הניו יורק טיימס פרסם ב-11 ביולי טיוטת נוסח הסכם אסטרטגי בין איראן לסין ל-25 שנים, שהודלפה על ידי גורמים בטהראן ולמורת רוחה של בייג'ינג. לפי הטיוטה, סין אמורה לקבל עדיפות בהשקעות בתשתיות במיליארדי דולרים באיראן ואספקה סדירה של נפט וגז בהנחה משמעותית, וכן לחזק את שיתופי הפעולה הצבאיים בין המדינות. מוערך כי האיראנים עמלים על גיבוש ההסכם עוד מאז ביקור שי ג'ין-פינג ב-2016 באיראן. הסינים מצדם מעוניינים בעיקר ברווח מסחרי לטווח ארוך, תוך הקפדה על איזון בין היחסים עם איראן לבין יחסיהם עם המפרציות ובהתאם לכך אין להם כוונה לקדם ברית צבאית עם...
מעורבות של חברות זרות בתשתיות אסטרטגיות בישראל היא סוגיה כלכלית-ביטחונית מורכבת, הנדונה לאחרונה ביתר שאת בין ישראל לארצות הברית. מודל הסדרת משק החשמל הישראלי מדגים כיצד ניתן להגביל השפעה של גורם יחיד, מקומי או זר, על תשתית אסטרטגית של המדינה. ביזור השליטה והפרטת הרכיבים הפריפריאליים והתפעוליים של התשתית, תוך שמירה על ליבת הניהול ויתר הרכיבים האסטרטגיים בידי המדינה, מאפשרים לישראל לאזן בין הגברת התחרותיות במשק ויעילותו, לבין שימור השליטה על נכסיה האסטרטגיים. עם זאת, מודל זה אינו מספק מענה שלם לסיכונים ובמשק החשמל ניתן למנות בו כשלים...
לחצה של ארצות הברית על בעלות בריתה לא להתקין תשתיות סיניות לתקשורת מדור חמישי (5G) מחריף, ואיתו גם אפשרות לצעדי ענישה נגד אלו שיתעלמו מאזהרותיה. במקביל, תאגיד Huawei נמצא במוקד סערות פוליטיות ברחבי העולם וספקיות סלולר בוחרות לאחרונה בחלופות מערביות במקום להמתין להכרעת ממשלותיהן בעניין השימוש בטכנולוגיה סינית. למרות העדר הצהרות רשמיות של ממשלת ישראל בנושא, הסבירות כי תשתיות ה-5G במדינה יכללו טכנולוגיה סינית נותרה נמוכה עד אפסית. לאור מספר יוזמות אמריקאיות שצוברות תאוצה ולפיהן יש לגבש קואליציות של מדינות מערביות שימנעו משימוש...
ב-20 במאי פרסם הבית הלבן את מסמך "גישתה האסטרטגית של ארצות הברית לרפובליקה העממית של סין", המתאר את האתגר שמציבה סין לארצות הברית ואת אסטרטגיית המענה לו. בעיקרו המסמך הוא המשך ישיר של "אסטרטגיית הביטחון הלאומי" של הנשיא דונלד טראמפ מדצמבר 2017, שבמרכזה "תחרות המעצמות האסטרטגית". ב-29 במאי נשא הנשיא טראמפ נאום שבו תקף את מדיניות סין ואת התנהלותה סביב מגפת הקורונה וסוגיית הונג קונג. הנשיא תיאר את התגובה שתנקוט ארצות הברית, ולא חסך ביקורת גם מקודמיו, אשר מדיניותם אפשרה, לדבריו, לסין לפגוע באינטרסים...
במסמך המעודכן (20 במאי 2020) של "הגישה האסטרטגית האמריקאית כלפי סין" (United States Strategic Approach to the People’s Republic of China), נטען כי "ארצות הברית לא העריכה מספיק את רצונה של המפלגה הקומוניסטית להגביל את הרפורמות הכלכליות והפוליטיות, והקשר של סין עם העולם לא הוביל לחברה פתוחה וחופשית כפי שארצות הברית קיוותה". דברים אלה מחזקים את התפיסה הסינית כלפי ארצות הברית, הנשענת על חוסר אמון וחשדנות רבת שנים אשר לכוונות האחרונה לפגוע ביציבות סין ובשלטון המפלגה. באחרונה אף הופתעה סין מעוצמת הפעילות האמריקאית נגדה,...
זכייתה של חברת IDE טכנולוגיות, המתמחה בפתרונות לטיפול במים, על פני האצ'יסון מהונג קונג במכרז לבנייה והפעלה של מתקן ההתפלה "שורק 2" הוכרעה, לפי הודעת משרד האוצר (24 במאי), על פי שיקולי תמחור. עם זאת, ההחלטה הוצגה בתקשורת כהיענות לדרישת ארצות הברית, שנמסרה בעת ביקורו של מזכיר המדינה מייק פומפאו בארץ, אשר הזהיר ממעורבות סינית בתשתיות. למרות התחושה שכך נמנע משבר בין ירושלים לוושינגטון, סיומה של פרשת "שורק 2" דחה אמנם את המשבר, אך לא הסיר אותו מהפרק. לפיכך, ממשלת ישראל קיבלה ארכה לפעול כיום כדי למנוע משבר עתידי.
