מעבר לרשת: יום ירושלים, צעדת הדגלים והיום שאחרי

חוקרת המכון אורית פרלוב דנה באירועי יום ירושלים וצעדת הדגלים שהתקיימו לפני שבוע, ב-29 במאי. מדוע אף על פי צעקות ״הגעוואלד״ מצד ארגוני ההתנגדות, חמאס וחזבאללה והקמפיין הויראלי האדיר שניסה לעודד את המוני הפלסטינים לצאת ולהגן על אל-אקצא, הדבר הסתיים בקול ענות חלושה; ללא צעירים פלסטינים ברחובות וללא ירי רקטות בדומה לשנה שעברה?

וגם – פרלוב בוחנת את התסכול הפלסטיני הכפול: תסכול האוכלוסייה מהיעדר תגובה של חמאס מחד, ותסכול של חמאס כלפי הציבור הפלסטיני ״ששוכב על הספות, מעשן, אוכל, מצייץ ולא יוצא לרחובות״, מאידך.

בנוסף, נבין את הנרטיב הפלסטיני של ״המשוואה הכפולה״: מדוע שינוי הסטטוס קוו בהר הבית יפגע ביציבות הפוליטית בישראל? ומדוע על פי הנרטיב הפלסטיני פרובוקציה בעזה תגרור טילים, פרובוקציה בגדה תגרור הרג ומתים ורק בירושלים ״כוחות הביטחון של ישראל הולכים על ביצים״?

בחלק האחרון של הפינה ננסה להבין מה הלאה ומהם שלושת יעדי התקיפה החדשים אותם מטרגתת חמאס: החלשת ה׳פתח׳, החלשת כוחות הביטחון של הרשות והשחרת התדמית הישראלית ע״י הוצאת עיתונאיות פלסטיניות לחזית.