קורות חיים

    חבר הכנסת לשעבר עפר שלח הוא מנהל תוכנית המחקר "מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל" במכון למחקרי ביטחון לאומי, אשר נבחר כחוקר בכיר על שם אליס ופול בייקר. שלח שירת ביחידות הצנחנים כלוחם וקצין, וכמ"פ מילואים נפצע בשירותו בלבנון בשנת 1983. הוא בעל תואר ראשון מאוניברסיטת ת"א בכלכלה וספרות אנגלית ובעל תואר שני בספרות וכתיבה מאוניברסיטת ניו יורק. ב-25 שנים של קריירה עיתונאית היה שלח פרשן ובעל טור מוביל בתחומי הביטחון, המדיניות והפוליטיקה בעיתונים "מעריב" ו"ידיעות אחרונות", באתר YNET ובערוצי טלוויזיה שונים. כמו כן הגיש והוביל תכניות תחקיר ומגזין, ובהן "המקור" ו"שישי" בערוץ 10. בנוסף היה פרשן הכדורסל המוביל של ערוץ הספורט. ב-2003 היה שלח חבר בוועדה שהקים קצין המילואים הראשי, שעיצבה מודל מילואים חדש לצה"ל.

    ב-2013 נבחר לכנסת ה-19 מטעם מפלגת "יש עתיד", וכיהן בה עד שנת 2020. שלח היה יו"ר הסיעה, חבר בכיר בוועדת החוץ והביטחון, יו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח וחבר בוועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים, חבר בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון ובוועדות משנה נוספות. בכנסת ה-19 הוביל את חקיקת "חוק הגיוס", ובכללה הסדר לגיוס החרדים וקיצור שירות החובה לבנים בצה"ל ל-32 חודשים. הוא יזם והוביל חקיקה שעסקה בזכויות נכי צה"ל, אנשי המילואים וחיילים שנפצעו במהלך שירותם. כחבר ועדת הכספים הוביל שלח את חקיקת "חוק הריכוזיות", שצימצם את הריכוזיות הרוחבית במשק הישראלי ומחק את תופעת ה"פירמידות" של בעלי שליטה. בנוסף שימש יו"ר הוועדה המיוחדת לטיפול במשבר הקורונה ויו"ר הוועדה לביקורת המדינה.

    שלח פירסם שמונה ספרים. ארבעה מהם עוסקים בנושאי צבא וביטחון: "המגש והכסף" (2003) עמד על הסדקים המתרחבים במודל צבא העם עליו מושתת צה"ל; "בומרנג" (2005, עם רביב דרוקר) ו"שבויים בלבנון" (2007, עם יואב לימור) עסקו במערכות הצבאיות באיו"ש ובלבנון; "האומץ לנצח" (2015) פירט מדיניות ביטחון לישראל, ופרש מצע תיאורטי ומעשי לניהול מערכות הביטחון, לבניין הכוח הצבאי ולהפעלתו. "בומרנג" ו"האומץ לנצח" זיכו אותו בפרס למחקרים לביטחון ישראל ע"ש סא"ל מאיר ורחל צ'צ'יק ז"ל, מטעם המכון למחקרי ביטחון לאומי. על "האומץ לנצח" זכה גם בפרס ע"ש יצחק שדה לספרות צבאית.

    שלח הוא אלמן ואב לשניים. הוא השלים כ-20 מירוצי מרתון בארבע יבשות ובהם את מירוץ הקומראדס, אולטרה-מרתון של 90 ק"מ בדרום אפריקה.

