מרכז אטלס לחקר ישראל הוא מכון מחקר עצמאי ברצועת עזה, שהוקם בשנת 2012 על-ידי אסירים משוחררים. המרכז חוקר את המערכת הפוליטית בישראל, יחסי החוץ שלה ותהליכי קבלת החלטות בנושאי חוץ וביטחון. עבודת המכון בפועל היא תרגום לשפה הערבית של מאמרים מהעיתונות הישראלית ושל פרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי, INSS .

תרגום פרסומי ה-INSS לערבית אינו תופעה חדשה. מכוני מחקר ערביים מתייחסים ל-INSS כגורם המשפיע על עיצוב תהליכי קבלת החלטות בישראל, ולכן מקדישים זמן ומשאבים לתרגום מאמרים של חוקרים בכירים בו. מכאן התרגום של קובץ המאמרים 'צוק איתן: השלכות ולקחים' לשפה הערבית. אולם הפעם נראה שמרכז אטלס לקח את מלאכת התרגום כמה צעדים קדימה.

תרגום 'צוק איתן' לערבית

מלאכת התרגום החלה עם פרסום קובץ המאמרים בנובמבר 2014. בראשית ינואר הופיעה ידיעה באתר מרכז אטלס, שבישרה על השקתו של קובץ המאמרים בנושא. הידיעה סיפרה שהספר עונה על סוגיות אסטרטגיות וטקטיות הקשורות למבצע, כגון הגלישה של ישראל וחמאס לעבר מבצע ממושך, התעקשות חמאס להאריך את המבצע, מעורבותן של איראן ומצרים, סוגיית המנהרות, שיקום הרצועה, הרתעה בעקבות המבצע ועוד. תמונת הכריכה, בה מופיעים שמות העורכים, לא השאירה מקום לדמיון.

הליך השיווק של הספר המתורגם כלל פרסומת מוקלטת שהועלתה לאינטרנט כמה ימים קודם לכן. הקריין מספר בה על הספר "הראשון והמקיף" שמנתח את המבצע, נותן קרדיט לעורכים "הציוניים" – ענת קורטאס (הטעות במקור) ושלמה ברום – ומסביר היכן ניתן לרכוש את הספר. חודשיים לאחר מכן, ערב הכנס השנתי הבינלאומי של המכון, פתח מרכז אטלס בשיווק נוסף: אייטם בתכנית בוקר שבו הומלץ לבני נוער ברצועה לקרוא את הספר, ביקורת ספרים באתר אל-ג'זירה ומאמר בנושא אתגר ההרתעה הישראלי נגד שחקנים לא מדינתיים. הטענה המרכזית היא שהרתעה ישראלית אפקטיבית נגד חמאס וארגונים דומים תחייב פגיעה קשה בפיקוד הצבאי, ביכולות ובפעילים; מוכנות למוטט את שלטון החמאס ברצועה; ופיתוח חלופות אחרות לשליטתו שם. טענה זו דומה למסקנות במאמרו של אבנר גולוב בקובץ המאמרים. למרות זאת, האיום הנשקף מחמאס הוא משני בהשוואה לזה הנשקף מאיראן, מסוריה ומחזבאללה. על כן, נטען בכתבת הביקורת באתר אל-ג'זירה, יש צורך לפתח עקרונות לחימה קבועים לאיומים השונים בסביבתה של ישראל.

מה אפשר ללמוד מזה

תרגום קובץ המאמרים ושיווקו מובנים לאור תוצאות המבצע והשפעותיו על אורחות החיים ברצועת עזה, ומכאן גם ההמלצה לבני הנוער לקרוא את הספר. יתר על כן, התרגומים של מרכז אטלס חושפים את אחת הדרכים בה חמאס וגורמים נוספים לומדים על תהליכי קבלת החלטות ישראליים. התרגום גם מושפע כל העת מתדמית ה-INSS בעיני הערבים: לא בכדי תיארה הכתבה באל-ג'זירה את המכון כאחד "ממרכזי המחקר הביטחוניים והאסטרטגיים החשובים לעיצוב תהליכי קבלת החלטות פוליטיים בישראל", ואת האלוף (מיל.) עמוס ידלין כאחד המשתתפים בעיצוב החלטות אלה.

תדמית המכון והעומד בראשו מוכיחה שוב ושוב שפרסומי ה-INSS הם מצרך מבוקש בקרב גורמים שונים בעולם הערבי, אבל השימוש שעושה מתרגם אלמוני בעל אג'נדה בעושרה הלשוני של השפה הערבית עלול להפוך את התוצר המתורגם למוטה פוליטית. לאור זאת, כדאי ל-INSS לשקול האם לפרסם חלק מתוצריו גם בערבית כדי למנוע הטיה זו. הפרסומים שיתקבלו ישקפו נאמנה את עמדת המכון וחוקריו. עם זאת, חשיפה קבועה של פרסומי המכון בפני ציבור דובר ערבית במדינות האזור יכולה להשפיע על תדמית המכון בעיני הערבים כיום. על כן, מומלץ לבחון החלטה כזאת בכובד ראש.

ולסיום... תמליל הפרסומת

"הסיפור, התוצאות, ההשלכות ועתיד המאבק והיחסים. הכול בספר אחד, שהוא הראשון והמקיף. הספר: 'צוק איתן: השלכות ולקחים'. ארבעה חלקים שמציגים בפירוט את כל שארע במבצע העוין בשנת 2014 ברצועת עזה: המערכה הצבאית ודרכי ההתמודדות עמה, מערכת היחסים בין הישות [הציונית] לבין הפלסטינים, הזירה הישראלית והזירה האזורית והבינלאומית.

הספר 'צוק איתן: השלכות ולקחים'. תרגום הנוסח העברי של הכותבים ענת קורטאס ושלמה ברום מהמכון למחקרי ביטחון לאומי בישראל. 'צוק איתן: השלכות ולקחים' מפרסומי מרכז אטלס לחקר ישראל. ליצירת קשר [בטלפון] 059-2826767.

[ניתן לרכוש את הספר] מספריית "דאר אל-ארכּאן" ממול לאוניברסיטה האסלאמית, מספריית "אל-יאסג'י" שברחוב "אל-וחדה" ממול לבית הספר "אל-זהרה", או מספריית "אליף-יא" לספרים מודפסים.

*** לירן אופק - הוא מתאם המרכז למשא ומתן יישומי במכון למחקרי ביטחון תל אביב, בוגר תואר במדע המדינה ומוסמך בלימודי ביטחון מאוניברסיטת תל-אביב
**** המחבר מבקש להודות לאביעד מנדלבאום על מציאת אתר האינטרנט של מרכז אטלס.