המכון למחקרי ביטחון לאומי וכתב העת "מערכות" קיימו כנס משותף בנושא התמרון היבשתי ככלי חיוני בביטחון הלאומי, ב-21 בנובמבר 2019. ד"ר אמיר גילת, מפקד כתב העת "מערכות", אמר בכנס כי "האויב השתנה והמלחמה הבאה עשויה להיות שונה באופן מהותי מסבבי המלחמה של שלושת העשורים האחרונים. על כן עלה צורך להתאים את המענה לאתגרים החדשים, וצורך בתפיסה מטכ"לית בכל הנוגע לתמרון היבשתי הרב-זרועי הביא את המעבדה התפיסתית באמ"ץ לערוך מחקר מקדים שמטרתו לייצר מסד יידע תיאורטי משותף". עיקרי המחקר פורסמו כמאמרים בכתב העת "מערכות".
בכנס אמר ראש תכנית צבא ואסטרטגיה במכון, פרופסור אל"מ (מיל.) גבי סיבוני, כי "התמרון היבשתי הרב זרועי נועד להעביר את הלחימה במהירות לשטח האויב, כדי להסיר את האיומים על מדינת ישראל ולהכריע את כוחו הצבאי של האויב. תחת איום הטילים לעורף ישראל, יידרשו התמרון היבשתי להשיג פגיעה משמעותית ביכולת האויב לפגוע באש באזרחי המדינה ותשתיותיה, ולהקטין את היקף הנזק ומשך הזמן בו נתונים האזרחים לאיום. זאת מתוך ההבנה שהאש האווירית לבדה, לא תוכל לספק את ההישג הזה, גם לא יכולותיהן המרשימות של מערכות ההגנה האווירית. מכאן, שיתחייב שימור ופיתוח כושר תמרון רב זרועי שימשיך להוות נכס חיוני לביטחון הלאומי." עוד הדגיש סיבוני את חשיבות חיזוק הלוחמים, כשירותם, מיגונם וציודם, שכן "לוחמים אפקטיביים משפרים את התמרון היבשתי".
אל"מ (מיל.) יובל בזק, בעברו מח"ט שומרון וראש מחלקת תורת לחימה בצה"ל, אמר בכנס כי "איום הטילים שנבנה במטרה לשתק את המשק הישראלי ולשבש את יכולת הפעולה של צה״ל תחייב תמרון יבשתי מסיבי למרחבים מהם משוגרת עיקר המסה, כדי להסיר את האיום מעל העורף בהקדם האפשרי. כל מלחמה עתידית, שתתבצע בהכרח מול איראן ושלוחיה, תחייב את צה״ל לסיים את המערכה בניצחון מוחץ. ישראל תהיה חייבת לחזור לשם כך ליסודות תפיסת הביטחון באמצעות העברת המלחמה לשטחו של האויב והכרעת הכוח הצבאי שנבנה מסביב לגבולותיה, כדי לשנות באופן יסודי את המציאות הביטחונית וליצור הרתעה המבוססת על גביית מחיר גבוה, שיחייב את איראן לתהליך שיקום ארוך ויקר".
