קורות חיים

    תת אלוף (מיל.) ד"ר מאיר אלרן הוא חוקר בכיר (אמריטוס) במכון למחקרי ביטחון לאומי. אלרן הצטרף לסגל החוקרים במרכז יפה ב-2003, אחרי ששימש בתפקידים בכירים באגף המודיעין בצה"ל בתחומי המחקר, הפיקוד והמטה. תפקידו האחרון היה סגן ראש אמ"ן (בשנים 1987 – 1989). אלרן נטל חלק פעיל בשיחות השלום עם מצרים והיה חבר בכיר במשלחת הצבאית הישראלית לשיחות השלום עם ירדן. אחרי פרישתו מהצבא, שימש כסגן מנהל כללי של עיריית תל אביב וראש מכון ברוקדייל של הג'וינט. לאחר מכן, שימש כיועץ בכיר לתכנון אסטרטגי ל-צה"ל ולכמה משרדי ממשלה, ביניהם משרד הביטחון, החינוך, ביטחון פנים והמועצה לביטחון לאומי.

    תחומי המחקר העיקריים של אלרן הם החזית האזרחית הישראלית והחוסן החברתי מול טרור מתמשך. הוא פרסם מאמרים רבים (ראה רשימת פרסומים) בנושאים אלה וערך כמה מזכרים וספרים. בין אלה: (יחד עם שלמה ברום) מלחמת לבנון השנייה: היבטים אסטרטגיים, אשר פורסם בהוצאות ידיעות אחרונות והמכון למחקרי ביטחון לאומי בשנת 2007, Societal Resilience, בהוצאת Homeland Security Institute בשנת  2012 ואסטרטגיית צה"ל בראיית הביטחון הלאומי, ב-2016.

    למאיר אלרן תואר ראשון במזרח תיכון ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית, תואר שני מאוניברסיטת אינדיאנה בארצות הברית ביחסים בינלאומיים ולימודים רוסיים ותואר דוקטור במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה.

    בשנת 2009 שימש אלרן עמית מחקר בכיר ב-National Defense University, NESA Strategic Studies Center . ד"ר אלרן מלמד גם באוניברסיטת שיקגו בתחום היחסים הבינלאומיים, בתחומי הטרור והחוסן.

    מאיר אלרן
    מאיר אלרן
    חוקר בכיר (אמריטוס)
    הורדת תמונה
    meiryelran@gmail.com
    03-640-0400050-524-4584
    מזכרים
    חוסן לאומי במבחן ההתפנות האזרחית הנרחבת במלחמת חרבות ברזל
    חוסן מוגדר כיכולתה של מערכת להתמודד בהצלחה עם הפרעה קשה, לקיים רציפות תפקודית במהלכה, להתאושש ממנה ולצמוח. קובץ מאמרים זה הוא תוצר של סמינר למידה שעסק בסוגיות החוסן הלאומי החברתי בצל ההתפנות האזרחית במלחמת חרבות ברזל. הקובץ משלב בין ידע, תובנות ומסקנות של חוקרי חוסן לבין אלו של אנשי מעשה בתחום הפינוי וההתפנות. הוא מבטא מגוון תפיסות ופרשנויות של החוסן בתצורותיו השונות, כפי שהוא בא ליד ביטוי בעת המלחמה הקשה, על רקע טראומה קולקטיבית נמשכת. בקובץ שלושה שערים. השער הראשון כולל מגוון מאמרים בדבר הקשר בין ההתפנות כהפרעה מכוננת ומתמשכת לבין החוסן כמאפיין את יכולתן של הקהילות המתפנות ושל החברה הישראלית בכללה ליצור מידה של רציפות תפקודית תוך כדי המלחמה, ולהתחיל להתאושש ממנה. בשער השני מאמרים המנתחים את השלכות ההתפנות מיישובי הנגב המערבי ומיישובי קו העימות בצפון בתחילת המלחמה על חוסנן של הקהילות השונות. השער השלישי מתמקד באלתורי מערכת החינוך במסגרת ההתפנות הנרחבת הבלתי צפויה, נוכח חשיבותה המיוחדת לצעירים המתפנים והשלכותיה על חוסנן של המשפחות ושל הקהילות הנפגעות. כל אלה מאפשרים להבין תופעות חברתיות עמוקות ומעצבות מציאות בתנאי הפרעה קשה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, והם משקפים חוויה אישית ולאומית משמעותית לישראלים המושפעים ברמה האישית, הרעיונית והפוליטית מן המלחמה המיוחדת הנוכחית ומן האתגרים שהציבה.
    7 באפריל, 2025
    מאגר נתונים
    ממצאי סקר "חרבות ברזל" - יוני 2024
    1 ביולי, 2024
    מבט על
    כיצד תשפיע מלחמה רחבה עם חיזבאללה על חוסנה של החזית האזרחית בישראל?
    מהם הנזקים העלולים להיגרם לעורף הישראלי – ולחוסנה של החברה הישראלית - במקרה של מלחמה כוללת בזירה הצפונית?
    26 ביוני, 2024
    מבט על
    הזנחת המאבק בפשיעה בחברה הערבית: איום על הביטחון הלאומי
    ברקע המלחמה הנמשכת כבר 8 חודשים, נראה כי נושא הפשיעה בחברה הערבית נעדר מסדר העדיפויות של הממשלה ומערכת אכיפת החוק. כאשר במחצית הראשונה של השנה נרשמו יותר ממאה נרצחים במגזר הערבי, המשך הזנחת ההתמודדות עם האלימות הגואה טומנת בחובה השלכות מסוכנות לביטחון הלאומי של ישראל
    24 ביוני, 2024
    מאגר נתונים
    ממצאי סקר "חרבות ברזל" - מאי 2024
    21 במאי, 2024
    עדכן אסטרטגי
    חוסן חברתי ולאומי – תובנות ביניים והמלצות על רקע מלחמת חרבות ברזל
    מאמר זה מציג תובנות מתוך סמינר שקיים המכון למחקרי ביטחון לאומי ב-6 במארס 2024, אשר הפגיש בין חוקרי חוסן למומחי תוכן העוסקים בקידום החוסן החברתי הלכה למעשה. לאחר דיונים מקדימים אודות מושג החוסן ותמונת החוסן החברתי בישראל במהלך המלחמה, מציג המאמר שורת המלצות ומתווי פעולה המתמקדים בעיקר בתהליך השיקום של הקהילות המפונות, מתוך הבנה כי תהליך זו הוא מכריע ובעל השפעה גם על היבטים אחרים של החוסן הלאומי. לטענתנו, תהליך השיקום וההתאוששות ממלחמת חרבות ברזל מחייב התארגנות חדשה ומקיפה של המדינה, הרשויות המקומיות והחברה האזרחית לשם התמודדות עם ההפרעה הקשה ושיקום החוסן. התארגנות זו צריכה לתת מענה לתחומים מגוונים ורבים, ביניהם שיקום הישובים והקהילות בצפון ובדרום, תוך שילובם המרבי בתהליך קבלת ההחלטות.