מאמר זה בוחן את האירועים שמצביעים על כך שטורקיה מקדמת תהליך הדרגתי של "הינתקות ריבונית" (Sovereign Decoupling) ממצב של תלות בטכנולוגיה מערבית ובמסגרת ברית נאט"ו לעבר בניית יכולת סייבר עצמאית ולמעצמת סייבר אזורית עצמאית, המסוגלת לבודד את המרחב הדיגיטלי שלה מהשפעה זרה ובו בזמן להקרין עוצמה דיגיטלית אסימטרית אל מעבר לגבולותיה. להשלכות על הביטחון האזורי – בפרט עבור ישראל, יוון, קפריסין ויכולת הפעולה המשותפת (Interoperability) של נאט"ו – נודעת משמעות רבה, המחייבת בחינה אסטרטגית קפדנית.
האירועים שפרצו בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר חידדו את הצורך להבחין בין ביקורת לגיטימית על ישראל לבין אנטישמיות. מאמר זה סוקר ארבע הגדרות מרכזיות: הגדרת ה-IHRA, המקובלת ביותר בעולם המערבי, הכוללת דוגמאות לשימוש בסטנדרטים כפולים ובנאמנות כפולה; מודל שלושת ה-D של נתן שרנסקי, המדגיש דה-לגיטימציה, סטנדרטים כפולים ודמוניזציה; הצהרת ירושלים, המצמצמת את ההגדרה כדי להגן על חופש הביטוי; והגדרת Nexus, המנסה למצוא נתיב ביניים ליברלי. בעוד שקיימת הסכמה רחבה ששנאת יהודים והטלת אחריות קולקטיבית עליהם הן ביטויי אנטישמיות, המחלוקת העיקרית נותרת סביב...
מאז ה-7 באוקטובר מתקיים שיח ער בחוגים מקצועיים בדבר הצורך בעדכון או שינוי תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל. כידוע לכל העוסקים בכך, לישראל אין ולא הייתה מעולם תפיסת ביטחון לאומי כהלכתה – כתובה, מאושרת על ידי הדרג המדיני ומפורסמת ברבים. למעשה, המונח "תפיסת ביטחון" משמש בישראל כלי, שהאוחז בו מגדירו לנוחותו ועושה בו שימוש לצרכיו. ואולם בעקבות טראומת ה-7 באוקטובר, ובעידודם של גורמים השואפים לשנות את דמותה של ישראל כפי שעוצבה על ידי דוד בן-גוריון (כולל במדיניות הביטחון שלו), הולכת ומתעצבת בשטח מה שאפשר לכנות "תפיסת ביטחון...
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הודיע כי מועצת השלום הגיעה למה שהוא תיאר כ"הסכם היסטורי" לגבי פירוק מוחלט של חמאס וקבוצות חמושות אחרות ברצועת עזה מנשקם. הממשל האמריקאי פועל כעת להוצאת ההסכם לפועל כדי לפצות על תחושת הכישלון מול איראן ולהתניע מחדש את תוכנית 20 הנקודות. חמאס מצידו מציג גמישות טקטית עקב הלחץ הצבאי הישראלי (צה"ל הרחיב את שליטתו מערב ל"קו הצהוב" ל"קו הכתום") והודיע כי הוא מקבל עקרונית את המתווה, אך בפועל נציגיו מצהירים כי הארגון יסרב להתפרק מנשקו טרם נסיגה ישראלית מלאה. וברקע, קטר...
מאז המהפכה האסלאמית ב-1979 פועלת איראן תחת סנקציות בינלאומיות בדרגות חומרה משתנות, שהמשמעותיות שבהן הוטלו על מגזר האנרגיה והמערכת הפיננסית שלה בתגובה לתוכנית הגרעין. במהלך ארבעת העשורים האחרונים, איראן לא רק הסתגלה למגבלות אלה, אלא אף מיסדה באופן שיטתי את עקיפת הסנקציות כנדבך מרכזי באסטרטגיית ההישרדות הכלכלית שלה. בשנים האחרונות, פנו איראן וחזבאללה במידה גוברת והולכת למטבעות קריפטו כאמצעי לעקיפת הסנקציות האמריקאיות. האנונימיות היחסית שמציעים המטבעות הדיגיטליים, לצד עצמאותם מן המערכת הבנקאית הבינלאומית, יצרה ערוצים פיננסיים חדשים...