פאנל מומחים שהנחתה ד"ר ענת קורץ ניתח את האתגרים השונים של התמרון היבשתי ככלי חיוני בביטחון הלאומי. ד"ר קורץ העלתה בפאנל מספר שאלות אודות התמרון ובהן שאלת נחיצותו, שכן הסוגיה האיראנית מחייבת פתרונות אחרים. שאלה נוספת היא מי יוזם את המערכה הבאה, ישראל או אויביה, והאם יש מקום למלחמת מנע, הכוללת תמרון יבשתי. חבר הפאנל, גל פרל פינקל, מתאם תכנית צבא ואסטרטגיה במכון, הדגיש בדבריו את חשיבות מערך מילואים כשיר ומאומן לתמרון היבשתי. "אי-אפשר לצמצם את האיום על העורף ולהגיע לאיזושהי הכרעה בסוג כזה של איום, מול ארגונים כאלה, בלי תמרון. פשוט אי-אפשר, מאותן סיבות שגבי אמר. ולכן צריך מהלך מתמרן. כי איך אמר פעם סגן הרמטכ"ל לשעבר, האלוף יאיר גולן, ה-F-16 אולי יוצר את התנאים, אבל הכרעה משיגים ב-M-16. זה מחייב כוחות מילואים. כוחות מילואים שיהיו כשירים, שיודעים שיש להם משמעות, שהם מעוגנים לתכניות האופרטיביות. כשהם יודעים את זה אנשי מילואים באים לאימון, לקו, לכל זימון. וזה גם משמר את המוטיבציה יותר מכל משוואת תגמולים כזו או אחרת שמנסים ליצור", אמר. עוד ציין פרל פינקל כי לצד האימונים צריך לבנות הרוח. "הרוח הזאת של תחושת המסוגלות. ואת הרוח הזאת למשל, החבר'ה של חטיבה 55 שצלחו את התעלה ראשונים, החבר'ה האלה היו בוגרי פעולות התגמול של אריק שרון. הם נלחמו בעימותים קטנים ובנו את תחושת המסוגלות שלהם. אני לא אומר לחפש מלחמות. אבל בכל זאת, גם אני צנחן, גם אני ינקתי את המורשת. אם אנחנו נמצאים בדינמיקה של הסלמה, אנחנו צריכים לדעת לנצל אותה גם לבניין הכוח וגם מסיבה נוספת. התמרון היבשתי, גם הקטן, גם זה שעושים עם פלוגה, לצורך העניין ניתן את הדוגמה של עזה, התמרון הזה גם מערער את האויב, גם מייצר אצלו תחושת נרדפות, וגם מחזיר מ"פ לגמרי אחר הביתה. מג"ד לגמרי אחר הביתה, מג"ד שכשהוא יהיה מח"ט יידע שהוא יכול לעשות דברים".
סא"ל יפית דינור, מפקדת המעבדה התפיסתית, אמרה בפאנל כי לפני כשנתיים בהוראת רב-אלוף איזנקוט התבקשה המעבדה התפיסתית להוביל את פיתוחה של תפיסה לתמרון היבשתי הרב זרועי, מתוך ההבנה לא ניתן להביס כוחות אויב בכוח אש בלבד אלא בתמרון קרקעי שיעביר את הלחימה לצד האויב. דינור ציטטה מתוך דברים שכתב תא"ל (מיל.) גיורא סגל ז"ל , מפקד המעבדה בעבר, ואמרה כי "הצורך בתמרון יבשתי במזרח התיכון על מנת להכריע במלחמה, אינו צורך טקטי ואף לא אופרטיבי. זהו צורך תרבותי המשפיע ברמה האסטרטגית וברמה האסטרטגית-רבתי על השגתו או אי-השגתו של ניצחון. התמרון לא איבד מחשיבותו לנוכח המגמות המאפיינות את העימותים המתפתחים במזרח התיכון, אלא הוא הופך למשמעותי יותר, בלחימה מול כוחות הפועלים לקדם אידיאולוגיה דתית קיצונית באמצעות הפעלת כוח צבאי". המסקנה של סגל, הדגישה דינור, היא שלא ניתן להביס את הכוחות האלה באמצעות הפעלת אש מנגד בלבד, אלא "אך ורק באמצעות תמרון שיעביר את המלחמה לשטח האויב. וזו הגישה שהיתה לנו במעבדה התפיסתית כשבאנו לפתח את התפיסה: לא האם נדרשים כוחות יבשה, אלא איזה כוחות יבשה על מנת להתמודד עם אתגרי שדה הקרב העתידי. וזו שאלה כבדת משקל, שהצריכה את המעבדה לבצע תהליך מחקר עמוק ומקיף עם הרבה מאוד גורמים בתוך הצבא". בתהליך נועצו אנשי המעבדה, באמ"ן, כדי להבין את התפתחות האויב, בזרוע היבשה, וגם בממד"ה, כדי לבחון את השפעה של יחסי הצבא-חברה והשפעתם על השימוש בתמרון ככלי בביטחון הלאומי. פיתוח תפיסת התמרון בהובלת יובל בזק וגבי סיבוני עסק בהתפתחותו של התמרון, אתגרי זירת הקרב החדשה, וכיצד בונים כושר תמרון. תרחיש הייחוס במחקר נבחר ככזה בעל סבירות שיתממש והוא מלחמה שפורצת בהפתעה, כשאר דוקטרינת אש האויב כוללת מטרות אזרחיות וצבאיות אסטרטגיות. מטרת התמרון להסיר איומים אלה מהר ככל האפשר.
