הסדרה בסוריה, ושבירת בידודה...
לאחר שתי המהלומות שספגה איראן בשבוע שעבר, אין מקום לשאננות או לשביעות רצון מוגזמת. יש לעקוב מקרוב אחר המדיניות העדכנית שיאמצו כל השחקנים המעורבים. עד כה ניהלה ישראל מדיניות נפרדת מול הגרעין ומול מלחמת השלוחים של איראן; כעת עליה לגבש מדיניות אינטגרטיבית וארוכת טווח, ולחתור לתיאום מאמצים ולשיתוף פעולה עמוק עם ארצות הברית, מדינות אירופה ומדינות האזור. תיאום אופרטיבי ואסטרטגי עם רוסיה נותר חיוני. מול אתגר הגרעין האיראני נדרש לכונן "מפעל התרעה אסטרטגי" משותף עם ארצות הברית וידידות נוספות, כדי למנוע הפתעות הרות גורל.
התקיפה שמיוחסת לישראל בליל ה-29 באפריל בסוריה ממחישה שוב את ההתנגשות הבלתי נמנעת בינה לבין איראן. במשחק מלחמה שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי נבחנו גבולות המערכה בתרחישי הסלמה שונים. התובנה המשמעותית שעלתה במשחק היא שלכל השחקנים המעורבים – ישראל, איראן, סוריה, חזבאללה, רוסיה וארצות הברית – אינטרס משותף להימנע מהסלמה שתוביל למלחמה, ולכאורה, הם צפויים להטיל על עצמם ריסונים כדי לשלוט במדרגות ההסלמה. ניתן אף להעריך כי המצב בסוריה יישאר כאוטי לאורך זמן, וכי אף שחקן לא מוכן או יכול להשקיע את הנדרש לשם הגעה ליציבות בסוריה. הגיעה...
במארס 2018, בעקבות היתר פרסום מצד הצנזורה הצבאית, נטלה ישראל אחריות רשמית להשמדת הכור הגרעיני הסורי ב-6 בספטמבר 2007, שנחשב לסיכון קיומי מתהווה. קודם לפרסום אישרו בכירים בישראל, שצה"ל תוקף מזה שנים בסוריה נשק אסטרטגי המיועד לחיזבאללה – הנחשב לסיכון "בלתי נסבל" לישראל. עם פרסומים אלה נקטעה מדיניות העמימות הישראלית רבת השנים לגבי סדרת תקיפות אוויריות בשטח סוריה. המאמר מנתח את הסוגיה מההיבט המערכתי ומציג משמעויות והמלצות.
המתקפה המשולבת של ארצות הברית, בריטניה וצרפת על יעדים סוריים בעקבות השימוש שעשה משטר אסד בנשק כימי מעוררת דיון נרחב בדבר ההיבטים האסטרטגיים של המתקפה וכיצד, אם בכלל, תשפיע על המצב ומאזן הכוחות בסוריה. המתקפה מעוררת גם דיון משפטי ומבליטה שוב את המגבלות של הכללים הקיימים במשפט הבינלאומי ביחס להתמודדות עם מצבים שבהם שימוש בכוח אינו מתבסס על הסמכה של מועצת הביטחון או נובע ממימוש הזכות להגנה עצמית. בהקשר זה, עצם הפעולה, ובפרט כשמדובר במתקפה משולבת של מספר מדינות מפתח, יש בה תרומה אפשרית להתפתחות המשפט הבינלאומי ולשינוי הכללים בכל הנוגע...
התקיפה בסוריה היא הישג מדיני לארצות הברית עקב עמידתה בקווים האדומים שהציבה והצלחתה לגייס קואליציה, אמנם מצומצמת, עם בריטניה וצרפת, שהשתכנעו כי משטרו של אסד אחראי להתקפה הכימית. עם זאת, קואליציית אד-הוק זו ממוקדת רק במניעת שימוש בנשק כימי במלחמה בסוריה וכפי שהבהירו דוברי ממשל טראמפ, אין שינוי במדיניות ארצות הברית כלפי סוריה. הקואליציה המערבית ביצעה את המינימום ההכרחי כשתקפה בסוריה, וכעת רוסיה ואיראן שוקלות תגובתן לפעולה. ישראל נותרה לבדה במערכה אל מול התבססות איראן ושלוחיה בסוריה, וגבר משקלה של ההשפעה הרוסית על מדיניות ישראל במרחב...
קרבת הזמנים שבין תקיפת שדה התעופה הצבאי T-4 (בידי ישראל על פי הפרסומים) לבין תקיפת אזרחים בנשק כימי בדומא שליד דמשק על ידי משטר אסד, וההחלטה שנפלה כנראה בוושינגטון להגיב בתקיפת מטרות בסוריה – יצרה ברמה האסטרטגית התלכדות בין הסוגיות המרכזיות של נתיב ההתנגשות בין ישראל ואיראן: בסוגיית ההתבססות האיראנית בסוריה, השימוש בנשק כימי על ידי משטר אסד עם ההשלכות על משטר אי-ההפצה של נשק להשמדה המונית, הסכם הגרעין עם איראן ואף בזירה רחוקה יותר העימות בין ארצות הברית וצפון קוריאה בסוגיית הגרעין. זוהי ההזדמנות עבור ישראל לראייה כוללנית...