הסכם הגרעין שנחתם בין ארצות הברית לערב הסעודית מסמן תפנית במדיניות הגרעין האמריקאית וטומן בחובו השלכות רחבות על ארכיטקטורת הביטחון האזורית. לאחר שנים שבהן התנתה וושינגטון כל שיתוף פעולה גרעיני בוויתור על יכולות במעגל הדלק, היא מאמצת כעת גישה גמישה יותר המבקשת לנהל את סיכוני התפוצה במקום למנוע אותם לחלוטין. בכך, ההסכם יוצר תקדים משמעותי ומעלה שאלות לגבי עתיד משטר ה-NPT והאפשרות למרוץ גרעיני אזורי. מבחינת ישראל, מדובר בדילמה אסטרטגית. מחד גיסא, ההסכם מחזק את מעמדה של ארצות הברית במפרץ, מצמצם את השפעתן של סין ורוסיה ומשמר מנופי השפעה...
המרוץ העולמי על הבינה המלאכותית משנה מן היסוד את אופן תפיסתן של תשתיות טכנולוגיות על ידי מדינות. אם בעשורים האחרונים התחרות נסבה סביב שליטה בנתונים, בפלטפורמות דיגיטליות ובמודלים של בינה מלאכותית, הרי שכיום מתברר כי היתרון האסטרטגי של מדינות ייקבע במידה רבה דווקא על ידי שליטתן בשרשרת הערך הפיזית של הבינה המלאכותית – החל ממינרלים קריטיים, דרך ייצור שבבים מתקדמים ותשתיות מחשוב עתיר ביצועים (Compute) וכלה במרכזי נתונים, אנרגיה ומודלים מתקדמים. התחרות אינה עוד על רכיב בודד של מערכת הבינה המלאכותית, אלא על היכולת להחזיק בנתחים משמעותיים...
נהוג לראות את הכנסייה הרוסית בישראל כמוסד דתי שמטרתו לשרת את הצליינים האורתודוקסים הרבים הפוקדים את המדינה מדי שנה. אולם, מעבר לתפקידה כקהילת מאמינים, כנסייה זו מהווה שחקן פוליטי משמעותי במאמצי רוסיה להרחיב את השפעתה בישראל בפרט ובמזרח התיכון בכלל. למעשה, הכנסייה הרוסית, על מוסדותיה ונציגיה, מהווה זרוע שלטונית של המשטר הפוטיניסטי בישראל. בעת שסוגיית העברת הבעלות על חצר אלכסנדר בירושלים ניצבת שוב לפתחם של מקבלי ההחלטות, יש להסב את תשומת הלב לתפקידה הפוליטי ואף הביוני של הכנסייה בעבר ובהווה, ולעמוד על המשמעויות הרחבות – הפוליטיות...
העימות בין ארצות הברית לאיראן סביב מצר הורמוז נכנס לשלב מסוכן יותר מבעבר. המהלך האמריקאי, שהתמקד בתחילה בפגיעה בתשתיות הימיות והצבאיות באזור בנדר-עבאס ובהפעלת לחץ ממוקד על טהראן, התרחב בעקבות התגובה האיראנית נגד כלי שיט, בסיסים אמריקאיים ומדינות המפרץ. וושינגטון מבקשת לשלב לחץ צבאי מצטבר עם שמירת ערוץ מדיני פתוח; לשלול מאיראן את היכולת להפוך את הורמוז למנוף סחיטה קבוע; לשקם את ההרתעה; ולהחזיר את איראן למשא ומתן מעמדה מוחלשת. אולם לנשיא טראמפ אין אפשרויות טובות. לחץ מוגבל אינו מביא לפי שעה לוויתור איראני, הרחבת המערכה עלולה לגרור את...
המלחמה בין ארצות הברית לאיראן הציבה בפני סין אתגר אסטרטגי מורכב, במסגרתו נדרשה לשמור בו־זמנית על יחסיה עם איראן, מדינות המפרץ וארצות הברית, תוך הגנה על האינטרסים הכלכליים והאנרגטיים שלה באזור. למרות שיש בידיה כלים כלכליים להפעלת השפעה משמעותית יותר, בייג'ינג בחרה להגביל את תגובתה בעיקר למישור הדיפלומטי, ונמנעה מהפעלת מנופי ההשפעה שברשותה. מאמר זה טוען כי אין לראות בהתנהלות זו ביטוי לפסיביות, אלא אסטרטגיה מחושבת שנועדה לשמר את גמישותה האסטרטגית של סין באמצעות הימנעות מהכרעה בין האינטרסים המתחרים שלה.
