בת חן דרויאן פלדמן

סקירה נרחבת של התפתחות היחסים בין טהראן ומוסקבה, החל מהקמתה של הרפובליקה האסלאמית ועד לעליית המדרגה המשמעותית ביחסים שנרשמה ברקע המלחמות בסוריה, באוקראינה ובעזה

ניתוח השיח המתנהל בקרב מומחים ברוסיה מראה כיצד רואה מוסקבה את המלחמה בעזה, ומלמד על האופן שבו ישראל צריכה לפעול

חוקרי תוכנית רוסיה במכון טוענים: זה הזמן לשנות את התפיסה הישראלית כלפי מוסקבה

מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022 נרשמה החרפה במשבר הדמוגרפי במעצמה של פוטין. מהן הסיבות למגמות השליליות, מה עושה הממשל כדי להיאבק בתופעה – והאם בכלל יש ביכולתו לשנות את המגמה?

היחסים בין מוסקבה לטהראן הגיעו ב-2022 לשיאים חדשים, כאשר כטב"מים איראניים הופעלו על ידי הצבא הרוסי בשדה הקרב באוקראינה. כעת, באיראן יצפו לתמורות רוסיות בדמות סיוע במכירות אמל״ח, אולי גם בסוריה, וחלקית גם בתחום הגרעין – דבר שצריך להדאיג את ישראל

התפרקותה של ברית המועצות הובילה להתפרקות המערכת העולמית הדו-קוטבית שנוצרה לאחר מלחמת העולם השנייה, וכתוצאה מכך איבדה רוסיה את מעמד מעצמת-העל שהיה לברית המועצות. לכן אימץ הממשל הרוסי באמצע שנות ה-90 תפיסה שלפיה הסדר העולמי משתנה ועובר ממערכת חד-קוטבית בהובלת ארצות הברית למערכת רב-קוטבית המאופיינת במספר מוקדי כוח. על פי תפיסה זו יש לרוסיה מעמד דומה לזה של מעצמת-על, לצד ארצות הברית, סין ומדינות נוספות. לאורך כל שנות שלטונו של פוטין התבסס רעיון המעבר לעולם הרב-קוטבי עד שהתפתח לעיקרון המנחה את התפיסה הרוסית לגבי המערכת העולמית, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במסמכי תפיסת מדיניות החוץ של הפדרציה הרוסית. העיסוק בסדר עולמי רב-קוטבי גבר ביתר שאת עם הפלישה הרוסית לאוקראינה (2022). אף על פי כן, בחינה מעמיקה של השיח הרוסי הרשמי מעלה שהתפיסה של הסדר העולמי הרב-קוטבי מעורפלת, חלקית, אינה עקבית ויש בה לקונות וסתירות פנימיות. על אף קשיים אלו ניתן לזהות קווים כלליים של תפיסה זו שמנחה את מדיניות החוץ הרוסית גם כלפי ישראל ואת המרכזיות שמייחסים ברוסיה למקום של העולם הערבי והעולם המוסלמי במאבק נגד המערב, כדי לכונן את הסדר העולמי הרב-קוטבי. משום חשיבותה של התפיסה בשיח הרוסי הרשמי יש משמעות רבה בהצגתה למרות חוסר הקוהרנטיות שבה, וזאת כדי לנתח באופן מעמיק את עמדתה של מוסקבה כלפי ישראל, להבין את עמידתה לצד אויבותיה של ישראל לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר ולהתוות את המדיניות הישראלית העתידית כלפי רוסיה.