הדיון הציבורי בעקבות חשיפתה של תקיפת הכור הגרעיני בסוריה התמקד בסוגיית הגילוי, אך יש להדגיש סוגיות נוספות, חשובות לא פחות, כולן קשורות בתפקידי המודיעין, ולהפיק מהן לקחים. בראשן: מאמציהם של אויבים להשגת יכולת גרעינית יהיו לעולם אתגר מודיעיני וכדי להתמודד עמו יש לוודא שהנושא בראש רשימת הידיעות החיוניות ולוודא הקצאה של משאבי איסוף ותשומת לב ממוסדת של צמרת הקהילה המודיעינית לנושא. כן יש להביא בחשבון שתגובת האויב לתקיפה תהיה תלויה במהלכים מבצעיים, מדיניים והסברתיים, וכן לחזק את ממד השילוביות בקהילת המודיעין.
המחלוקות בקרב החברה הערבית בישראל סביב מלחמת האזרחים בסוריה אינן חדשות, אך מידי פעם, עקב אירועים חריגים בסוריה, הן מתעוררות שוב. ניתן להבחין בין שתי עמדות מנוגדות: אחת תומכת במשטר אסד, השנייה מתנגדת ומגנה. תומכי אסד בקרב הערבים בישראל מציגים את פעילותו כמאבק נגד מזימה רב-לאומית, בהובלת ארצות הברית ומדינות המפרץ ותורכיה, המיועדת להריסה וחלוקה של סוריה. ההצלחה של אסד והישרדות המשטר מתקבלים כבסיס לסיום המלחמה. את הקו הזה מובילה מפלגת חד"ש, ובעיקר חברי מק"י (המפלגה הקומוניסטית הישראלית) שהם חלק דומיננטי במפלגה. תמונות הזוועה בסוריה...
ראש הממשלה מנחם בגין ניסח את הדוקטרינה הלא-פורמלית הנקראת על שמו, שעיקרה לא לאפשר למדינות עוינות לישראל והקוראות להשמדתה לפתח יכולות המכוונות לפיתוח נשק גרעיני שיופעל נגדה. עם זאת, התקיפות שביצעה ישראל נגד הכורים בעיראק (1981) ובסוריה (2007) אינן מצביעות בהכרח על דוקטרינה שלעולם תהיה תקפה. אויבי ישראל למדו את לקחיהן של תקיפות אלה והם מציבים כיום אתגרים קשים יותר בפני תקיפה. לכן, קברניטי מדינת ישראל בהווה בעתיד לא יהיו פטורים מניתוח מעמיק של יעדים וסיכונים אסטרטגיים בכל הקשר עתידי של תוכנית פיתוח והצטיידות של מדינות אויב בנשק גרעיני.
הגיליון החמישי של "מעבר לרשת" מתמקד הפעם בשלושה נושאים ששזורים בשלוש זירות שונות: לבנון, מצרים ומדינות המפרץ. החלק הראשון עוסק בסוגיית הגז בים התיכון. ראשית סביב המחלוקת בין לבנון לישראל אשר לקידוחים בבלוק 9, וביתר דיוק המורכבות הפוליטית הלבנונית שמאחוריה, ושנית בנושא הסכם הגז הישראלי-מצרי. החלק השני מאיר סוגיה רוחבית, והיא מאמצי שחקנים במזרח התיכון לקדם סדר יום באמצעות פנייה לתעמולה המסתייעת בטכנולוגיות עדכניות כמו אנימציה ותלת ממד. החלק השלישי קשור למלחמה בסוריה – בה חלו מספר התפתחויות משמעותיות לאחרונה –...
במשך יותר מעשור הייתה סוגיית הגרעין במוקד תשומת הלב של העיסוק באיראן. הסוגיה הגיעה לתחנת ביניים בקיץ 2015, כאשר הושג הסכם הגרעין עם איראן- הסכם שבעיני הנשיא דונלד טראמפ הוא בעייתי ביותר. טראמפ רואה באיראן איום מרכזי לא רק על ארצות הברית, אלא גם על בעלות בריתה. לתפיסתו, האיום הוא רב ממדי ונובע לא רק מחתירתה של איראן לנשק גרעיני, אלא גם ממערך הטילים הגדול שבנתה, מהתערבותה ומחתרנותה במדינות שכנות, מהיותה איום אסטרטגי על ישראל וממעורבותה העמוקה בטרור. לצד המשך הפעילות הגרעינית של איראן בתחומים שהסכם הגרעין אינו מגביל, היא ממשיכה במאמציה...
