התמודדות ארצות הברית עם משבר אוקראינה מתמקדת במאמצים להעביר סיוע צבאי, לשמר ולחזק את התאום עם בעלות הברית באירופה ובנאט"ו ובהידוק הבידוד הכלכלי והמדיני של רוסיה. מוקדם לשרטט תרחישי סיום למערכה ובוודאי לסכם את משמעויותיו הרחבות של המשבר על ארצות הברית ועל התחרות הבין-מעצמתית. עם זאת, עד כה הממשל מפגין נחישות ובחודשים הקרובים הוא מתכוון לפעול ביתר שאת לחיזוק דימויו של הנשיא ביידן כמנהיג שגיבש קואליציה רחבה מול רוסיה, הגובה ממנה מחיר ניכר על תוקפנותה וכי לא תביא להישגים מדיניים. זאת, הן במסגרת ההיערכות לקראת בחירות האמצע לקונגרס...
גם אם יימצא בקרוב הסדר שיביא להפסקת הלחימה באוקראינה, מדינות המערב מתחילות להכיר בכך שתמה התקופה השלווה והיציבה שלאחר המלחמה הקרה באירופה. הן אינן יכולות להסתמך על הנחה שתאבונו של פוטין יישבע אם יאפשרו לו לבלוע מחוזות מאוקראינה ולהביא לחילופי שלטון בקייב ועליהן לצפות לכך שהוא יחתור לממש את שאיפתו להרחיב מחדש את השפעת רוסיה למדינות ברית ורשה לשעבר. לפיכך, המערב נדרש להציב חומה נחושה מול רוסיה, תוך הפגנת נכונות להפעיל גם מאמצים צבאיים, ולא להסתפק ולדבוק רק בכוח הסנקציות. אשר לישראל, יתרונה בכך שאינה במרכז האירועים וכן ביכולותיה להגן על...
על אדמת אוקראינה מתנהלת לחימה עזה, אך עד כה לא הצליחו כוחות רוסיה לכתר את הבירה קייב ולבודדה. ארצות הברית, בריטניה והאיחוד האירופי פועלים בתגובה בתאום מלא ומתמקדים בשלושה מישורים: בידודה הכלכלי והמדיני של רוסיה, העברת סיוע צבאי לאוקראינה וחיזוק ההערכות הצבאית של מדינות ברית נאט"ו. כבר בשלב זה ברור שהמהלך הרוסי מטלטל את הסדר העולמי הקיים מאז תום מלחמת העולם השנייה, וסביר כי יגרור היערכות מחודשת של השחקנים הבינלאומיים השונים בכלל, ושל מדיניות הביטחון של נאט"ו ומדיניותה כלפי רוסיה בפרט. על ישראל לקחת בחשבון כי בזירה...
ההתרחשויות סביב משבר אוקראינה, בין שימומשו איומי רוסיה בפלישה ובין שמדינות ברית נאט"ו ורוסיה יגבשו הסכמות שלעת עתה יסירו את האיום במתקפה רוסית נגד אוקראינה, כבר יוצרות אתגרים לסדר הבינלאומי הקיים מזה כשלושה עשורים והן בעלות השלכות ישירות ועקיפות, מידיות ולטווח הרחוק יותר, על המזרח התיכון בכלל וישראל בפרט. גם אם תעדיף "לשבת על הגדר", על ישראל לצדד בעמדת וושינגטון לאור היחסים המיוחדים בין המדינות והמחויבות האמריקאית לביטחונה. בין היתר, מומלץ לישראל להימנע מכניסה לעימות עם הממשל, בוודאי בפומבי, גם אם יחתם בתקופה הקרובה...
הודעה משותפת שפרסמו נשיאי סין ורוסיה בתום פגישתם שנערכה ב-4 בפברואר מחדדת את המסקנה כי בניגוד למלחמה הקרה בגלגולה הקודם, כאשר במרבית שנותיה ניהלו שתי מדינות אלה מדיניות שונה מול ארצות הברית, בגלגולה החדש של מלחמה זו הן מגבשות חזית אחידה נגדה. הממד האידאולוגי שהפריד ביניהן הוחלף במערכת אינטרסים לאומיים-מדיניים, כלכליים וצבאיים דומים במידה רבה. בסבב הראשון של המלחמה הקרה, כשארצות הברית היא צד למתרס, קל היה לישראל לבחור צד. ואילו בסבב החדש יהיה תהליך קבלת ההחלטות הנוגעות ליחסיה עם סין, רוסיה וגם עם ארצות הברית מורכב יותר.
האפשרות לפלישה רוסית לאוקראינה והידרדרות למלחמה בעקבותיה עומדת במוקד סדר היום הבינלאומי. לא ברור אם פניה של רוסיה למהלך צבאי או האם היא מעוניינת למנף את בניין הכוח כדי להכריח את המערב לקבל את דרישותיה. גם אם לא יתלקח עימות צבאי, מדובר במשבר "אידיאולוגי" קשה לגישור. הממשל האמריקאי ובעלות בריתו בנאט"ו מקדמים מדיניות שעיקריה הם חיפוש פתרונות דיפלומטיים, כולל תוך אזהרות בסנקציות שיוטלו על רוסיה, ובמקביל העברת סיוע צבאי לאוקראינה, ללא כוונה להתערב בפועל, וכן היערכות כדי להגן על המדינות הבלטיות. נראה כי הממשל הפנים את לקחי...
