שיקולים גלובאליים הם שהובילו להחלטה האמריקאית לצאת מאפגניסטן, ולא לחץ צבאי מצד הטאליבן. זאת ניתן לקבוע במלאות שנה לנסיגה, למרות המראות הקשים שליוו את הימים הראשונים שלאחר השתלטות הטאליבן על כאבול הבירה וחגיגות הניצחון של הטאליבן ואל-קאעדה. יתר על כן, הסכנה לגל טרור בינלאומי שיוביל אל-קאעדה במערב, אינה נראית בשלב זה כאיום קונקרטי ומידי. גם חיסול מנהיג אל-קעאדה, איימן א-זוואהירי שהסתתר בכאבול, בירי כטב"מ אמריקאי תרם לחולשת הארגון ולצורך שלו בהתגוננות. מבחינת הממשל האמריקאי ובהסתכלות ארוכת טווח, הנסיגה הייתה צעד נכון, שלא פגע...
על פניו, התחרות האסטרטגית עם סין כמעט לא עלתה לדיון בעת ביקור הנשיא ביידן בישראל ובערב הסעודית, למעט בשוליים. אולם, למעשה קידם הנשיא בביקורו צעדים מעשיים לרתימת השותפות האזוריות למהלכיה של ארצות הברית, בעיקר בתחום הטכנולוגיה. הצהרה משותפת אודות כינון דיאלוג בין ירושלים לוושינגטון בנושא טכנולוגיות מתקדמות משקפת הבנות משותפות לגבי אתגרי התחרות הטכנולוגית, ומבטאת שלב חדש בשותפות האסטרטגית בין ישראל וארצות הברית.
מספר מדינות ערביות מבקשות למקם את עצמן בעמדת מיקוח משופרת מול ארצות הברית ולהעצים את חופש התמרון המדיני שלהן, כפי שבא לידי ביטוי על רקע המלחמה באוקראינה ומשבר האנרגיה שהתלווה לה. מטרת מדיניות זו, ככלל, היא לאזן בין הצורך לשמור על קשר קרוב ככל האפשר עם ארצות הברית, בעלת הברית המסורתית שלהן, לבין הפוטנציאל הטמון בראייתן בשיתוף פעולה, בתחומים שונים, עם סין ורוסיה. שיתוף פעולה זה, בעיקר עם סין, מצביע על ניסיון לבסס מערכת יחסים מקבילה עם מעצמות מתחרות לארצות הברית, מתוך רצון לאפשר גיוון משענות עתידי. לישראל יכולת השפעה מסוימת, הן ישירה...
ביקור הנשיא ג'ו ביידן בישראל ישקף את עניינו לחזור על מחויבותו יוצאת הדופן לישראל בעוד שביקורו בערב הסעודית מיועד לקדם אינטרסים מידיים של ארצות הברית: השפעה על מחירי הנפט, שיקום מעמדה במזרח התיכון והרחבת התיאום הביטחוני האזורי מול איראן. בפגישות עם ההנהגה הפלסטינית יחזור הממשל על מחויבותו לפתרון שתי המדינות, אך אין ציפיות לפריצת דרך מדינית. בשינוי בגישת הממשל לערב הסעודית גלומה הזדמנות לישראל להפגין את הנכסיות שלה וליהנות מהאפשרויות ששינוי זה פותח בפניה. במוקד ביקורו של הנשיא באזור תעמוד סוגיית איראן: עדין לא ברור עתידו של הסכם...
לקראת אפשרות לביקור של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן במזרח התיכון ולפגישה בינו לבין יורש העצר הסעודי, מחמד בן-סלמאן, האיצו וושינגטון וריאד את המגעים ביניהן בניסיון לשפר את היחסים, שמאז כניסת ביידן לתפקידו אופיינו בקרירות. המתיחות החריפה על רקע המלחמה באוקראינה ותחושת ערב הסעודית ואיחוד האמירויות שהממשל האמריקאי, בניגוד לקודמו, אינו רואה בהן בעלות ברית מרכזיות וכי לעיתים הוא פועל בניגוד לאינטרסים מהותיים שלהן. שיפור ביחסי ארצות הברית וערב הסעודית ישפיע גם על ישראל ובעיקר על עניינה בהמשך הנורמליזציה האזורית – העמקת ההסכמים עם מדינות במפרץ...
מטרת התנהלותו של המערב במערכה באוקראינה נותרה למנוע ניצחון של רוסיה ולהבטיח כי אוקראינה לא תפסיד. לשם כך מוביל הממשל האמריקאי מאמץ בינלאומי לשדרוג משמעותי באיכות ובקצב ההעברות של נשק כבד לאוקראינה. עם זאת, במערב ברור כי למרות כישלונה של רוסיה להשיג את יעדיה המקוריים במערכה, הנשיא פוטין אינו מתכוון להרפות. על רקע זה, סביר כי הממשל האמריקאי ומדינות אירופה לוקחים בחשבון אפשרות להסלמה ניכרת בשטח בתקופה הקרובה. בשלב זה, סביר שהמערב לא יסטה מהחלטתו להימנע מעימות צבאי ישיר עם רוסיה ולא ישלחו כוחות למערכה, אך כבר הוכח שמהלכים שנראו לא...