ח"כ מרב מיכאלי (מפלגת העבודה), לשעבר חברת ועדת המשנה לבניין הכוח, טענה שבשל הרקע האזרחי שלה היא היתה יכולה בשבתה בוועדת חוץ וביטחון לשאול שאלות, לכאורה בסיסיות, שיטלטלו את המערכת. מיכאלי שיבחה את העבודה שכתבו גדי איזנקוט גבי סיבוני במסגרת המכון, "קווים מנחים לתפיסת ביטחון לישראל", משום שמאחר והדרג המדיני נמנע מלהניח על השולחן מסמך שכזה עד כה, מאפשר המסמך שכתבו השניים לקיים דיון ותהליכי חשיבה בנושא בציבור ובממשלה. לא ניתן, אמרה מיכאלי, "לדבר על הפעלת הכוח בלי לדבר על התכלית שאנחנו רוצות ורוצים להשיג מהפעלת הכוח. התכלית האסטרטגית. וזאת כבר הרבה מאוד שנים נקודת התורפה של מדינת ישראל". מיכאלי ציינה שהאויב הצליח, באמצעות ארסנל הרקטות שלו, להעביר את המלחמה לשטח ישראל ויעשה כן גם אם במקביל צה"ל יתמרן באופן אפקטיבי לשטח האויב. יתרה מכך, "ההישגים שאפשר להשיג מול האויב שעומד בפנינו היום, בגבולות בצפון ובדרום, הם לא ההישגים שאפשר היה להשיג בתמרון מול צבאות סדירים. גם מבחינה מעשית בתוך התמרון עצמו זה מתנהל אחרת, מי כמוכם יודע, וגם ברמת ההישג המדיני בסופו של המהלך הכולל". מיכאלי טענה שלא ניתן להגיע לאותם הישגים למבחינה מעשית ולא מבחינה תודעתית. לפיכך יש לדון בנחיצות התמרון ובאופן שיש לעשותו רלוונטי ומתאים לאתגר הנוכחי, כמו למשל באמצעות חיזוק מרכיבי התמרון המבוזר שכוללים כוחות מיוחדים וקומנדו.
בהרצאתו ציין אלוף (מיל.) גרשון הכהן, מפקד גיס לשעבר, שהתמרון הוא שאלה מצביאותית ושאלה מדינית היכן הדבר הזה נדרש. "בחיבור בין הממד המיקרו-טקטי לאסטרטגי, אמר לי פעם מפקד חיל הים לשעבר, אלוף זאב אלמוג, כי רפול (הרמטכ"ל לשעבר רפאל איתן) היה אומר שאת האויב צריך להרוג מטווח מטר ולא קילומטר. את זה עושים בקרב החיכוך של היבשה. וגדי איזנקוט, כשהוא היה מפקד אוגדת איו"ש, הרחיק מזירת הפעולה את הפעלת האש, מסק"רים ומטוסים, וקבע עדיפות מוחלטת של ה-M-16 על ה-F-16. כי הנוכחות של הלוחמים במפגש עין בעין, היה לה אימפקט שאין לו תחליף וזה גם השיג את הנדרש", אמר.
