מהו האיום המרכזי העומד בפני ישראל, בעיני הציבור הישראלי? האם הוא מאמין ש״לנצח נחייה על חרבנו״? איזו אופציה הציבור תופס כטובה ביותר עבור ישראל בסוגיית הסכסוך הישראלי—פלסטיני?
"מדד הביטחון הלאומי" הוא מחקר מתמשך וארוך טווח, המתנהל בתוכנית המחקר "דעת קהל וביטחון לאומי" במכון למחקרי ביטחון לאומי. המדד נבנה במטרה לשקף את דעת הקהל בישראל ולבחון את מגמותיה ביחס למגוון סוגיות של ביטחון לאומי. המחקר מתמקד בדעת הקהל ביחס לשני נושאים מרכזיים: הראשון הוא איומים ואתגרים חיצוניים ("ביטחוניים"), ביניהם הסכסוך...
סקר של הלמ"ס מציג תמונה מורכבת לגבי החוסן של הציבור הישראלי לאחר כחודשיים של התמודדות מוצלחת עם נגיף הקורונה – הישג רפואי ניכר שגרר מחירים גבוהים לכלכלה ולחברה הישראלית. תמונת המצב היא של החרפה בתחושות של לחץ, חרדה, בדידות , ובעיקר חשש כלכלי עמוק בקרב אזרחים רבים. עם זאת, נראה כי הרוב הגדול של האזרחים בישראל הסתגל במהירות לאתגרים הקשים שהציבו בפניו ההנחיות של הממשלה. הסתגלות זו באה לידי ביטוי בציות נרחב לכללי הסגר ולאמון הרב בממשלה ויותר מכך ברשויות המקומיות. נראה כי בדומה לצורך בניטור תחלואה, יש גם צורך בהעמקת ניטור...
השלכותיה הגלובליות, האזוריות והפנימיות של מגפת הקורונה עדיין לא ברורות די הצורך, אך לממשלה ה-35 של ישראל אין מאה ימי חסד. עליה להחזיר במהירות את המשק לפעולה מלאה, בנוכחות הנגיף ובצל האפשרות לגל התפרצות נוסף. אשר לממד הביטחוני – כל המשטרים ברחבי המזרח התיכון עוסקים במגפה ובענייניהם הפנימיים, ולפיכך יבקשו להימנע מהסלמה בעימות עם ישראל. עם זאת, הסיכון להסלמה בלתי מתוכננת (בסוריה, בלבנון וברצועת עזה) עודנו קיים ומחייב את ישראל לשיקול דעת בהפעלת הכוח. האיום האיראני מוסיף להיות העיקרי בין האיומים שלפתחה של ישראל ומחייב לכן תאום הדוק עם...
בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 (סוף ינואר 2020) של המכון למחקרי ביטחון לאומי, התארחו מומחים ומקבלי החלטות בדרג המדיני והצבאי מהארץ והעולם והתקיימו דיונים בארבע מסגרות נושאיות: המערכת הבינלאומית, הסביבה האזורית, אתגרי חוץ וביטחון לישראל ומבט פנימה לישראל. כל אלה, בהסתכלות לעשור הבא. להלן עיקר התובנות הראשוניות שעלו בדיוני הכנס.
פני החברה הישראלית בשנת 2019 עוצבו בעיקר על ידי השלכותיו הרחבות של המשבר הפוליטי המתמשך בעקבות שני סבבי לכנסת וההיערכות לקראת הסיבוב השלישי בחודש מרץ. הדבר יצר מבוי סתום שהתבטא בקושי להקים ממשלה, בהגבלת תפקודם השוטף של משרדי הממשלה וביכולתה של הממשלה לקבל החלטות בנושאים חיוניים. מעבר לכך, המשבר הפוליטי חשף שורה של חולשות עומק בחברה הישראלית ובמסגרות הפוליטיות שבתוכן היא פועלת. הוא התאפיין בהקצנה וברידוד של השיח הפוליטי – הן בקרב פוליטיקאים ומלוויהם והן בערוצי התקשורת – והתייחד בהתמקדות בסוגיה האישית באשר לגורלו של ראש...
הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...
מטרתו של מאמר זה היא לבחון את האופן שבו מנהיגים מנסים לעצב את תודעת החברה מבית בזמן מלחמה. זאת, בעקבות ההנחה שהחברה לא תסכין לתמוך בכל תנאי במלחמה ממושכת ומרובת נפגעים. הכרתם של מקבלי ההחלטות בנחיצותה של תמיכה ציבורית רחבה במלחמה, מביאה אותם לטפלל את דעת הקהל מבית להכיר בצדקתה, בחשיבות מטרותיה ובהישגים הרבים, כביכול, שהיא טומנת בחובה. מאמר זה ידגים כיצד הדבר בא לידי ביטוי במהלך מלחמת לבנון השנייה, עד כדי סיכון כוחות הקרקע של צה"ל בקרבות שמטרתם הייתה תודעתית גרידא, ויצביע על ההשלכות השליליות הטמונות בצעדים דוגמת אלה על ניהול...