"חוק הביטחון הלאומי בהונג-קונג", שאומץ באחרונה במליאה השנתית של שני מושבי הקונגרס העממי בסין, מסמן עניין בשימור הריבונות הסינית מול "דאגה מהתערבות זרה" בשטחים המוגדרים "אינטרס ליבה". לאחר אישורו, פרסמו ארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה וקנדה הצהרה משותפת, שבה הביעו דאגה עמוקה מהחקיקה . עם זאת, תגובתן הייתה מתונה יחסית ורק הנשיא האמריקני טראמפ הצהיר על מעשים בפועל, כשאמר שמדינתו תפסיק להעניק להונג-קונג מעמד של אזור סחר בינלאומי מיוחד. יצוין שמשמעות החוק חורגת מעבר להקשר הונג-קונג בלבד – היא מסר ברור כי...
"מסע התרומות" הסיני ברחבי העולם בעקבות משבר הקורונה הוביל לביקורת כלפי בייג'ינג בזירה הבינלאומית. גורמים אירופאים ואמריקאים טענו כי סין נוקטת "דיפלומטיה של מסכות" באופן מכוון, במטרה למנף את משלוחי הסיוע לצרכים פוליטיים. ואכן, נראה שהן חברות עסקיות סיניות והן הממשל הסיני ביקשו באמצעות משלוחי התרומות לנצל הזדמנות שנוצרה עקב משבר הקורונה, בין היתר על מנת להציב אלטרנטיבה לארצות הברית כמנהיגה גלובלית.
ממשלה חדשה בישראל תצטרך לבחון את תקפותן של מוסכמות רבות, שהנחו את מדיניות החוץ הישראלית בשני העשורים האחרונים. בין הנושאים שעל הפרק: הסכסוך הישראלי-פלסטיני, היחסים בין ישראל לבין שכנותיה במזרח התיכון – בפרט בתחום האנרגיה ובהקשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני; היחסים עם ארצות הברית, ובין היתר השלכות התחרות בין סין לארצות הברית על מערכת הקשרים; היחסים עם האיחוד האירופי ועם ארגונים ומוסדות בינלאומיים בכלל. המלצה נוספת היא לחזק את מעמדו של משרד החוץ כבעל תפקיד בהתוויית המדיניות בתחומים מרכזיים אלה.
השלכותיה הגלובליות, האזוריות והפנימיות של מגפת הקורונה עדיין לא ברורות די הצורך, אך לממשלה ה-35 של ישראל אין מאה ימי חסד. עליה להחזיר במהירות את המשק לפעולה מלאה, בנוכחות הנגיף ובצל האפשרות לגל התפרצות נוסף. אשר לממד הביטחוני – כל המשטרים ברחבי המזרח התיכון עוסקים במגפה ובענייניהם הפנימיים, ולפיכך יבקשו להימנע מהסלמה בעימות עם ישראל. עם זאת, הסיכון להסלמה בלתי מתוכננת (בסוריה, בלבנון וברצועת עזה) עודנו קיים ומחייב את ישראל לשיקול דעת בהפעלת הכוח. האיום האיראני מוסיף להיות העיקרי בין האיומים שלפתחה של ישראל ומחייב לכן תאום הדוק עם...
כיצד ייראה העולם בעוד שנה, ואיך תשפיע מגפת הקורונה על המזרח התיכון? מאמר זה מציג ארבעה תרחישים אפשריים: "המשך" – שבמסגרתו, לאחר עצירה זמנית של כמה חודשים, יתחדשו המגמות הגלובליות והאזוריות המוכרות מהעידן שלפני הקורונה; "מהפך" – שבו יתחולל שינוי יסודי בדפוסים שאפיינו את החיים בתקופה שקדמה למשבר והעולם ייערך לקראת סדר עולמי אי-ליברלי בהנהגת סין; "פירוק" – שבו כל השחקנים הגלובליים ייצאו מהמשבר חבולים והמבנה הרופף של המערכת הבינלאומית יתפרק לכאוס, שיתבטא בין היתר גם בגל חדש של טלטלה במזרח התיכון;...
ניתוח השוואתי בין מדינות העולם מאפשר להתחקות אחר הדומה והשונה בדפוסי ההתמודדות עם האתגרים שמציבה עד כה מגפת הקורונה. רוב המדינות נוקטות אסטרטגיית התמודדות דומה, המבוססת על שלושה רכיבים: הראשון הוא מדיניות הסגר (ברמות שונות), בניסיון להאט את התפשטות המחלה ולמנוע עומס יתר על מערכת הבריאות; השני הוא שיפור ההיערכות והמוכנות של מערכות הבריאות; והשלישי הוא חבילות סיוע כלכליות רחבות היקף כמענה להשבתה הכלכלית הפתאומית ולמשבר הפיננסי העמוק. הפער בין הצלחת צעדי ההכלה המהירים שנקטו רוב מדינות מזרח אסיה, לבין מדינות המערב, שברובן המגפה טרם...