ח"כ עפר שלח (מפלגת כחול לבן), לשעבר יו"ר ועדת המשנה לבניין הכוח ומ"פ צנחנים במילואים, אמר בכנס כי לאור תפיסת הביטחון החדשה של ראש הממשלה שמתעדפת את מאמצי האש מנגד, המודיעין ומערכות ההגנה האקטיביות דוגמת כיפת ברזל, עלולה להתבצע הכרעה תפיסתית שתביא לכך שזרוע היבשה תהיה חלשה ולא יושקעו בה משאבים, ואז לא יופעל המאמץ המתמרן.
"בעיני הסיפור העיקרי שבגללו אנחנו צריכים את התמרון, ולא זו אף זו, אין לנו פתרון אלא התמרון, אין לנו פתרון אלא התמרון, הוא קיצור משך המערכה", שהיא המטרה מספר אחת של ישראל בעימותים הבאים. נוכח טיבם של אויבינו, ישנה אשליה שהמערכה יכולה להימשך ולהימשך כמו ב-20016 וב-1014 וישראל לא תינזק באמת. "אך אלה לא יהיו פניה של מלחמת לבנון השלישית או מלחמת הצפון הראשונה". נוכח ארסנל הרקטות שמאיים על צפון הארץ אמר, "אנחנו חייבים לייצר את קיצור משך המערכה, וקיצור משך המערכה לא קורה ב standoff-לא קורה במנגד, בשום צורה שהיא". שלח הדגיש כי "אנחנו בשביל לקצר את המערכה צריכים לתמרן לשתי מטרות: אחת היא להשמיד. אנחנו לא נגיע לכל רקטה ולכל זה... אבל להשמיד באופן שימחיש לאויב את העוצמה שאנחנו פה, והדבר השני זה לאיים על האויב באיום פיזי קרוב". עוד ציין שלח כי הפעלת האש אינה חליפית לתמרון, אלא חלק אינהרנטי מהתמרון, "אבל אם אנחנו לא נתמרן לא נקצר את המערכה. ואני אומר לכם, אוי למערכה הגדולה שאנחנו עלולים להגיע אליה, אם לא נקצר אותה. אנחנו חייבים לקצר אותה. והבנייה הזאת הן הפיזית והן המנטלית של standoff, של מנגד, היא מסוכנת, מפני שאנחנו מעקרים בכלל את סוגיית התמרון".
אלוף (מיל.) אבי מזרחי, מפקד זרוע היבשה לשעבר, ציין כי הבעיה שמולה ניצב כיום צה"ל היא שהכוח המתמרן גלוי, ואילו האויב (ארגונים כמו חזבאללה וחמאס) נסתר (בחתימה נמוכה). "הדבר יוצר יחסי שחיקה ואבדות – לרעתנו (עלות-תועלת נמוכה)". המענה, טען מזרחי, הוא בחשיפת האויב, טרום התמרון ובמהלכו באמצעות מערכות סנסורים, תקשורת נתונים ויכולת עיבוד מידע בזמן אמת, "שיאפשרו את חשיפת האויב (יצירת בנק מטרות ותוך-כדי תמרון) ומיצוי יכולות האש והקטלניות של צה"ל. לשאלה כיצד יוצרים תמרון אפקטיבי, השיב :"על-ידי הנגשת מידע רלוונטי, בזמן אמת, לדרג הפיקוד הטקטי ויצירת מרחב פעולה וקבלת החלטות למפקדים בהפעלת נשק ואמצעים המשרתים את אפקטיביות התמרון (אימונים והכשרות מפקדים)".
