ראש המודיעין של ארצות הברית הגדיר לאחרונה את סין כאיום מספר אחת עליה, תיאר את דפוסי פעולתה, וקרא לבעלות בריתה להתעורר לאתגר ולהיערך בהתאם. מה על ישראל לעשות? לתגבר את משאבי המודיעין המוקצים לנושא סין ולגבש הערכה עצמאית ומבוססת באשר לאתגריה, לחבר מתאר ייחוס של האתגר הסיני לישראל בעזרת לקחים מהעולם, לזהות הפערים במענה הקיים שלה, לחזק את ניהול הסיכונים במדיניותה המוטה להזדמנויות, ולגלות רגישות רבה לקולות מוושינגטון ולהלכי הרוח בה בתחום זה. בסופו של יום, סין איננה האיום מספר אחת על ישראל, אלא אתגר ייחודי לביטחונה הלאומי, המשולב בהזדמנות...
ההסכם ל"שותפות אזורית כלכלית מקיפה" (RCEP), שנחתם בחסות ארגון ASEAN יצר את אזור הסחר החופשי הגדול בעולם, אשר כולל כמעט שליש מאוכלוסיית העולם והתל"ג הגלובלי. סין ניצבת לכאורה כמנצחת בין המדינות החברות, בפרט לנוכח היעדר ארצות הברית ממסגרתו והחלטתה של הודו לפרוש מהמשא ומתן. אל מול השינויים במפת העולם, לפחות בהיבט הכלכלי, ונדידת מוקדי הכוח והצמיחה העתידית למרחב האסייתי-פאסיפי, על ישראל לבחון כיצד להתחבר לגוש הסחר המתגבש, בעיקר באמצעות קידום עקבי של הסכמי סחר חופשי עם מדינות מרכזיות בו.
בבייג'ינג רווחת הבנה, כי התחרות האסטרטגית עם ארצות הברית לא תדעך אלא תשנה במקצת את אופייה בהתאם לאישיותו ומדיניותו של הנשיא האמריקאי החדש, ועל כן עליה לעצב את מערכת היחסים כך שפגיעה בה תהיה מינימלית. סין יוצאת מתקופת נשיאותו של דונלד טראמפ בהחלטה לקדם יכולות פיתוח עצמאיות של טכנולוגיות מתקדמות, כשבמרכזן טכנולוגיות שבבים, כדי לא להיות תלויה בארצות הברית. לצד התרחבות הפערים בין המדינות בסוגיות של סחר וזכויות אדם, סין תנסה לעודד שיתופי פעולה במגוון תחומים, בעיקר במישור המולטילטרלי, שנזנח כמעט לחלוטין בתקופת ממשל טראמפ.
נשיאה החדש של ארצות הברית, ג'ו ביידן, יתרכז במחצית הראשונה של כהונתו בעיקר בנושאי פנים, ובראשם תיקון פגעי מגפת הקורונה והשלכותיה הכלכליות, וכן איחוי הקרעים האידאולוגים בחברה האמריקאית, שהועמקו בארבע שנות כהונת הנשיא דונלד טראמפ. עם זאת, ביידן לא יוכל לדחות את העיסוק בסוגיות מדיניות חוץ, ובראשן התחרות מול סין על עליונות אסטרטגית מדינית, צבאית, כלכלית וטכנולוגית. אלא שנשיא סין, שי ג'ין-פינג, הציב לארצו כיעד מרכזי את השגתו של שוויון עוצמה ומנהיגות עם ארצות הברית במחצית המאה, והוא חותר לכך בנחישות ותוך שימוש בכל הכלים העומדים לרשות משטר...
בספטמבר 2020 הושקה בישראל רשת התקשורת של הדור החמישי (5G) על בסיס תשתיות תקשורת מערביות וללא תשתיות סיניות. בכך מצטרפת ישראל מעשית לתוכנית 'רשת נקייה' של ארצות הברית. יוזמה סינית, שהושקה בתגובה לתוכנית האמריקאית, מעידה כי במערכת הבינלאומית מסתמנת מגמה של היפרדות טכנולוגית, שצפויות לה השלכות אסטרטגיות – מדיניות, כלכליות וטכנולוגיות. מומלץ שמדינת ישראל תזהה את מוקדי החיכוך הטכנולוגיים הבאים בין שתי המעצמות ותרתום את המגזר הממשלתי, האקדמי והפרטי להשתלבותה כשחקן משמעותי בפיתוחי טכנולוגיות העתיד, ובהן הדור השישי (6G), במסגרת...
סין הגיבה בקרירות להסכמי הנורמליזציה של ישראל עם מדינות המפרץ, בשל חששה שהסכמים אלו, בחסות ארצות הברית, נבעו, בין היתר, מכוונה אמריקאית לפגוע ביחסיה של סין עם מדינות ידידות במזרח התיכון וליצור בריתות נגד סין. על רקע המתיחות הסינית-אמריקאית, אפשר להצביע על מספר סימנים לכך שנושבת רוח קרירה כלפי ישראל מכיוון סין, הבאים לידי ביטוי בעיכוב מינוי שגריר חדש לישראל, ונתק בין ראשי ההנהגות שלא שוחחו ביניהם בחודשים האחרונים. ישראל צריכה להיות מודעת לשינויים בתפיסה הסינית את מערכת היחסים בהקשר הכולל של יחסי המעצמות, ולבחון באופן פרטני האפשרויות...
