פרסומים

תוכנית הגרעין המתקדמת של איראן והחששות שהתעוררו בעקבותיה, היוו, ככל הנראה, הזרז עבור כמה מדינות במזרח התיכון ליזום תוכניות שאפתניות להפקת חשמל מאנרגיה גרעינית. בשנה שעברה חתמה אבו-דאבי על הסכם בשווי מיליארדי דולרים עם צרפת לבניית כורים גרעיניים. איחוד הנסיכויות הערביות חתם על הסכם עם ארה"ב, ירדן חתמה על הסכם עם בריטניה ומצרים הודיעה כי היא מחדשת את תוכניותיה מזה עשרות שנים לבניית כורי כוח גרעיניים לאורך חופי הים התיכון.

ביותר מחצי המאה שעברה מאז חובר הכור הגרעיני הראשון לרשת החשמל, הוכחו מתקנים אלה כמקור חשמל אמין, רבים מהם עם שנות פעולה רבות יותר מכפי שחזו תחילה. מדינות אחדות מסתמכות על "חשמל גרעיני" לאספקת רוב צרכיהן. צרפת, המהווה את הדוגמה הבולטת ביותר לעניין, מפיקה כ-80% מתצרוכת החשמל שלה ב-59 תחנות כוח גרעיניות. עם העלייה בעלויות הדלקים הפחמניים (פחם, נפט, גז), הפכו הכורים הגרעיניים לתחרותיים יותר. השיקולים הכלכליים העיקריים טמונים בעובדה שכור גרעיני דורש השקעת משאבים כלכליים גדולים בהשוואה לעלויות ההשקעה בתחנות כוח מבוססות דלקים פחמניים, בשל פערי המחיר ומשך הבנייה. אולם, עלויות התדלוק של כורים גרעיניים נמוכות יותר מהעלויות השוטפות של תחנת כוח "קונבנציונאלית". באופן כללי, השיקולים הכלכליים להפקת חשמל באמצעות כורים גרעיניים לעומת תחנות כוח מבוססות דלקים פחמניים הם תלויי מדינה.

כמו כן, מסיבות כלכליות, כורים גרעיניים הם גדולים, בעלי תפוקת חשמל של 1,000 מגה-וואט ויותר. בטווח זה, הרבה תלוי בדרישות הצרכנים. בשל המאפיינים הטכניים של כור גרעיני, תפוקת החשמל שלו צריכה להיות זמינה ומתמשכת לפרקי זמן ארוכים- כחלק מהספק הייצור המינימלי (base-load) הנדרש מרשת החשמל. במדינות גדולות ומפותחות, כור גרעיני בודד מספק חלק קטן בלבד מתצרוכת החשמל הכוללת. במקרה זה, שיבוש באספקה מתחנת כוח גרעינית אחת יגרום לשיבוש קל בלבד אשר יפוצה ע"י ספקי חשמל אחרים. שיבושים עשויים להיות מתוכננים, למשל לצרכי תדלוק ותחזוקת המתקן הגרעיני, או להיגרם בשל הפסקת פעולה בלתי צפויה עקב כשלים בציוד. לפיכך, מתקן גרעיני מתוכנן לספק חלק קטן יחסית מצורכי המדינה. גורם נוסף העשוי להשפיע על עלויות ייצור החשמל הוא המרחק מהמתקן הגרעיני לצרכן. הצורך להקים קווי הולכת חשמל והפסדי האנרגיה בהעברת חשמל למרחקים ארוכים, מהווים חלק מהשיקולים הכלכליים בייצור חשמל.

שיקולים אלה משתנים אם האנרגיה המיוצרת ע"י מתקנים גרעיניים אמורה לשמש, בחלקה או במלואה, להתפלת מים. עלויות המים ושינועם לצרכנים יקבעו את השיקולים הכלכליים לייצור האנרגיה. גורמים רבים נוספים עשויים להשפיע על כדאיות הקמת תחנות כוח גרעיניות לעומת מתקנים קונבנציונאליים, לרבות שיקולים סביבתיים, זמינות אתרים לכורים גרעיניים וכיו"ב. בהפעלה רגילה, תחנות כוח גרעיניות נחשבות נקיות מבחינה סביבתית, בפרט בהשוואה לתחנות הפחמיות. כמו כן, הניסיון בן עשרות השנים בבטיחות ההפעלה של כורים גדולים, בעיקר ממקור מערבי, הפחית את החשש מתאונות בקנה מידה גדול, אף על פי שלא ביטל אותו לחלוטין.

