שורטי של לירן אופק

נציגי פת"ח וחמאס, שנפגשו במוסקבה במחצית ינואר 2017, הסכימו על הקמתן של מועצה לאומית שתכלול את נציגי כל הפלגים הפלסטיניים, וממשלת אחדות. חודש לפני כן יזם המרכז הפלסטיני למחקרי מדיניות ולמחקרים אסטרטגיים, 'מסאראת', דיאלוג לא רשמי שהתקיים בשווייץ בהשתתפות נציגים בכירים של גווני הקשת הפוליטית הפלסטינית. בין היתר השתתפו בדיאלוג גם פעילים מתנועות שמקדמות יוזמות לסיום הפיצול הפלסטיני. האני אל-מסרי, מנכ"ל 'מסאראת', הצהיר שהדיאלוג הוא חלק מתכנית עבודה סדורה של המרכז שנועדה לסייע במאמצים להשגת אחדות לאומית באמצעות קיום מפגשים וסדנאות בשטחים הפלסטיניים ומחוצה להם בין נציגי הפלגים השונים. הדיאלוג התמקד בבחינת המלצות מעשיות לסיום הפיצול הפנים-פלסטיני במטרה לקדם שותפות פוליטית מלאה של כלל הפלגים, תוך...

הבחירות לרשויות המקומיות בגדה המערבית וברצועת עזה, אשר אמורות להיערך ב-8 באוקטובר 2016, מהוות מבחן כוח עבור הרשות הפלסטינית, ובייחוד עבור פת"ח וחמאס - שני הארגונים החזקים ביותר במערכת הפוליטית הפלסטינית. בהקשר זה, פרסם הסוציולוג הפלסטיני ג'מיל הילאל בגיליון האחרון של כתב העת "מחקרים פלסטיניים", היוצא לאור בלבנון וברמאללה, מאמר ביקורת חריף בגנות שלטונם הכושל של פת"ח וחמאס בגדה המערבית וברצועת עזה. הילאל העריך כי הפוליטיקה הפלסטינית נמצאת בתקופת מעבר בין גסיסת התנועה הלאומית הפלסטינית הישנה לבין לידתה של תנועה לאומית חדשה, על רקע התחושה שההנהגות הנוכחיות בגדה וברצועה מעדיפות את האינטרס הפרטי שלהן על פני האינטרסים הלאומיים. המערכת הפוליטית הפלסטינית, טוען הילאל, מתפרקת בעקביות מזה יותר משני...

שלושה מכוני סקרים פלסטיניים – המרכז הפלסטיני לסקרי דעת קהל (PCPO), המרכז לסקרי דעת קהל של אוניברסיטת א-נג'אח שבשכם, ומרכז העולם הערבי למחקר ולפיתוח (AWRAD) – פרסמו בנובמבר 2015 סקרים נפרדים שעסקו בהתפרצות האלימות הנוכחית  בירושלים ובגדה המערבית. השוואה בין הממצאים מעניקה הצצה להלכי רוח ברחוב הפלסטיני, כשהנושא שניצב במרכז הוא אינתיפאדה שלישית והסיכויים להתממשותה. אינתיפאדה. לא התקוממות עממית קרוב למחצית מהנשאלים בכל אחד מהסקרים מכנים את האירועים שמתרחשים בירושלים ובגדה המערבית כאינתיפאדה שלישית, או כמהלך מקדים לקראתה. יתרה מכך, חצי או יותר מציבור הנשאלים אף תומך באינתיפאדה. ביקורת כלפי ההנהגה הפלסטינית ואבו מאזן השימוש שעושה הציבור הפלסטיני במונח "אינתיפאדה" לתיאור האירועים אינו...