השיחות בווינה, שנדונה בהן חזרת ארצות הברית ואיראן להסכם הגרעין, הסתיימו לאחר שנוסח ההסכם גובש כמעט במלואו. חתימתו ממתינה להכרעות פוליטיות בוושינגטון ובטהראן, בעיקר בנוגע לדרישה האיראנית, הנתקלת בהתנגדות אמריקאית, להסיר את משמרות המהפכה מהרשימה של ארגוני הטרור הזרים (FTO) של משרד החוץ האמריקאי. הסוגייה הנה סמלית בעיקרה, משום שלמהלך לא תהיה השפעה על הסנקציות שמוטלות על משמרות המהפכה. שני הצדדים, בתיווך מדינות אירופה השותפות לתהליך, מנסים למצוא נוסחת גישור ובשלב זה הסיכוי לסכם הסכם זהה לסיכוי לקריסת השיחות. על ממשלת ישראל להמשיך בשיח...
"פסגת הנגב" מתמקדת בדימויים: המדינות שנציגיהן נוטלים חלק במפגש חותרות להעביר מסר של התארגנות משותפת לנוכח אתגרים משותפים. גם ארצות הברית מבקשת להפגין באמצעות הפסגה מחויבות לבעלות בריתה באזור וליציבותו. אמנם בפועל, מדינות האזור אינן יכולות למנוע את גיבוש הסכם הגרעין עם איראן ולמעט ישראל, הן נרתעות מלהתעמת צבאית עם איראן; החות'ים ממשיכים להכות בערב הסעודית ובאיחוד האמירויות, ללא מענה של ממש מצידן; על אף בקשת וושינגטון, מדינות המפרץ בוחרות לא לשאוב דלק לטובת המערב. לכן, שאלה הנותרת פתוחה, גם לנוכח ההישג המרשים שגרפה ישראל מעצם...
התמודדות ארצות הברית עם משבר אוקראינה מתמקדת במאמצים להעביר סיוע צבאי, לשמר ולחזק את התאום עם בעלות הברית באירופה ובנאט"ו ובהידוק הבידוד הכלכלי והמדיני של רוסיה. מוקדם לשרטט תרחישי סיום למערכה ובוודאי לסכם את משמעויותיו הרחבות של המשבר על ארצות הברית ועל התחרות הבין-מעצמתית. עם זאת, עד כה הממשל מפגין נחישות ובחודשים הקרובים הוא מתכוון לפעול ביתר שאת לחיזוק דימויו של הנשיא ביידן כמנהיג שגיבש קואליציה רחבה מול רוסיה, הגובה ממנה מחיר ניכר על תוקפנותה וכי לא תביא להישגים מדיניים. זאת, הן במסגרת ההיערכות לקראת בחירות האמצע לקונגרס...
גם אם יימצא בקרוב הסדר שיביא להפסקת הלחימה באוקראינה, מדינות המערב מתחילות להכיר בכך שתמה התקופה השלווה והיציבה שלאחר המלחמה הקרה באירופה. הן אינן יכולות להסתמך על הנחה שתאבונו של פוטין יישבע אם יאפשרו לו לבלוע מחוזות מאוקראינה ולהביא לחילופי שלטון בקייב ועליהן לצפות לכך שהוא יחתור לממש את שאיפתו להרחיב מחדש את השפעת רוסיה למדינות ברית ורשה לשעבר. לפיכך, המערב נדרש להציב חומה נחושה מול רוסיה, תוך הפגנת נכונות להפעיל גם מאמצים צבאיים, ולא להסתפק ולדבוק רק בכוח הסנקציות. אשר לישראל, יתרונה בכך שאינה במרכז האירועים וכן ביכולותיה להגן על...
על אדמת אוקראינה מתנהלת לחימה עזה, אך עד כה לא הצליחו כוחות רוסיה לכתר את הבירה קייב ולבודדה. ארצות הברית, בריטניה והאיחוד האירופי פועלים בתגובה בתאום מלא ומתמקדים בשלושה מישורים: בידודה הכלכלי והמדיני של רוסיה, העברת סיוע צבאי לאוקראינה וחיזוק ההערכות הצבאית של מדינות ברית נאט"ו. כבר בשלב זה ברור שהמהלך הרוסי מטלטל את הסדר העולמי הקיים מאז תום מלחמת העולם השנייה, וסביר כי יגרור היערכות מחודשת של השחקנים הבינלאומיים השונים בכלל, ושל מדיניות הביטחון של נאט"ו ומדיניותה כלפי רוסיה בפרט. על ישראל לקחת בחשבון כי בזירה...
ההתרחשויות סביב משבר אוקראינה, בין שימומשו איומי רוסיה בפלישה ובין שמדינות ברית נאט"ו ורוסיה יגבשו הסכמות שלעת עתה יסירו את האיום במתקפה רוסית נגד אוקראינה, כבר יוצרות אתגרים לסדר הבינלאומי הקיים מזה כשלושה עשורים והן בעלות השלכות ישירות ועקיפות, מידיות ולטווח הרחוק יותר, על המזרח התיכון בכלל וישראל בפרט. גם אם תעדיף "לשבת על הגדר", על ישראל לצדד בעמדת וושינגטון לאור היחסים המיוחדים בין המדינות והמחויבות האמריקאית לביטחונה. בין היתר, מומלץ לישראל להימנע מכניסה לעימות עם הממשל, בוודאי בפומבי, גם אם יחתם בתקופה הקרובה...