כל הפרסומים בנושא חוסן חברתי והחברה הישראלית

ישראל עמדה במרבית ההישגים הנדרשים של שלב בלימת התפשטות נגיף הקורונה בממד הבריאותי, שהתבצע בהכרח על חשבון פגיעה קשה בכלכלה. לפיכך, אנו ממליצים להתחיל לאחר חג הפסח במעבר לשלב של חידוש פעילות הכלכלה, בהדרגה ובגישה מובחנת – הנעת הפעילות הכלכלית על פי סדר עדיפויות, תוך לקיחת סיכון מבוקר לעליה מוגבלת בהתפשטות הנגיף. השיקולים הכלכליים יובילו והרפואה תתמוך, כדי לצמצם את הסיכון הבריאותי ולשמרו ברמה סבירה. יש לסמן ענפים, מפעלים ועסקים החיוניים לצמיחת המשק ולגבש מערכת מתאימה של סקר, ניטור ובדיקה קפדניים של מצב המגפה, שתאפשר...

ניתוח השוואתי בין מדינות העולם מאפשר להתחקות אחר הדומה והשונה בדפוסי ההתמודדות עם האתגרים שמציבה עד כה מגפת הקורונה. רוב המדינות נוקטות אסטרטגיית התמודדות דומה, המבוססת על שלושה רכיבים: הראשון הוא מדיניות הסגר (ברמות שונות), בניסיון להאט את התפשטות המחלה ולמנוע עומס יתר על מערכת הבריאות; השני הוא שיפור ההיערכות והמוכנות של מערכות הבריאות; והשלישי הוא חבילות סיוע כלכליות רחבות היקף כמענה להשבתה הכלכלית הפתאומית ולמשבר הפיננסי העמוק. הפער בין הצלחת צעדי ההכלה המהירים שנקטו רוב מדינות מזרח אסיה, לבין מדינות המערב, שברובן המגפה טרם...

ב-31 במארס נערך במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) משחק מלחמה רב משתתפים (סימולציה), באמצעות פלטפורמת ה-ZOOM, שדימה ישיבת קבינט בנושא הקורונה, בהשתתפות שרי הקבינט, יועצים ומומחים (שיוצגו על ידי חוקרי וחוקרות המכון ואורחים – מומחים בעלי ידע וניסיון). המשחק, שהובל על ידי תא"ל (מיל) איתי ברון, עסק במדיניות הישראלית במשבר הקורונה, ובאופן ספציפי בחלופות אסטרטגיות ליציאה מההסגר לאחר תום חג הפסח. משחק המלחמה התקיים כשלב בתהליך גיבוש המלצות המכון לגבי המדיניות הישראלית הנכונה מול המשבר. להלן תיאור מהלך המשחק ופירוט ההחלטות שהתקבלו במהלכו...

מניין הנדבקים בנגיף הקורונה ממשיך לעלות. ישראל אינה רחוקה מהֶסְגֵּר מלא וחלק גדול מהמשק מושבת. במאמר זה נבחנת האסטרטגיה שנוקטת ממשלת ישראל אל מול אסטרטגיה חלופית, שבה דוגלים החולקים עליה. בין ההמלצות המסכמות – על המערכת הפוליטית, הדורשת מהעם הקרבה ברגעי משבר ומלחמה, להתעלות ולהתלכד כדי לאפשר לישראל להתמודד באופן מיטבי עם המשבר. במסגרת זו נדרש לנהל את המשבר באמצעות קבינט ולאשר בדחיפות תקציב חירום, שיכלול צעדים לשיפור כושר העמידה של הציבור. בתוך כך מומלץ להפעיל מטה הסברה מיומן, להימנע מתדירות גבוהה של הודעות בדבר שינויי מדיניות,...

התפשטות נגיף הקורונה היא משבר בביטחון הלאומי בישראל, ונדרש לגבש אסטרטגיית התמודדות רב-תחומית, ולמנות מנהל מערכה השולט בכלל המאמצים להשגת בריאות הציבור, שמירה על איתנות הכלכלה והחברה, ומוכנות להשלכות האחרות של המגפה. בתהליך תכנון אסטרטגי אנו מציעים רעיון מרכזי לאופן הטיפול במשבר, המבוסס על הגישה השלבית שכוללת: שלב א' – סגר (השלב הנוכחי) – לשם שליטה בהיקף התחלואה ולהשגת זמן כדי להתאים את יכולות מערכת הבריאות לטפל במספר העולה של הנדבקים, ובעיקר החולים הקשים, ולשפר את הלמידה לאופן ההתמודדות עם הנגיף ותפוצתו. שלב ב' –...

מדינת ישראל נמצאת במצב חירום: מוסדות החינוך סגורים, עסקים נסגרים ואנשים מאבדים את מקור פרנסתם. כדי להתמודד עם האתגר באופן מיטבי יש לשלב בין אסטרטגית המניעה, ההתגוננות וההכלה, הננקטת כמאמץ עיקרי, לבין האסטרטגיה של קידום חוסן חברתי כמאמץ משני. הראשונה מיועדת לבלום את ההפרעה והשנייה מיועדת לייצר רציפות תפקודית ולבנות תשתית להתאוששות חיונית לאחריה. השילוב בין שתי האסטרטגיות יבסס עמודי תווך חיוניים להתמודדות מוצלחת עם מצב החירום. זאת, תוך הקפדה על הפצת ידע ומידע אמינים לצד שימור וחיזוק אמון הציבור, ביזור של המנהיגות, מעורבות של אזרחים...