באוקטובר 2015 התקיים הכנס השנתי הרביעי של מרכז מסאראת, המכון הפלסטיני למדיניות ולמחקרים אסטרטגיים. הכנס עסק השנה בסוגיית בינאום (Internationalization) הסכסוך הישראלי-פלסטיני, והשתתפו בו למעלה מ-500 מוזמנים, וביניהם חברי פרלמנט פלסטיניים, חברי הוועד הפועל והמועצה הלאומית הפלסטינית (אש"ף) ונציגים ממדינות ערב ומהאו"ם. הדברים שנאמרו מעל במה זאת מספקים הצצה לסוגיות המרכזיות בשיח הפוליטי הפלסטיני בחודשים האחרונים, ובעיקר מבטאים ייאוש מובהק מהמשא ומתן עם מדינת ישראל. המסרים העיקריים הייאוש מהתהליך המדיני התבטא בדבריו של נביל שעת, האחראי על קשרי החוץ בפת"ח, שאמר שסבבי השיחות עם ישראל לאורך השנים נטעו תקוות שווא להקמת מדינה פלסטינית. ניקולאי מלדנוב, שליח האו"ם למזרח התיכון, שותף לתחושה זאת, וטען...

האלימות שפרצה בשבועות האחרונים הותירה את הציבור בפני הרבה שאלות בנוגע למניעים שעמדו מאחוריה, בתוך ההקשר המוכר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. גורמים המנתחים את האירועים מתייחסים בין השאר למאבק דתי למאבק לאומי, לביטוי אינדיבידואלי למצוקות חברתיות ולסוגיות נוספות הקשורות באירועים האלימים. אולם, נדמה כי יש חשש מסוים משילובו בשיח של נושא אחד, בעל זיקה לאירועים, שאינו עולה חרף שליטתו משך פרק זמן ארוך בכותרות: 'המדינה האסלאמית'. מעת לעת מוזכרות כבדרך אגב השפעות של הישות המהפכנית שמבוססת בסוריה ובעיראק על השוליים של החברה הפלסטינית והחברה הערבית בישראל, ובימים האחרונים אף פורסמו סרטונים מטעמה המגבים ומעודדים את הפגיעה ביהודים בישראל - אך האם יש בכך ממש? האם באמת ניתן למתוח קו ישר בין הרוח "הדאע"שית"...

התיאום הביטחוני בין מדינת ישראל לרשות הפלסטינית הוא נושא טעון בשיח הפלסטיני: הרחוב מתנגד לו, חמאס וארגונים נוספים רואים בו "בגידה" ובכירים בפת"ח קוראים מעת לעת לבטלו. למרות זאת, עושה רושם שהתיאום בין הצדדים לא נפגע מכך. מסמך שפורסם בעיתון אל-אחבאר הלבנוני, המציג פרטי פגישת תיאום שהתקיימה ב-10.09.2015 בהשתתפות האלוף יואב (פולי) מרדכי, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, וד"ר ראמי אל-חמדאללה, ראש הממשלה הפלסטיני, מוכיח ששמירה על התיאום היא אינטרס משותף לשני הצדדים על אחת כמה וכמה בימים אלו. נקודות עיקריות מהפגישה המסמך נפתח בציטוט האלוף מרדכי, שהדגיש שבגדה המערבית שוררים שקט ויציבות יותר מבכל מקום אחר במזרח התיכון (סוריה, רצועת עזה, לבנון, מצרים וירדן), וזאת כתוצאה משליטתם של מנגנוני הביטחון בשטח...

השיח הציבורי ערב נאומו של מחמוד עבאס (אבו מאזן) בעצרת האו"ם עסק ב'פצצה' שתוטל בנאום. אולם בעוד עיתונאים ניסו לברר במה מדובר, יכול להיות שהם פספסו את התמונה הגדולה. סקר  של המרכז הפלסטיני למדיניות ולסקרים, שבוצע בין ה-17 עד ה-19 בספטמבר 2015 בקרב מדגם של 1,270 משתתפים מהגדה המערבית ומרצועת עזה מציג בעיה אחרת ומהותית לא פחות: חוסר אמון פלסטיני כלפי עבאס, מוסדות אש"ף והמשך התהליך המדיני. המספרים תוצאות הסקר מראות כי חלק גדול מהציבור הפלסטיני לא מאמין ביושב ראש הרשות. עבאס נהנה מ-38% תמיכה בלבד, וכ-65% מהנשאלים מעוניינים בהתפטרותו. חוסר התמיכה בו כה מובהק, עד כדי שאם היו נערכות בחירות לנשיאות אסמאעיל הניה היה זוכה בהם (49% לעומת 46% לאבו מאזן). בהיבט מפלגתי הציבור רואה בפת"ח גורם חלש,...