הרמטכ"ל לשעבר, גדי איזנקוט, ציין בפתח דבריו שלהערכתו התמרון היבשתי משולב כיום בצה"ל מבעבר ולהערכתו לישראל ישנה במזרח התיכון עליונות מודיעינית, ימית ואווירית, אולם בשעתו התקשה להגיד שיש לה עליונות יבשתית, בגלל מורכבות הלחימה ביבשה ומחיריה. התמרון, אמר הוא מרכיב מרכזי בצה"ל מאז הקמתו, אולם בעימותי שני העשורים האחרונים הפך התמרון למוגבל בהרבה מבעבר. זה נובע מטיב האיומים על ישראל, שמתמודדת עם ארבעה מעגלי איום שלא ישתנו בתקופה הקרובה. מעגל ראשון זה מעגל תת-קונבנציונאלי, אותם ארגונים סמי-מדיניים, כמו חיזבאללה, כמו חמאס, גא''פ, דאעש ועוד. האיום השני הוא האיום הקונבנציונלי, איום של צבאות, שקיים היום במידה מסוימת בצבא הסורי. האיום השלישי הוא האיום הבלתי-קונבנציונלי, בדגש על האיום האיראני שנמצא בראש סדר העדיפויות של צה''ל. האיום הרביעי הוא האיום בממד הקיברנטי, בממד הסייבר, שילך ויגדל. איזנקוט ציין כי יכולות זרוע היבשה שופרו במרוצת כהונתו כרמטכ"ל והדגים זאת באמצעות תיאור חטיבת השריון, שיש לה, לצד גדודי השריון שלה, שני גדודים של גולני, גדוד הנדסה וגדוד רקטות. בסיכום תרגיל חטיבתי אמר איזנקוט לקציני החטיבה שאם יחפשו לא ימצאו "עוד חטיבה כזאת על כדור הארץ, עם מבנה וארגון לקרב דומה".
איזנקוט ציין שאת צה"ל מובילים שישה עקרונות. הראשון, "דפוס החשיבה האופרטיבי של הצבא שאומר: צה"ל מפתיע בכל דרך. גם אם האויב בשגרה, כשהוא בחירום, אנחנו צריכים לבנות יכולות, ונבנו כלים משמעותיים מאוד, להפתיע אותו בכל דרך". המרכיב השני הוא יכולות הגנה. המרכיב השלישי הוא יכולות אש, ולצה"ל יכולות מאוד מרשימות בתחום. "המרכיב הרביעי הוא נושא הכנס. זה תמרון, במקסימום כוח מינימום זמן, רצוי גם עם הרבה מאוד תחבולה. אני רואה בתמרון פתרון ולא בעיה, בתנאי שהוא מופעל נכון לעבר מטרות ראויות ויודעים מה רוצים להשיג". העיקרון החמישי הוא הוצאת העורף מהלחימה, לא סיום המלחמה מהר אלא הוצאת העורף מהר ממעגל הלחימה. המרכיב האחרון הוא "חתירה לניצחון ברור עד כמה שאפשר וחופש פעולה לדרג מדיני".
ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף (מיל.) עמוס ידלין, אמר בסיכום הכנס כי "אפשר לקצר את המלחמות על-ידי הפעלה אגרסיבית של חיל האוויר. כשמתחילים ליפול להם הבניינים גם הם לא כאלה גיבורים". ידלין טען בכנס כי המלחמה הא-סטימטרית נגמרה ושבנו למלחמה סימטרית מול חזבאללה. הארגון בונה כוחות שיפעלו בגליל, רקטות כבדות מדויקות, ומה זה אם לא מלחמה סימטרית. "אנחנו יכולים לסיים את המלחמה עם תמרון מסוים, אבל לא הוא זה שמסיים את המלחמה. אין מה לעשות, המודיעין והאש. אם יש מודיעין טוב ואם האש יודעת לפגוע איפה שצריך, גם חזבאללה גיבור וחמאס גיבור לא יעמוד במה שנעשה לו. הוא יתחנן להפסקת אש, ולא תמיד צריך לעשות את התמרון", אמר.