המגמה העיקרית בזירה המזרח־תיכונית היא של 'דטנט אזורי'. לאחר שבשנים האחרונות התאפיינה המערכת האזורית במאבקים בין המחנות השונים (השיעי, הסוני־פרגמטי, האחים המוסלמים והג'האדיסטים) על ההגמוניה, במהלך 2021 ניכר שינוי בדפוסי הפעולה במזרח התיכון. בעיקר בלטה דינמיקה שתכליתה קידום של שיתוף פעולה, שלא נראתה כמוה באזור כבר שנים רבות, והיא אינה תואמת את קווי החלוקה בין המחנות. ערב הסעודית ואיראן מנהלות שיח, בין היתר בתיווך עיראק; איחוד האמירויות הערביות סיימה את מעורבותה במלחמות בתימן ובלוב וכן שופרו יחסיה עם איראן, סוריה וטורקיה; לאחר שלוש שנים...
המערכת הבינלאומית מצויה בטלטלה מרובת משברים ואתגרים, כשבמוקד נמשכים מאמצי ההתאוששות הכלכלית ממשבר הקורונה לצד ההתמודדות עם המגפה עצמה; התחרות בין ארצות הברית לסין מחריפה את המחנאות הגוברת בדינמיקה הבינלאומית; ומנגד משבר האקלים מהווה רקע לבחינת היכולת לשתף פעולה על אף המחלוקות. הממשל האמריקאי מצמצם את הקשב שלו למזרח התיכון ולאתגריו ומציב מחדש שיקולי זכויות אדם במקום מרכזי במדיניותו, כשברקע בחירות האמצע וקיטוב פוליטי חד בארצות הברית. כל אלה מדגישים את הצורך בעדכון המדיניות הישראלית כלפי הזירה הבינלאומית, ובייחוד הגברת התיאום עם הממשל...
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
בשנה הקרובה ימשיכו הנשיא ג'ו ביידן וממשלו להפנות את עיקר תשומת הלב לסוגיות פנים מורכבות. הגם שנותרו לנשיא ביידן עוד שלוש שנים עד תום כהונתו הראשונה, ליכולתו לממש את הבטחותיו תהייה השפעה דרמטית על נשיאותו ועל המורשת שיותיר. בין היתר, ביידן והדמוקרטים צפויים להתמודד עם האפשרות שבבחירות האמצע לקונגרס, שיתקיימו בנובמבר 2022, תאבד המפלגה את הרוב הזעיר שיש לה כיום בשני הבתים. בישראל עצמה נדרשת חשיבה מעמיקה באשר להשלכות ארוכות הטווח של הקיטוב הפוליטי והשינויים הדמוגרפיים והחברתיים בארצות הברית על עתיד המחויבות של נשיאים ומחוקקים אמריקאים...
השיחות על האפשרות לחזרה להסכם הגרעין (JCPOA) אמורות להתחדש ב-29 בנובמבר. זאת, כשברקע פרסום דוחות סבא"א המפרטים הפרות מצד איראן – הן של הסכם הגרעין והן של ה-NPT. בשלב זה לא ניתן להעריך האם האיראנים החליטו לחזור לשיחות בכוונה להגיע להסכם, או לחילופין, כדי להוכיח שוושינגטון אחראית לכישלון להשיגו. לפיכך, התרחיש הסביר לחודשים הקרובים הוא של היעדר הכרעה תוך שימור המעטפת הדיפלומטית של השיחות. ההבנה כי הסיכויים לכישלון השיחות רבים יותר מאשר האפשרות לגבש הבנות כבר מציפה בממשל ומחוצה לו רעיונות חלופיים, שספק אם הם ישימים. בין היתר,...
בין וושינגטון לירושלים לא שררה מעולם תמימות דעים לגבי מספר סוגיות ליבה של ביטחון ישראל. ממשלים אמריקאים וממשלות ישראליות באו והתחלפו, וחילוקי הדעות נותרו בעינם ולעיתים אף גרמו לפגיעה זמנית בסיוע האמריקאי, המדיני והביטחוני, לישראל. השינויים הדמוגרפיים והפוליטיים בארצות הברית, שיבת הדמוקרטים לבית הלבן ולשליטה בשני בתי הקונגרס, וכן שינוים דמוגרפיים ואידאולוגיים במפלגה הדמוקרטית עצמה וחרפת המאבק בין המפלגה הדמוקרטית למפלגה הרפובליקנית – כל אלה מחייבים את ישראל לבחון את יחסיה עם ארצות הברית ואת הצורך לעדכן את מדיניותה בסוגיות הגורמות בעת...