התפרצות וירוס הקורונה מלווה בריבוי שמועות ופייק ניוז, שתכליתם להעצים את הפחד מהמגפה או להצביע על האשם בהתפשטותה. השמועות מקודמות הן על ידי מדינות בעלות אינטרס להסתיר את המתרחש בשטחן או להסיח את הדעת מהתנהלותן בהקשר זה, הן על ידי אזרחים תמימים, וגם על ידי חובבי תיאוריות קונספירציה ואמצעי תקשורת, שמהדהדים חלק מהשקרים. ככל שהזמן חולף מתחזקת המודעות להצפה במידע בלתי מבוסס או אינטרסנטי, וגובר צורך להתמודד עם התופעה. ההתמודדות נעשית תוך שיתוף פעולה של ארגונים בינלאומיים, חברות טכנולוגיה וממסדים מדיניים. גם החברה האזרחית והתקשורת הממוסדת...

ביום השני של הכנס השנתי הבינלאומי ה-13 של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אשר התקיים באוניברסיטת תל אביב בין 28-30 בינואר 2020, נערך דיון בנושא "הציבור הערבי בישראל - השתלבות מול התבדלות", בהנחיית ד"ר מאיר אלרן, ובהשתתפות ד"ר מוחמד אל-נבארי (יזם חברתי ולשעבר ראש המועצה המקומית חורה בנגב), פרופ' מוחמד עיסאווי (מייסד וראש מכללת אל-קאסמי בבאקה אל-גרביה) וגב' עולא נג'מי-יוסף (מנהלת שותפה של פרויקט קהילות בטוחות של יוזמות קרן אברהם). להלן יוצגו עיקרי הדברים מהמושב ואח"כ התובנות המרכזיות ממנו. עיקרי הדיון בשנים האחרונות ניכרת מגמה...

שינויים חברתיים והשפעתם על ההשתתפות הפוליטית של הערבים החברה הערבית בישראל כיום הינה חברה הטרוגנית הנמצאת בתהליכי שינוי מהירים. קיימים בתוכה פערים מעמדיים, חברתיים וכלכליים ניכרים בין קבוצות שונות באזורים השונים. צמח מתוכה מעמד ביניים של אקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים, יזמים ועצמאיים, וכן פוליטיקאים ברמה הארצית והמקומית. בני מעמד זה הם הגורמים המובילים בחברה הערבית בכיוון של השתלבות במדינה במישורים החברתיים, התרבותיים ולאחרונה גם הפוליטיים. למעמד הבינוני יש שאיפות וציפיות לרמת חיים גבוהה יותר לעצמו והוא חותר לחולל תמורה כוללת במצבה...

רצועת עזה שרויה במשבר מתמשך מאז שישראל התנתקה ממנה ב־2005 ובמיוחד לאחר שהחמאס השתלט עליה בכוח הזרוע. המצב ברצועה מאופיין במצוקה כלכלית, חברתית ותשתיתית – על סף משבר הומניטרי – ומושפע מהיריבות הפוליטית ומהמאבק על הבכירות במחנה הפלסטיני בין החמאס לבין הפת"ח והרשות הפלסטינית. היעדר יכולתו של החמאס לספק את צורכי האוכלוסייה ברצועה הוא אחד המניעים לנטיותיו הלוחמניות ולאירועי ההסלמה הביטחונית בין ישראל לבין החמאס ושאר גורמי הטרור הפועלים ברצועה. שליטתו המקיפה והיציבה של החמאס באזור, לצד פוטנציאל ההיזק המוכח שלו, הביאו להכרה הישראלית...

הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, קבע בנאומו האחרון בין היתר כי "חוסן לאומי הוא…מכפיל חיובי עבור צה"ל והוא מכפיל שלילי, כשהוא חזק ואיתן, עבור האויבים שלנו…כשהם יראו שהעם כאן מבין את הנדרש … יש לזה משמעות אדירה…[גם] על צה"ל…[וגם כזו] שתרפה את ידיו של האויב". נשאלת השאלה מה עושה מדינת ישראל על מנת לקדם את החוסן הלאומי ולהבטיח שהחזית האזרחית תתפקד באופן סביר ככל הניתן בעת מלחמה שבמסגרתה היא צפויה לספוג פגיעות קשות בנפש, ברכוש ובתשתיות חיוניות. עד כה ממשלת ישראל נמנעה במפגיע מלעדכן את...

במרכזה של ההערכה האסטרטגית לשנת 2020 עומד המתח שבין עוצמתה הברורה של ישראל והצלחותיה המרשימות בתחומים השונים לבין האפשרות שמצב עניינים חיובי זה יתגלה כזמני ושברירי. מתח זה נובע משורה של גורמים העלולים להוביל בשנה הקרובה לעימות רחב-היקף ואף למלחמה. זאת, בשל אופן התנהלותה של ישראל מול כמה אתגרי ביטחון לאומי מהותיים: התגברות הנחישות והתעוזה האיראניות, הן בתחום הגרעין והן במאמציה להתבסס בסוריה ובזירות נוספות ולהציב בהן יכולות פעולה מול ישראל; מאמצי חזבאללה להשיג יכולת תקיפה מדויקת בהיקף נרחב; ומאמצי חמאס להביא להקלת הלחץ בעזה ולהשפיע על...