שר החוץ יאיר לפיד ערך דיון חשיבה מקצועי במכון למחקרי ביטחון לאומי

 

23 בדצמבר, 2021

שר החוץ, יאיר לפיד, קיים היום (יום ה', 23/12/2021) דיון חשיבה מקצועי במכון למחקרי ביטחון לאומי - INSS, שבאוני' ת"א, על תוכניתו "כלכלה תמורת בטחון". המכון מהווה במה מרכזית עבור גופי המדינה לדיון בסוגיות של ביטחון לאומי-אסטרטגי, צבאי, מדיני וכלכלי, ומצידו השתתפו ראש המכון פרופ' מנואל טרכטנברג, הרמטכ"ל לשעבר, רא"ל (מיל.) גדי איזנקוט, עמית מחקר בכיר במכון, מנהל המכון, תא"ל (מיל.) אודי דקל, וחוקרות וחוקרים. כמו כן השתתפו שרת הכלכלה, אלופה (מיל') אורנה ברביבאי, מנכ"ל משרד החוץ, אלון אושפיז ואנשי משרדו.

במהלך הדיון הציג שר החוץ לפיד את היוזמה "כלכלה תמורת בטחון" ואמר:

"מטרתו של מהלך כזה היא לייצר יציבות משני צידי הגבול. בטחונית, אזרחית, כלכלית ומדינית. הקהילה הבינלאומית ותושבי עזה צריכים לדעת שהטרור החמאסי הוא המחסום בינם לבין חיים נורמליים. שוחחתי בחודשים האחרונים עם גורמים בינלאומיים רבים, החל ממצרים ועד ארה"ב והאיחוד הארופי, כולם מאמינים שאין דרך אחרת.

העקרונות המנחים הם: יצירתו של תהליך בניה מתמיד, רב-שלבי ומדורג של רצועת עזה, יבטיח בניהול נכון שקט מן הרצועה כל עוד התהליך נמשך. בניהול נכון וארוך טווח התהליך יהפוך את תושבי עזה, את מצרים ואת הקהיליה הבינלאומית למנופי לחץ על החמאס שימנעו ממנו התעצמות ופעילות טרור".

 

חוקרי המכון התייחסו לתוכניתו של שר החוץ והציגו את התנאים להצלחת התוכנית והם:

א. עצירת התעצמות חמאס, לצד התחייבותו לרגיעה ביטחונית ממושכת ועמידה בה.

ב. עומק המחויבות הבינלאומית והאזורית - גיוס התרומות וההשקעות והקמת מנגנון של כוח משימה בינלאומי אפקטיבי שינהל את תוכנית השיקום ויפקח על כך שהמשאבים אינם מופנים להתעצמות חמאס וגורמי הטרור ברצועה.

ג. אי החלשת הרשות הפלסטינית וחיזוק שליטתה האפקטיבית בשטחיה בגדה המערבית, יחד עם הצגת מעטפת מדינית רחבה יותר, הם תנאי הכרחי לשילוב הרשות הפלסטינית בשיקום הרצועה.

ד. יצירת פוטנציאל לכלכלה העזתית של יכולת צמיחה מבפנים.

ה. נכונות מצרים להשתלב בפרויקט כגורם מוביל ומרכזי, הנהנה מפירותיו הכלכליים והמדיניים, ומהווה פלטפורמה להצטרפותן לפרויקט השיקום של מדינות ערב, בעיקר המפרציות

ו. תימנע מחמאס הכרה בינלאומית שתפגע במעמד הרשות הפלסטינית.

ז. כשלון הפרויקט לא ירע את המצב הביטחוני וההומניטרי בהשוואה להיום.

 

במסגרת הדיון אמר הרמטכ"ל לשעבר רא"ל. (מיל.) גדי איזנקוט כי ״על מדינת ישראל לשלוף את הצהרת קאהיר עם סיום מבצע צוק איתן מהבוידעם, ולקדם עם המצרים כשותף מלא בפתרון ולא רק כמתווך״.

עצם ההבנה שהמציאות לאחר ההתנתקות שבה אין התנחלויות ולכן הסדרה בעזה תזכה לתמיכה ציבורית רחבה, אני מציע להוסיף עוד קומה של חיזוק הרש"פ וחיזוק המציאות הכלכלית של יו״ש ולא עזה למרות שמרחב הגמישות של ממשלת ישראל מתקיים בעיקר ברצועת עזה, בעיקר משיקולים פנימיים.

