מנחה: מר יהונתן אדירי
תא"ל (מיל.) נדב צפריר, ד"ר נדיה שדלו (לשעבר סגנית היועץ האמריקאי לביטחון לאומי), ד"ר לירן ענתבי, פרופ' אורי שני וד"ר עידו בצלת
בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של ה-INSS נערך הדיון בנושא "טכנולוגיות חדשניות וביטחון לאומי", בהנחיית מר יהונתן אדירי ובהשתתפות ד"ר לירן ענתבי, פרופ' אורי שני, ד"ר עידו בצלת, תא"ל (מיל.) נדב צפריר, וד"ר נדיה שדלו, לשעבר סגנית היועץ האמריקאי לביטחון לאומי.
אדירי פתח את המושב, והסביר כי הטכנולוגיה הצומחת במהירות משנה את פני הביטחון הלאומי. אדירי המליץ לא להסתכל רק על התקדמות קצב הטכנולוגיה, אלא גם לבדוק כיצד יורד המחיר בהתאם. "האירוע הייחודי למאה ה-21 הוא קצב ירידת המחיר. לדוגמא, כוח החישוב שהיה באייפון 4 היה גדול מכוח החישוב של נאס"א ב-1969 כששלחה אדם לחלל. כאן מסתתרים איומים גדולים לביטחון הלאומי", סיכם.
ד"ר ענתבי התייחסה לשוק הרחפנים המתפתח שטומן בחובו פוטנציאל חיובי גדול. ענתבי הזכירה כי מדובר בהתפתחות של השנים האחרונות, כך שמ-2015 המחירים ירדו בצורה משמעותית, וניתן לרכוש רחפן בעלות של כמה מאות דולרים. ענתבי הדגישה כי ההתפתחות המשמעותית הזו משרתת גם גורמים שליליים, ובינהם ארגוני הטרור – בהם ארגון חזבאללה, שמחזיק ברחפנים בעלות של 200 דולרים ומשתמש בהם לתקיפות ארגוני טרור אחרים בסוריה. ענתבי ציינה כי אמנם ישנם פתרונות נגד השימוש של ארגוני טרור ברחפנים, אך הם אינם הרמטיים.
פרופ' שני, ראש רשות המים לשעבר, התייחס לנושא הטכנולוגיה והמים. שני הצביע על המחסור במים באזור שהלך והתפתח במאה השנים האחרונות, והעלה כמה פתרונות למצב, הנוגעים לתחום ההשקיה וכוללים בין היתר מערכת השקיה בטפטוף שתחליף את ההשקייה בהצפה הרווחת במדינות רבות בעולם, וכן השבת מים – דבר שנעשה בישראל יותר מברוב מדינות העולם.
ד"ר עידו בצלת התייחס לננו-טכנולוגיות, והעלה את העובדה כי גם ב-2020 עדיין אין פתרונות למגפות שיכולות להיות להן השפעה דרמטית על העולם. לדבריו, לחברות אין תמריץ כלכלי לפתח תרופות ואנטיביוטיקות. פתרון לכך, לדבריו, אפשר למצוא בננו-טכנולוגיה, המכוונת להשתמש בדנ"א כמשאב ולא כקוד גנטי. "יש לנו מבנים שונים שיכולים להתמודד עם בעיות שונות באמצעות הדנ"א", הדגיש. "נוכל לאמן את מולקולות הדנ"א בצורה דומה לאופן שבו מאמנים מכונות אוטונומיות לתקוף תאים סרטניים".
תא"ל (מיל.) צפריר וד"ר שדלו התייחסו בדיון להשפעה של הטכנולוגיה על הביטחון הלאומי. שדלו אמרה כי ישנן חמש דרכים טכנולוגיות שהשפיעו על עבודתה ועל הביטחון הלאומי. "ראשית, מהירות הטכנולוגיה שמחייבת ממשלות להסתגל במהירות. מהירות היא אלמנט לא מוערך של עוצמה מדינית, ויש להתייחס אליה. שנית, שינוי ארגוני. לא מספיק רק לאמץ את הטכנולוגיה במהירות, אלא לאמץ אותה בהתאם בארגון. שלישית, חשוב שמקבלי ההחלטות המבוגרים יכירו את הטכנולוגיה סביבה הם מנסים לחוקק חוקים. רביעית, שינוי מהותי במושגים כמו הרתעה שחיוניים לביטחון לאומי. חמישי, אלמנט של מידע שחסר. ממשלות זקוקות למידע איכותי וליכולת לנצל אותו היטב".
צפריר אמר כי "מנקודת מבט ישראלית, מידע, סייבר, למידת מכונה ובינה מלאכותית הן טכנולוגיות שבהן יש לנו יתרון שמבוסס על העובדה שאנו ממוקמים בשכונה קשוחה. שירות החובה מאפשר לנו לרתום צעירים לא מנוסים אך בעלי מוטיבציה ויכולות לקידום טכנולוגי. זהו אחד היסודות להקמת מדינת הסטארט אפ. הגישה לאלגוריתמים הטובים ביותר בתחום של בינה מלאכותית או למידת מכונה אינו העיקר שישפיע על עליונות טכנולוגית, אלא הדאטה. צריך לרתום את הדאטה למימוש היכולות האלו, וזה דורש אמון".