סדר היום הציבורי בישראל בעת האחרונה עוסק במגוון סוגיות ביטחוניות: הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן, דו"ח ועדת לוקר ותקציב הביטחון, האפשרות לחידוש המשא ומתן הישראלי-פלסטיני והטרור המתגבר. סוגיות אלה עולות תדיר בשיח הציבורי בישראל, אך נשאלת השאלה אם השיח שמתקיים אודותיהם, כמו גם על סוגיות ביטחוניות אחרות, מאפשר דיון פתוח הבוחן אותן ממספר נקודות מבט? כנס שהתקיים ב-INSS תחת הכותרת "הבניית מושג הביטחון במשא ומתן עם הפלסטינים" עשוי ללמד משהו על האופן בו מתקיים שיח ציבורי בישראל בסוגיות ביטחון. יש להקדים ולומר כי העמדה התיאורטית שהובלעה בכותרת הכנס נוגעת לתיאוריית ההבניה החברתית. תיאוריה זו חושפת את התהליכים הפועלים בהתנהגות החברתית-תרבותית של בני אדם המתרחשת באינטראקציה ביניהם. על פיה לתופעות,...

ארגון 'המדינה האסלאמית בעיראק ובא-שאם' (דאע"ש) הכריז על הקמת הח'ליפות ב-29.06.2014. ההכרזה לוותה בקמפיין מדיה מושקע במסגרתו הופק סרט אחד בשפה האנגלית, שתיעד את "שבירת הגבולות" של המדינות במזרח התיכון המודרני. השיר המושמע בסרט זה נקרא 'אומתי, השחר הפציע'. זהו שיר באורך 4 דקות, שנחשב להמנון הלא רשמי של הח'ליפות: הוא מסביר את ה"אני מאמין" שלה ואת הנרטיב המכונן להקמתה. המטרה: החזרת עטרה ליושנה הח'ליפות שעליה הכריז הארגון היא צורת שלטון דתית, פוליטית וצבאית על-לאומית בעלת שתי מטרות: לקיים את חוקי האסלאם – השריעה – בשטחים עליהם היא שולטת, ולהחזיר את האסלאם לימי הזוהר שלו ולתהילת עברו. תקופת הזוהר של האסלאם הייתה במאות השביעית והשמינית לספירה, במהלכן האימפריה המוסלמית חלשה על שטחים מפקיסטן...

ארגון 'המדינה האסלאמית' (דאע"ש) יצר לעצמו, באמצעות קמפיינים תקשורתיים עשויים היטב, תדמית של ארגון צבאי חזק ואף בלתי מנוצח. לוחמי הארגון – המוג'אהדין – משתמשים בתבנית קרב ובשיטות לחימה המאפשרות הישגים צבאיים בשדה הקרב, וניכרות בפעולותיו הצבאיות באופן שממנו ניתן ללמוד על דפוסים בולטים. עם זאת, הארגון אינו בלתי מנוצח כפי שהוא מציג עצמו, והוא סובל מנקודות תורפה שכבר גרמו לו להפסדים. שיטת ומאפייני לחימה הסרטונים המופצים הם חלק מקמפיין תעמולה מתוכנן ומתוזמר, אך מעבר לכך הם גם חושפים שיטות ומאפייני לחימה שחוזרים על עצמם בקרבות שונים. הקרבות מתחילים בתדריך, שלאחריו הכוח הלוחם מתחיל בהתקדמות לעבר אזור הקרב. בשטחי ההיערכות הוא פורס נשק כבד הכולל מרגמות, מרקטות, מקלעים (על גבי פלטפורמות קרקעיות...