פיצוץ הביפרים: השיח הציבורי והתקשורתי בלבנון | מעבר לרשת

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בשיח הציבורי והתקשורתי המידי בלבנון בנוגע לאירוע ״פיצוץ הביפרים״, שגרם לפגיעה באלפי פעילי חזבאללה.

על פי מעקבה של פרלוב, 24 שעות לאחר שאירע האירוע הביטחוני הגדול ביותר מאז תחילת המלחמה, כדברי עורך העיתון הלבנוני ״אל-אחבאר״, יש שיח רחב בקרב הפרשנים, המומחים והאקטיביסטים השיעים הלבנונים ואלה עיקריו:

* חלק מהפרשנים הלבנונים התמקדו באופן ברור בעליונות הטכנולוגית של ישראל והדגישו את הכישלון האדיר של חזבאללה להגן על לוחמיו ואת הפריצה והחדירה של ישראל לשורות הארגון. פרשנים אחרים ציינו כי האירוע הוא ״פיגוע תודעתי״ אדיר וכי ישראל הצליחה להשתלט באופן מוחלט על מרחב השיח בחברה הערבית וליצור תחושה של נחיתות, הלם ופאניקה. זאת ועוד הם תהו האם הפעולה היא מבוא לפתיחת מערכה רחבה יותר או עומדת בפני עצמה.

* בחלק מכלי התקשורת טענו כי על חזבאללה לפעול בניגוד לכוונות האויב (ישראל), כלומר – אם ישראל אינה מתכננת להרחיב את המערכה אל לה לחיזבאללה להיגרר למהלך נקמה שיחרוג מהאינטרסים האסטרטגים של הציר. יש פרשנים שאף הקטינו את חומרת האירוע על מנת להסיר מחזבאללה את הלחץ להגיב באופן שלא תואם את האינטרסים העליונים של הארגון.

* בנוגע לשיח ברשתות, הקו המרכזי שעולה בקרב מחנה פרו-חזבאללה ואף מההודעות הרשמיות הוא שלא משנה איזה מהלך צבאי ישראל תעשה (גדול/קטן) בגזרה הצפונית – תושבי הצפון לא יחזרו לבתיהם ללא סיום המערכה בעזה. הלבנונים מדגישים כי אלו שהאמינו שרק כוח צבאי ישיב חטופים בחיים והתבדו, יתבדו פעם נוספת כאשר יבינו שלחץ צבאי על חזבאללה לא יביא להחזרת התושבים.