    עפר שלח
    עפר שלח
    מנהל תוכנית המחקר "מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל"
    הורדת תמונה
    מזכרים
    ״חרבות ברזל״ – השנה הראשונה: תמורות ביחסי צבא-חברה
    הכישלון הצבאי בהגנה על תושבי הדרום ב-7 באוקטובר יצר שבר אמון עמוק בין הציבור לצה"ל, והיה מבחן חסר תקדים ביחסים בין החברה הישראלית לצבא. אף שהציבור המשיך לבטא זיקה רגשית הדוקה כלפי צבא העם, הנהנה בקביעות מהדרגה הגבוהה ביותר של לגיטימציה ואהדה, יצר המחדל הקשה סדק עמוק באמון המקצועי בצה"ל. הכישלון המקצועי של מערכות המודיעין, ההגנה והפיקוד נתפס בתודעה הישראלית גם ככישלון ערכי. הצבא שהושקעו בו משאבים אדירים של שנות שירות, תקציבים ולגיטימציה, כשל במשימה הבסיסית ביותר שלו. אזרחי המדינה ישבו במשך שעות רבות במרחבים המוגנים והתחננו לעזרה שבוששה לבוא, בשעה שהאירועים הועברו בשידור חי בטלוויזיה וברשתות החברתיות. עבור רבים בישראל נגעו מראות אלה בחרדות הקיומיות הבסיסיות ביותר, שכדי להתמודד איתן הוקמו המדינה והצבא, אך למרבה הצער הם כשלו ברגע האמת. מחקר זה מציג ניתוח של ההתפתחויות השונות במהלך חודשי המלחמה עד אוקטובר 2024 באמצעות חמישה צירים מרכזיים: תפיסות הציבור בנוגע ללחימה, כוח אדם, סוגיית החטופים, התפתחויות חברתיות-פוליטיות ואמון הציבור. מפרוץ המלחמה בחנו חוקרי המכון את הצירים האלה באופן רציף באמצעות מחקר שטח, סקרים וניטורי שיח בתקשורת הממוסדת וברשתות החברתיות. התנודות בהם מלמדות על השפעתם של תהליכים ואירועים מעצבים, ועשויות לספק תובנות באשר ליכולתה של החברה להשתקם מהטראומה הלאומית שחוותה ולחדש את האמון הציבורי החיוני לפעולתו של הצבא.
    16 ביולי, 2025
    מזכרים
    בין מרות, סמכות ואחריות: הצעה לרפורמה במשרד הביטחון ובתפקיד שר הביטחון
    במלחמת חרבות ברזל ניכרים ביתר שאת כשלים בתהליכי קבלת ההחלטות, הנובעים מהסדרה לקויה ומתרבות שיח בעייתית בין גורמים שונים בדרג המדיני בישראל וביניהם לבין הצבא, והרמטכ"ל בראשו. לנוכח התמשכות מצב הלחימה, האופי הרב-זירתי של העימות והצורך לקבל החלטות מורכבות מאשר בעבר, גובר גם הצורך להסדיר מערכות יחסים אלה ולמסד שיח ראוי ופורה בין הדרגים. מחקר זה מתמקד בתפקיד שר הביטחון, שעל פי חוק הוא השר הממונה מטעם הממשלה על הצבא, ואולם בפועל סמכויותיו אל מול הדרג הצבאי, אחריותו לפעולת הצבא ומעמדו אל מול ראש הממשלה והקבינט אינם ברורים. באמצעות חקירה של מקרי עבר בולטים, ניתוח של ההגדרות החוקיות הנוכחיות, שיחות עם ממלאי תפקידים בכירים בעבר והשוואה למערכות דומות בעולם, עוצבה הצעה מקיפה ומפורטת לרפורמה במשרד הביטחון ובתפקידו של השר העומד בראשו, שעיקרה חיזוק היכולות של "הרגל האזרחית" ויצירת איזון ראוי, על מנת להיטיב את השיח ואת קבלת ההחלטות בבניין הכוח ובהפעלתו.
    19 במאי, 2025
    מבט על
    המציאות שתאפשר את חזרתם של תושבי הצפון לביתם
    ממצאים ומסקנות ממחקר שטח מקיף המאשש הנחות בדבר הפער הקיים בין דרגי הצבא והממשלה לתושבי הצפון המפונים, בכל הנוגע למצב בזירה הצפונית
    20 בפברואר, 2025
    מבט על
    דו"ח ועדת נגל – במבחן התוקף וסיכויי היישום
    ניתוח השוואתי מעמיק של הדו"ח שהוגש לראש הממשלה ונועד לבחון את תקציב הביטחון ובניין הכוח
    20 בינואר, 2025
    ניירות מדיניות
    חוק גיוס ראוי – צעדים עד יישומו
    בשבועות האחרונים דווח כי צה"ל הציג לשר הביטחון מתווה שלבי גיוס לאוכלוסייה החרדית, כשהחל מעוד שנתיים יהיה הצבא ערוך לקלוט כל מספר של מתגייסים חרדים, בלי הגבלה. מתווה זה משקף שינוי ניכר ועקרוני בעמדת צה"ל אשר ליכולתו לקלוט מתגייסים חרדים ומבטל למעשה את יכולתה של המערכת הפוליטית להישען על טיעונים הקשורים למגבלות הקליטה שלהם בצבא כנימוק לחקיקת חוק גיוס מפלה ובלתי ראוי.. בשלב המעבר לקראת גיוס כללי, על מנת למצות באופן מיטבי את פוטנציאל הגיוס הקיים באוכלוסייה החרדית, אנו ממליצים להביא בחשבון שתי קבוצות מרכזיות מקרב אוכלוסייה זו: ה"יוצאים בשאלה", וה"לא לומדים". התמקדות בשתי קבוצות אלה משקפת תפיסה שלפיה מחד גיסא יש לפעול לגיוס מהיר ככל האפשר של חיילים שיאפשרו להקל את נטל השירות הכבד מעל הציבור המשרת, ומאידך גיסא היא מדגישה את מחויבותו הערכית של צה"ל לפעול לשילוב מיטבי של כלל המשרתים המגיעים מחלקיה השונים של החברה הישראלית.  
    30 בדצמבר, 2024
    עדכן אסטרטגי
    האיש שהתווכח עם שפינוזה