פרסומים
מזכר 136, המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, מאי 2014

הפילוסוף הספרדי, ג'ורג' סנטיאנה, אמר: “Those who cannot remember the past are condemned to repeat it”. עם זאת, יחזקאל דרור הזהיר כי גם ביצוע של אנלוגיה והקבלה מלאה בין המציאות בהווה למקרי העבר יכול לגרום להתעלמות מהתנאים המיוחדים המאפיינים את אתגרי ההווה ולפגוע ביכולת להתמודד עימם. כיוון שאין מצב הזהה בתנאיו למקרי העבר, חשוב לבחון אילו תנאים דומים ואילו שונים, ולאור זאת — ללמוד ככל האפשר ממקרי העבר. מאמר זה מבקש לאזן בין שתי תובנות אלו, כדי ללמוד מלקחי משטר ההרתעה הלא־קונוונציונלי המשולש — שהתקיים בין ארצות הברית, ישראל ועיראק במלחמת המפרץ ב־ 1991 — על טבעם של משטרי הרתעה לא־ קונוונציונליים משולשים בעתיד. משטר הרתעה משולש )"משולש הרתעה"( הוא צורה פשוטה של משטר הרתעה לא־קונוונציונלי רב־צדדי, שבמסגרתו שלושה שחקנים שונים משתמשים ביכולות הלא־קונוונציונליות המיוחסות להם כדי להרתיע לפחות אחד מהשחקנים האחרים. כך נוצר מצב שבו שלושה מאמצי הרתעה פועלים במקביל, בו־זמנית. משולש ההרתעה בין ברית המועצות, ארצות הברית וסין — שלוש מעצמות גרעיניות — הוא דוגמה היסטורית למודל כזה, שהתקיים לאורך זמן. אילו השתמשו צרפת, בריטניה, הודו ופקיסטן הגרעיניות ביכולותיהן הלא־קונוונציונליות כדי ליצור משטר הרתעה עם שלוש המעצמות, היה נוצר משטר הרתעה רב־צדדי. אמנם, דוגמה זו היא תיאורטית ונועדה להמחיש את המורכבות של מודל הרתעה רב־צדדי, אך השינויים בזירה הבינלאומית הופכים מודל זה לרלוונטי מבעבר.