אלדד שביט

אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ממשל טראמפ מעצבת מחדש את דוקטרינת "אמריקה תחילה", באופן שמערער את תפיסת ההגמוניה האמריקנית המסורתית. לא עוד הובלה ערכית של המחנה הדמוקרטי-ליבראלי, אלא חתירה להכרה בלאומיותן של מדינות והימנעות מהתערבות בענייניהן הפנימיים. המזרח התיכון ממוסגר כ"תיק שטופל" – איראן מוחלשת, פרויקט הגרעין "הושמד", המלחמה בעזה הסתיימה והנורמליזציה האזורית מתקדמת. במסגרת זו, ישראל מוגדרת כאינטרס ליבה וכשותפה מרכזית, לצד מדינות נוספות, בארכיטקטורה החדשה במזרח התיכון, שהיא היעד המרכזי של הממשל באזור. בה בעת, ישראל נחשבת כגורם המסוגל לפתוח מחדש חזיתות רחבות ובכך לערער את סיפור ההצלחה שמבקש הממשל לבסס. בכל מקרה, ההדגשים באסטרטגיית הביטחון והמדיניות בפועל שמוביל ממשל טראמפ מציבים את ישראל בפני חלון הזדמנויות קצר וממוקד, שיימשך לכל היותר כשלוש שנים ובפועל ייתכן שפחות, שבמסגרתו וושינגטון מחויבת במיוחד לישראל. עבור ישראל, המשמעות הנגזרת אינה רק “להסתדר” עם הממשל, אלא למצות את פרק הזמן הקצוב הזה לקידום יעדים אסטרטגיים בעלי ערך ארוך טווח מול ארצות הברית ומול האזור, תוך ניהול סיכונים שנובעים מנטיית הממשל להצהיר על “סגירת תיקים”, להעביר נטל לשותפים ולהימנע ממעורבות צבאית ישירה בהיקפים גדולים.   העיגון הפורמלי של ביטחון ישראל כאינטרס אמריקאי מחזק את יכולתה לדרוש את שימור והרחבת מזכר ההבנות (MOU) בין המדינות, הבטחת יתרונה האיכותי וכן העמקת שיתופי פעולה ביטחוניים-טכנולוגיים ומיצובה כליבה מודיעינית צבאית בציר הפרו-אמריקאי, לרבות השתלבות במיזמי אנרגיה, גרעין אזרחי ו-AI. מנגד, הנרטיב שלפיו האיומים מאיראן, מזירת עזה, מסוריה ומלבנון "טופלו" מצמצם את הלגיטימציה לצעדים צבאיים ישראליים רחבי היקף בעתיד; הפער בין החזון האמריקאי למזרח התיכון לבין הצרכים הביטחוניים של ישראל עלול להתרחב; הקשרים המתהדקים בין ממשל טראמפ לבין בעלות הברית במפרץ וטורקיה, וכן ההסתמכות על שותפים אחרים באזור עלולים להיתרגם ללחץ על ישראל לנקוט מהלכים מדיניים וביטחוניים בניגוד לאינטרסים שלה, במיוחד בזירה הפלסטינית.  

מהן ההשלכות של ביקורו ההיסטורי של יורש העצר הסעודי בוושינגטון, הן מבחינת סעודיה והן מבחינת ארה"ב, ואילו סיכונים והזדמנויות האירוע מייצר לישראל?

איך נראה השינוי חסר התקדים ברשת השלוחים של משטר האייתולות בזירות השונות - ומהן המשמעויות לישראל ולארה"ב?

כיצד באה לידי ביטוי הפגיעה במעמדה של ישראל בקרב הציבור האמריקני – מימין ומשמאל, והאם עדיין ניתן לעצור את ההידרדרות?

תמונת מצב עדכנית של שיחות הגרעין עם איראן, ברקע הדוח החמור של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית

ככלל עומד אילן כפיר במשימה שקיבל על עצמו – לנסות לחשוף "ברחל בתך הקטנה" את הדינמיקה ואת האינטריגות שליוו את תהליך קבלת ההחלטות בישראל במהלך השנים הקריטיות, כשישראל הייתה קרובה מתמיד לבצע תקיפה רחבת היקף באיראן. אך גם הפרטים הרבים המובאים בספר לא מצליחים לשכנע את הקוראים כי קיימת דרך "לחדור" למוחותיהם של נתניהו וברק ולהבין אם אכן הייתה לשניהם יחד או לכל אחד מהם בנפרד כוונת אמת להורות על תקיפה, או שמראש היה ברור להם שתקיפה לא תתרחש, בוודאי מבלי שיובטח מראש גיבוי אמריקאי, וכל התהליכים שהשניים הובילו נועדו בעיקר להשגת מטרות אחרות.