הפעילויות המתבצעות מחוץ לאתר הכור הן אלה המציבות את הקשיים הרבים ביותר: הצורך במַחזור דלק (Fuel cycle), החל ב"Front-end" – ייצור הדלק הגרעיני, וכלה ב"Back-end" – הטיפול בדלק המוקרן, לאחר הוצאתו מהכור. רוב הכורים הגרעיניים המודרניים מתודלקים באורניום מועשר בדרגה נמוכה. הדבר מחייב מתקן העשרה, שלו גם פוטנציאל ייצור אורניום מועשר בדרגה המתאימה לצרכים צבאיים. הטיפול בדלק גרעיני מוקרן מהווה סוגייה מורכבת נוספת. קיימות שתי שיטות טיפול עיקריות: אחסון לטווח ארוך ומִיחזור. בתהליך המיחזור מופק, בין השאר, פלוטוניום, המהווה לכשעצמו חומר לייצור נשק גרעיני. אף על פי שאופן ההפעלה המקובל של כור כוח גרעיני מייצר פלוטוניום שאינו באיכות צבאית, הפוטנציאל לייצור פלוטוניום באיכות צבאית קיים בכל זאת. לפיכך, החשש מהפצה – שימוש במַחזור הדלק הגרעיני למטרות צבאיות – קיים תמיד, בפרט במוקדי מתח.

פתרון אפשרי לבעיה היא לקיים את כל פעילויות מַחזור הדלק, למעט הפעלת הכור, מחוץ לאזור הגיאוגרפי. צעד זה יבטל, גם אם לא באופן מוחלט, את החשש מהפצה ממתקנים ספציפיים. מצד שני, השיקולים הכלכליים של הובלת דלק מוקרן אל מחוץ לאזור ישפיעו על השיקולים הכלכליים הכוללים של ייצור חשמל גרעיני. שיקולים נוספים בהחלטות ליזום פרויקטי חשמל גרעיני כוללים יוקרה לאומית ונחישות להוכיח לאזור שהזירה הגרעינית כוללת משתתפים רבים שאין להתעלם מהם.
יש להזכיר שני גורמים נוספים שאינם קשורים ישירות לעניין. הראשון הוא סוגיית הזמינות של כוח אדם מיומן ותשתית טכנית. רבות מהמדינות המוזכרות דלעיל חסרות כוח אדם מקומי מיומן, ויהיה עליהן להסתמך לא רק על פרויקטי מפתח (Turn-Key) להקמת תחנת כוח גרעינית, אלא על הפעלת המתקן בידי כוח אדם מבחוץ למשך שנים רבות.

העניין השני, שאינו נופל בחשיבותו באזור מתיחות כמו זה של המזרח התיכון, הוא הצורך להגן על החלק הגרעיני של המתקן מפני תקיפות, גלויות או חשאיות (לרבות מפני התקפות טרור). אם המתקן הגרעיני לא יאובטח היטב, השלכות התקפה מוצלחת עלולות להיות קשות, לא רק לאתר עצמו אלא גם במרחק רב ממנו.

שאלת הקמתה של תחנת כוח גרעינית היא לפיכך רבת פנים. מעבר לעניין הברור של ההיתכנות הכלכלית, יש לשקול סוגיות של בטיחות, אבטחה, אי הפצה והאפשרות של המדינה להקים ולתחזק יכולת הפקת חשמל גרעיני. בהינתן תשובה חיובית לכל אלה, לא צריכה להיות סיבה להתנגד להקמת תחנות כוח גרעיניות. בהחלט עשויה להיות בכך ברכה למדינות המקימות ולאזור בכללו.