חיזוק חמאס והחלשת רש"פ העמקת תהליכי ייאוש וקידום חזון המדינה האחת היא המציאות שפוגעת באינטרסים הלאומים הישראליים, ולכן מהלכים מסוג זה אפשר לקדם בעיקר אחרי מערכה צבאית משמעותית.

האינטרס שלנו מובהק -לקדם הסדר ביניים מתוך הבנה שאין מקום למהלך רחב יותר כי אין היתכנות לסיום הסכסוך או להסדר קבע בעת הזאת. המהלך צריך להיות כולל, של הזירה הפלסטינית עם עזה המצרים המפרציות והקהילה הבין לאומית.

המצרים הם לא מתווך, אלא שותף באירוע הם רוצים עסקה ופתרון מלא, רוצים הכרה אמריקאית וכסף, השקעות ומים, הם לא מתווך שצריך לעלות אליו לרגל אלא לשלב אותם כחלק מההסדר של ישראל הרש"פ עם עזה ומצרים. המציאות החדשה שהתהוותה לפני שבוע עם חומה בפרימטר כפול, מאפשרת לישראל לשלב תהליכים כלכליים אנרגטיים, ביצירת איזור תעשיה, בתי חולים עם דרישה מהמצרים לבנות נמל על גבול הרצועה עם פרוזדור של 600 מטר מפילדלפי, וזה מתוקף היותם שותף עם אחריות מקבילה.

אבל זה יכול לקרות רק לאחר הסדרת השבת השבויים והנעדרים, והמפתח, מימוש אחריות בטחונית גוברת".

ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, פרופ' מנואל טרכטנברג, סיכם ואמר:

"המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) שמח להירתם בכל עת ולשתף פעולה עם מקבלי ההחלטות, לצורך בחינה מעמיקה של הסוגיות המרכזיות לביטחון הלאומי של ישראל.

כך, לבקשתו של שר החוץ יאיר לפיד קיימנו היום דיון מקצועי נרחב על חלופות שונות באשר לאסטרטגיה של ישראל מול עזה, ובפרט על יוזמתו של שר החוץ לפתוח במהלך שעיקרו "כלכלה תמורת ביטחון". כל יוזמה בהקשר זה כרוכה בסיכונים לא מעטים, שכן אופיו התוקפני של החמאס לא ישתנה. יחד עם זאת, חשוב לנסות ולקדם יוזמות כאלו, שכן לצד הסיכוי שאכן המצב בשטח ישתפר, מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית עשוי להתחזק כתוצאה מכך.

כמו כן, בהתייחסותנו לעזה חשוב לדבוק בהפרדה בין תושבי עזה לבין החמאס: לגבי התושבים הסוגיה הנה הומניטרית בעיקרה אך גם פרגמטית – ככל שמצבם הכלכלי-קיומי יהיה טוב יותר כך יהיה להם יותר מה להפסיד מעימותים חוזרים עם ישראל. לגבי החמאס, הקושי הגדול הוא כמובן איך למנוע התעצמות ואיך לשמר את הרלוונטיות של הרש"פ.

אין כאן פתרונות פלא, אבל מדיניות פסיבית ותגובתית רק תוביל לסבב נוסף של לחימה חסר תוחלת. על ישראל להוביל את התהליכים ולא להיות מובלת".

מנכ"ל משרד החוץ, אלון אושפיז, הציג את תמונת הדה - לגיטימציה הבינלאומית ואמר: "בחודשים האחרונים, מתגברים אתגרי הדה -לגיטימציה בזירה הבינלאומית עד כדי שימוש בביטויים חריפים מעולם האפרטהייד. משרד החוץ מנהל מאבק עקבי ונחוש מול אתגר זה וכפי שראינו לאחרונה בוועידת דרבן. המציאות בעזה והמאבק על בטחונה של ישראל בכלל ושל תושבי העוטף בפרט, נוגע גם לשאלת הלגיטימציה ולדרכי הפעולה של ארגון הטרור חמאס, תוכנית בטחון תמורת כלכלה, היא נדבך חשוב נוסף במאמץ לחזק את הלגיטימציה".