דוד סימן טוב

באילו אמצעים משתמשת תנועת האחים המוסלמים כדי לייצר השפעה על המשטר המצרי, ומהן ההשלכות?

כיצד עובד הקמפיין ששם לעצמו למטרה לערער את היציבות בישראל דרך מבצעי השפעה ברשת – ואיך ניתן להתמודד איתו?

מה ניתן ללמוד מההתמודדות הבריטית עם מבצעי ההשפעה האיראניים, שמהם סובלת גם ישראל?

כיצד חזרתו של טראמפ לבית הלבן סימנה נסיגה ממאמצי ההגנה מפני התערבות זרה ברשת – ומה המשמעויות עבור המערב וישראל?

השפעה זרה באמצעות התערבות שתכליתה לערער את התשתית הפוליטית-חברתית ולפגוע בתהליכי קבלת ההחלטות היא אתגר אסטרטגי שחשיבותו עולה בשנים האחרונות. נקודת ציון בולטת בהתגברות המודעות לאיום הייתה התערבות רוסיה בבחירות בארה"ב בשנת 2016. גיליון זה הוא פרויקט משותף של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והמכון למחקרי ביטחון לאומי, שהחל בתמיכת משרד המודיעין והמשיך בתמיכת אגף 'קו האופק' במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. הוא מהווה בעת ובעונה אחת גיליון של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" היוצא לאור על- ידי המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ומיזכר מאמרים היוצא לאור במכון למחקרי ביטחון לאומי. בין כותביו נמנים חוקרים באקדמיה, פרקטיקנים בהווה ובעבר ואזרחים הנוטלים חלק במאמץ לבלימת השפעה זרה על ישראל. מטרת המזכר היא ניתוח מערכתי של איום משמעותי על ישראל, שבא לידי ביטוי באופן בולט במלחמה הרב-זירתית שנכפתה על ישראל מאז 7 באוקטובר 2023 הכוללת גם מאמצים של שחקנים שונים להחליש את המדינה והחברה הישראלית, בין היתר באמצעות פגיעה בלכידות והעצמת נרטיבים התומכים באינטרסים של גורמים זרים, המתחזים לשיח אותנטי ישראלי. הגיליון בוחן באופן מיוחד את תפקיד המודיעין בהתמודדות עם אתגר זה.

מלחמת חרבות ברזל יצרה מציאות מורכבת עבור רוב הציבור הישראלי וגם עבור אנשי התקשורת והעיתונאים. אמצעי התקשורת השונים, מהעורכות ועד אחרון הכתבים בשטח, אימצו את הנרטיב הלאומי כבר ב-7 באוקטובר 2023 ו"גייסו" את עצמם למאבק נגד האויב האכזר מדרום. בדרך נזנחו, ביודעין, נורמות עיתונאיות קלאסיות שפינו מקום לאחדות, לפטריוטיזם ולהרבה פחות ביקורת על הגורמים בשטח. האם בראי ההיסטוריה ובמבחן התוצאה העיתונאים צדקו? מוקדם עדיין לדעת, אך התופעה מרתקת ומעלה סימני שאלה רבים לגבי תפקיד העיתונות במלחמה וגם בשגרה.