הדס לורבר

ריבונות דיגיטלית הפכה בשנים האחרונות לאחד הרכיבים המרכזיים בעוצמה לאומית, חוסן כלכלי וביטחון לאומי. בינה מלאכותית, ענן, דאטה ותשתיות מחשוב עתירות הון מהווים תשתית בסיסית לפעילות ממשלתית, צבאית וכלכלית, ולכן השליטה בתשתיות הדיגיטליות אינה סוגיה טכנולוגית או כלכלית בלבד, אלא אסטרטגית ממדרגה ראשונה. ישראל, כמעצמת חדשנות טכנולוגית, מצויה כיום בפרדוקס: מחד גיסא, היא מובילה בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות ונהנית מאקוסיסטם טכנולוגי מפותח, ומאידך גיסא היא תלויה במידה גוברת בתשתיות דיגיטליות הנשלטות על ידי שחקנים זרים, לרבות ספקי ענן גלובליים, שרשראות אספקה של שבבים, ומסגרת רגולטורית שאינה תמיד מותאמת להיקפי ההשקעות, לסיכונים ולמאפיינים הייחודיים של תשתיות דיגיטליות אסטרטגיות. מצב זה מציב את ישראל בפני אתגר אסטרטגי: כיצד לשמר פתיחות וחדשנות, ובמקביל להבטיח שליטה, חוסן וריבונות על נכסים דיגיטליים קריטיים? מסמך זה מבקש להציג מסגרת מושגית לרעיון הריבונות הדיגיטלית, להצביע על אתגרי המדיניות המרכזיים ולהציע סדר יום תשתיתי ורגולטורי ליישום אינטגרטיבי, שיאזן בין האינטרס הציבורי, הכלכלי והביטחוני.