בדו"ח השנתי החדש של הפנטגון בנושא ההתפתחות הצבאית של סין, שהוגש לקונגרס בתחילת ספטמבר, נכתב כי בעשור הקרוב מתכננת סין להכפיל את מספר ראשי הנפץ הגרעיניים, המוערך כיום בכ-200, ולהפוך את כוחותיה הגרעיניים למודרניים יותר. כמות הנשק הגרעיני הסיני מצומצמת מאד יחסית לזו של ארצות הברית, המחזיקה בכ-5800 ראשי נפץ גרעיניים. לאור הפער עלו קריאות בבייג'ינג לחזק את היכולת הגרעינית ולהגיע בהקדם לאלף ראשי נפץ גרעיניים. סין דבקה במשך שנים במדיניות של "הרתעה מינימלית הכרחית" וסד"כ גרעיני מצומצם יחסית, תוך קריאה לשאר המעצמות להצטרף...
בשנים האחרונות, וככל שסין מתחזקת, הממשל בבייג'ינג מפעיל מדיניות ענישה נגד מדינות שפוגעות באינטרסים סינים, לעתים בשל פעילות שקשורה לקשריה ההדוקים של אותה מדינה עם ארצות הברית. צעדי הענישה מכוונים ל"בטן הרכה" של הסחר במטרה לפגוע בסקטור יצרני מרכזי ולסמן את הקווים האדומים עבור סין. כך נעשה בין היתר מול נורבגיה, דרום קוריאה, קנדה ואוסטרליה. האם סין תפעל כך נגד ישראל? למרות התהדקות הקשרים המסחריים, בישראל לא נוצרה תלות בסין. על ישראל להמשיך ולגוון שיתופי פעולה בינלאומיים ולהימנע ממצב שמדינה זרה, כמו סין, תוכל לנקוט דיפלומטיית...
לאחרונה העביר מבקר המדינה ביקורת על הדרך שבה פעלה המדינה בהקשר למעורבות זרה בתשתיות הלאומיות. לדבריו, היעדר חובת היוועצות הרגולטורים בוועדה המייעצת עלולה להוביל אותם לתעדף שיקולים כלכליים על פני שיקולי ביטחון לאומי. הצורך ליישם את המלצות המבקר מתחדד בתקופה בה היריבות בין סין לארצות הברית מתעצמת, והממשל האמריקאי מפעיל לחץ על בעלות ברית להקים או לחזק מנגנוני פיקוח על השקעות ולשקול היטב הכנסת חברות סיניות לתשתיות לאומיות. למרות הרצון של ממשלת ישראל להימנע מקביעת מנגנון קבוע ובעל סמכות, ולא רק כגורם מייעץ, לבחינת השקעות זרות, המציאות...
באוגוסט 2020 חתם נשיא ארצות הברית על צווים שאוסרים על חברות אמריקאיות לבצע עסקאות עם החברות ByteDance ו-Tencent, הבעלים של האפליקציות הפופולריות טיקטוק ו-וויצ'אט, בהתאמה. זהו צעד נוסף במאבק המחריף בין ארצות הברית לסין, הגולש לראשונה לתחום האפליקציות – תחום שעד כה נמנע הממשל האמריקאי מלהתערב בו. על ישראל לבחון את עמדתה נוכח יוזמת "רשת נקייה", שארצות הברית מנסה לקדם כחלק מקואליציה טכנולוגית מערבית הנמנעת משימוש בטכנולוגיות סיניות, ולרכז תמונת מצב כוללת של סיכוני אפליקציות בארץ, כדי לאפשר ניהול סיכונים מקצועי ובהמשך לגבש...
אם ג'ו ביידן ייבחר לנשיאות ארצות הברית בנובמבר, איזו גישה יציג ממשלו כלפי סין, וכיצד היא תשפיע על יכולתה של ישראל לנווט במתיחות השוררת בין ארצות הברית לסין? מצע המפלגה הדמוקרטית שהתפרסם לאחרונה מספק מענה לשאלות אלה. מניסוח המצע עולה כי גם במקרה של חילופי שלטון, וושינגטון תמשיך בעמדה הנוקשה הנוכחית כלפי בייג'ינג. למרות זאת, הדמוקרטים מתחייבים לגישה יותר דיפלומטית ורב-צדדית, שתיקח בחשבון לא רק את האינטרסים של ארצות הברית, אלא גם את אלה של בעלות בריתה. בראש ובראשונה, ישראל צריכה להמשיך במאמציה להתאים את קשריה עם וושינגטון ובייג'ינג...
בערב הסעודית התגלה מתקן למיצוי "עוגה צהובה" ממחצבי האורניום שנמצאו זה מכבר בשטחה, אשר נבנה בשיתוף פעולה עם סין. דיווח זה מצטרף לשורת גילויים המצביעים על מאמץ, הנמצא כנראה בראשיתו, לבחינה סעודית של רכיבי מעגל הדלק הגרעיני, ובנוסף על הידוק שיתוף הפעולה, גם בתחום האסטרטגי, בינה לבין סין. הסכם הגרעין עם איראן לא פגע במוטיבציה הסעודית לרכוש יכולת גרעינית אלא הפחית מהדחיפות המיוחסת לעניין. שחיקת המחויבויות של איראן להסכם וקיצור הזמן לפריצה איראנית לפצצה גרעינית עלול להגביר חשש בקרב ההנהגה הסעודית ולהאיץ את הפעילות בכיוון יכולת...
