ההגבלות שהוטלו לאחרונה על חברת Anthropic – ובהן הנחיית הממשל האמריקאי להגביל את הגישה למודלים מסוימים עבור משתמשים וגורמים מחוץ לארצות הברית מטעמי ביטחון לאומי[1] – מהוות נקודת ציון משמעותית בהתפתחות מערכת היחסים בין טכנולוגיה, ביטחון לאומי ומדיניות חוץ. אם בעשור האחרון התמקד הדיון הקשור בריבונות דיגיטלית בשאלות של פרטיות, מיקום נתונים, רגולציה ותשתיות ענן, הרי שהאירועים האחרונים מצביעים על מעבר לשלב חדש, שבו עצם הגישה ליכולות בינה מלאכותית מתקדמות הופכת לנכס אסטרטגי. במציאות זו, לא זו בלבד שנתונים או שבבים הופכים מושא למדיניות...
הטמעת בינה מלאכותית במערכות ביטחון הפכה בשנים האחרונות מאמצעי תומך החלטה לתשתית אסטרטגית המעצבת את אופן ניהול המלחמה. במסגרת מגמה זו, אימוץ דוקטרינת AI-First על ידי הפנטגון מסמן שינוי תפיסתי משמעותי: מעבר משילוב נקודתי של מערכות בינה מלאכותית לתפיסה מערכתית, שבה AI הופך רכיב יסוד בשרשרת הפיקוד, באיסוף ובניתוח מודיעין, ובתכנון מבצעים רב-זירתיים. מאמר זה בוחן את הדוקטרינה האמריקאית החדשה ואת השלכותיה על אופייה של הלוחמה בעידן האלגוריתמי. בהמשך מוצג מקרה מבחן עדכני – השימוש במערכות AI במהלך העימות בין ארצות הברית ואיראן – המדגים כיצד...
ריבונות דיגיטלית הפכה בשנים האחרונות לאחד הרכיבים המרכזיים בעוצמה לאומית, חוסן כלכלי וביטחון לאומי. בינה מלאכותית, ענן, דאטה ותשתיות מחשוב עתירות הון מהווים תשתית בסיסית לפעילות ממשלתית, צבאית וכלכלית, ולכן השליטה בתשתיות הדיגיטליות אינה סוגיה טכנולוגית או כלכלית בלבד, אלא אסטרטגית ממדרגה ראשונה.
ישראל, כמעצמת חדשנות טכנולוגית, מצויה כיום בפרדוקס: מחד גיסא, היא מובילה בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות ונהנית מאקוסיסטם טכנולוגי מפותח, ומאידך גיסא היא תלויה במידה גוברת בתשתיות דיגיטליות הנשלטות על ידי שחקנים זרים, לרבות ספקי ענן גלובליים,...
