רגישות חברתית בישראל לנפגעים והשפעתה על מקבלי החלטות

פנינה שוקר חוקרת את הרגישות החברתית הנמוכה לספוג נפגעים מפעילות צבאית ועד כמה משפיעה על קבלת ההחלטות של מנהיגים בעת מלחמה, וגם על כניסתם לתהליכי שלום. לרגל יום השנה ה-12 למלחמת לבנון השניה – האם החשש המוגזם מנפגעים בקרב החיילים הוביל באופן אבסורדי להתמשכות הלחימה, לעליה בנפגעים ולהישגים צבאיים לא מספקים? על אף תמיכה ציבורית ופוליטית כמעט מוחלטת במטרות המלחמה לאורך רוב הלחימה, קינן חשש מוגזם מתמרון קרקעי, שהוביל להמנעות כדרך פעולה. מתי הרגישות של המנהיגים לנפגעים היא מידתית ומתי מוגזמת ביחס לרגישות החברתית בפועל? וכיצד השפיע הנושא על הכניסה לתהליך אוסלו ועל הוויתורים של ברק בקמפ דיוויד?