מערך המילואים בצה"ל נמצא בעיצומו של תהליך עיצוב מחדש במהלך העשור האחרון. תהליך זה מושפע מהשינויים בסביבה האסטרטגית, במאפייני הלחימה ומתמורות מרחיקות לכת בחברה הישראלית. מזכר זה מציג עשרים מאמרים המהווים תוצר לסדנה משותפת בין המכון למחקרי ביטחון לאומי, המרכז למדעי ההתנהגות בצה"ל ומפקדת קצין מילואים ראשי על אודות מערך המילואים. המאמרים עוסקים בהיבטים שונים הקשורים לבנייתו, לניהולו ולהפעלתו של מערך המילואים וקשריו ההדדיים עם החברה הישראלית. המסרים העיקריים של המזכר, המהווה צוהר למערך המילואים בהיבטים אסטרטגיים, צבאיים...
מאיר אלרן | כרמית פדן | הושע פרידמן בן שלום | רוני טיארג'אן
בשיח הישראלי על אודות הכרזתו של נשיא ארצות הברית טראמפ בדבר ההכרה בירושלים כבירת ישראל והעברת השגרירות האמריקאית לעיר, עולה שכמעט שלא נעשה שימוש בסיסמא "ירושלים המאוחדת". הנשיא טראמפ, מצדו, אמר כי גבולותיה של ירושלים ייקבעו במשא ומתן בין הישראלים לפלסטינים. על קביעתו זו לא נשמע בישראל ערעור פומבי, ובניסיון להעריך את טווח הגמישות שיהיה לממשלת ישראל שתבחן בעתיד אפשרויות לגבי גבולות הריבונות הישראלית בעיר ניתן להיעזר בניתוח עמדות הציבור בסוגיה כבדת משקל זו. אשר למדיניותה של ממשלת ישראל, הרי שאין בה בשורה לגבי הטיפול בבעיות...
בשנים האחרונות ניצבות דמוקרטיות במערב בפני אתגר אסטרטגי חדש – התערבות עוינת בשיח הפוליטי מצד מדינות וארגונים זרים, המנצלים לרעה את חופש הביטוי במטרה לפלג ולשתק את המדינות המותקפות. את התופעה הזו, קרי חיבור בין שיטות של לוחמה פסיכולוגית לבין תשתיות טכנולוגיות, המאפשר התערבות תודעתית במדינה המותקפת, ניתן לכנות "חתרנות תודעתית". מול אלה, על מדינות המערב – ובתוכן ישראל – לתת מענה הולם אשר בד בבד ישמור על ערכי הדמוקרטיה וחופש הביטוי.
לפי סקרי דעת קהל שנערכו באחרונה בארצות הברית, סוגיות בינלאומיות, ובכלל אלה הקשורות במזרח התיכון, נמצאות גבוה בסולם החשיבות בעיני הציבור. ממצא זה תומך במסר של מסמכי האסטרטגיה האמריקאית, שלפיו אין פניה של וושינגטון למדיניות של התבדלות וניתוק מהזירה הבינלאומית. בנוסף, מבחינת ישראל, נדלקת נורת אזהרה: התבססותה במרכז המחלוקת הפוליטית הבין-מפלגתית בחברה האמריקאית. בנושאים הנוגעים למדיניות הישראלית – הסוגיה האיראנית והסוגיה פלסטינית – קיים פער ניכר בין קהלי המפלגות השונות. מכאן, שמגמת ההתקרבות בין ההנהגות הפוליטיות בישראל ובארצות...
במכון למחקרי ביטחון לאומי התנהל במהלך 2017 פרויקט לבחינת המצב ברצועת עזה, שהתייחס לתנאים הפוליטיים, הכלכליים, התשתיתיים והביטחוניים השוררים באזור, על ביטוייהם השלובים והשלכותיהם קצרות הטווח וארוכות הטווח. הפרויקט התבסס על ניתוח המצב ברצועת עזה מהיבטים שונים, שלהם מוקדשים המאמרים הכלולים בקובץ זה. תכליתו הייתה לספק בסיס מחקרי לטענה בזכות הערכה מחודשת של מדיניות ישראל ביחס לאזור והנעת תוכנית שיקום בינלאומית עבורו, על יסוד הערכה כי מתעצמת ברצועה בעיה חריפה בתחום התשתיות, שהיא רוויית סכנות הומניטריות ואיומים ביטחוניים.
