פרסומים

לנגד עיניהן הצופיות של מדינות העולם, הגיעה איראן לאבן הדרך הרצינית הבאה שלה: צבירת כמות מספקת של אורניום מועשר בדרגה נמוכה (LEU) שתאפשר לה להמשיך להעשירה ולייצר כמות משמעותית אחת (S.Q), היינו 25 ק"ג של אורניום מועשר בדרגה גבוהה (HEU). כמות זו נחשבת למספקת להפקת חומר בקיע לפצצה גרעינית המבוססת על אורניום מועשר בדרגה גבוהה. האיראנים הגיעו לאבן דרך זו כמה חודשים מוקדם יותר מהמצופה, בעיקר הודות ליעילותם בהתקנה ובהפעלה של מספר גדול של צנטריפוגות גז, המכונות המעשירות אורניום.

הערכה זו מבוססת על מידע הכלול בדו"ח האחרון של סבא"א מה- 5 ביוני, 2009. לעת עתה אין לאיראן סיבה לייצר אורניום מועשר בדרגה גבוהה, שכן יהיה זה הגיוני יותר לצבור כמות גדולה הרבה יותר של אורניום מועשר בדרגה נמוכה, ובשלב הבא להעשירו בפעם אחת לכמות של אורניום מועשר בדרגה גבוהה, המספקת לבניית ארסנל קטן של נשק גרעיני. היה ואירן תחליט להמשיך להעשיר LEU ל- HEU, ביכולתה להמיר כמה מקסקדות (מערכי צנטריפוגות) ה- LEU הפועלות, ולהשלים את העשרת ה- HEU בתוך פחות משנה. קרוב לודאי שהיא תגיע למסקנה כי נדרשות לה שתי פצצות לניסויים גרעיניים תת-קרקעיים (השנייה נדרשת במקרה של כישלון הניסוי הראשון), ולאחר מכן עוד פצצה או שתיים כגורם הרתעה או לשימוש בפועל.

מהמידע הכלול בדו"ח סבא"א עולה, כי ארבע "כמויות משמעותיות" (S.Q.) ייוצרו עד לסוף 2011 או אפילו במועד מוקדם יותר. תרחיש זה עלול בהחלט להתממש אם העולם ימשיך בפעולות המתונות והבלתי יעילות שנועדו כביכול למנוע מאיראן להגיע לאבני דרך נוספות. בטווח הקצר, העולם מחכה לבחירות הקרובות לנשיאות באיראן, אך למעשה שום שינוי אמיתי אינו צפוי, שכן יותר מהנשיא, המנהיג העליון, אייאתוללה עלי חמינאי, הוא השליט דה-פקטו באיראן, והחלטותיו הן הקובעות. כמו כן, המנהיג העליון שולט ב"משמרות המהפכה", השולטים על הייצור והפריסה של נשק להשמדה המונית, לרבות על הטילים של איראן. השינוי העשוי להיות פועל יוצא של הבחירות הוא מעבר לטון פייסני יותר כלפי המערב, העשוי להרגיעה אותו עוד יותר לחשוב שיש סיכוי לעצירה מוחלטת, אם לא חזרה לאחור בתוכנית לפיתוח נשק גרעיני. אף על פי שרבים מסכימים שאיראן מצליחה להרוויח זמן במשחק שלה, ממשל אובמה עדיין משתהה ותולה תקווה ב"שיחות" חמקמקות העשויות להצליח או להיכשל. עם זאת איראן קרובה כעת כל כך למטרתה, שהסיכויים להפסקת תוכנית הגרעין שלה, אם לא לפרקה, כמעט שאינם קיימים. רק פעולה חזקה ביותר, כמו הטלת סנקציות מהסוג שהוטלו על עיראק ב- 1991, עם איסורים גורפים על מסחר ויחסים דיפלומטיים, עשויה אולי לכפות על איראן לציית לתביעות מועצת הביטחון ביחס להשעיית הפעילויות.

ביום שבו שלחה סבא"א את הדו"ח שלה על איראן למדינות החברות, היא פרסמה דו"ח גם על סוריה. אף על פי שהדו"ח על סוריה מפורט פחות מהדו"ח העוסק באיראן, יש בו נקודה מעניינת והשמטה מצערת אחת. פיסקה 17 של דוח סבא"א מציינת, כי דגימות שנלקחו ע"י סבא"א במתקן גרעיני מוצהר מכילות חלקיקי אורניום טבעי אנתרופוגני, במאפיינים לא מוגדרים. אלו נמצאו בתוך "תאים חמים" וציוד נלווה. ממצא זה מעניין למדי, שכן חלקיקי האורניום הטבעי שנמצאו באתר הכור המופצץ בדיר אל-זור צוינו גם כ"אנתרופוגניים", כלומר, האורניום עבר עיבוד בידי אדם ולא שונה בתהליכים בטבע. באופן בלתי מוסבר, דו"ח סבא"א אינו נותן פירוט כלשהו ביחס להרכב החלקיקים, וחשוב מכך, אינו עונה על השאלה האם החלקיקים שנמצאו בשני האתרים זהים. אם הם זהים, האם הדבר מעיד שמקורם בדלק מכור גרעיני? אם החלקיקים זהים, מדוע סבא"א ממשיכה לעסוק בסוגייה של ההפצצה הישראלית של הכור כמקור אפשרי לחלקיקים שנמצאו בדיר אל-זור? מי שהפציץ את אתר דיר אל-זור בודאי שלא הפציץ את המעבדות המוצהרות ושתל בהן את החלקיקים. דבר זה יפריך כל טענה סורית שהחלקיקים באתר המופצץ מקורם בהפצצה הישראלית. יתרה מכך, מה עשו חלקיקים אלה בתוך ובסביבת ה"תאים החמים"?

הסוגייה השנייה וההשמטה המשמעותית מהדו"ח על סוריה היא שסבא"א נמנעת להצהיר כי פעילויות סוריה מלמדות על פעילויות גרעיניות בלתי חוקיות שאינן עומדות בקנה אחד עם מחויבויותיה של סוריה כמדינה חברה באמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT). דבר זה, למרבה הצער, מלמד על עקביות בהתנהגות סבא"א, ובכלל זה, חוסר נכונותו של המנהל הכללי להפנות אצבע מאשימה כלפי מדינה חברה ולהכריז עליה כמפירה אפשרית של האמנה. היה עליו לעשות זאת, ואז לתת למדינה האמורה שהות להפריך את ההאשמות כנגדה. מחלוף תקופת החסד, פסק הדין כנגד המדינה האמורה ייעשה למוחלט. עם זאת, במערכת הנוכחית, אף מדינה אינה מפירת החוק. כל עוד יש לה סיפורים לספר, וכל עוד היא מבטיחה גישה עמומה, שום כתב אישום לא יצמח מסבא"א. כזה הוא המקרה של סוריה.

הסוגייה של סבא"א ואיראן חמורה הרבה יותר, שכן סבא"א הייתה מודעת לשקרים של איראן כבר מההתחלה ולאחר מכן ציינה אותם בדוחותיה, את פעילויותיה המוסתרות והלא מוצהרות, ואת סירובה, אפילו כעת, למסור לסבא"א מידע שלו היא זכאית מבחינה חוקית. עם סיומה הקרב והולך של כהונתו של ד"ר אלברדעי כמנהל הכללי של סבא"א, ניתן רק לקוות שהמנהל הכללי הבא, שייבחר בקרוב, ינקוט גישה מציאותית יותר וסלחנית פחות כלפי אלה מהמדינות החתומות על אמנת ה- NPT שאינן מוכנות לשיתוף פעולה מלא עם סבא"א.