היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, שוחח עם אל"מ (מיל.) עו"ד פנינה שרביט ברוך על מגוון סוגיות משפטיות בשדה המדיני-ביטחוני. בנושא "עסקת המאה", מנדלבליט הדגיש שעוד לא הגיעה אליו החלטת ממשלה על סיפוח, אך להבנתו היא תגיע די במהרה. התפקיד שלו הוא לממש את מדיניות הממשלה, וכשמדובר בממשלת מעבר יש צורך בהקפדה על ריסון. בנושא ההחלטה להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה, הרי שהיא עוכבה בגלל החלטת המחוקק, ומרגע שהוסרה החסינות יש חובה משפטית להתייחס לח"כ ככל אדם ולהגיש את כתב האישום לבית המשפט באופן מיידי. יש זכויות יסוד גם לנאשמים וגם לנחקרים וחשוב להקפיד עליהן, אין מטרה שמקדשת את האמצעים. חשוב לזכור שיש לנו מערכת אחת, ולהיזהר ולשמור עליה - למרות שחשוב לבקר ולתקן.
מנדלבליט הביע את חוסר הסכמתו עם הטענה שמי שמקבל את ההחלטות בסוף אלה המשפטנים - ישראל היא מדינת חוק כמו מדינות מערביות אחרות, ואי אפשר לקבל החלטות שלא בהתאם לחוק. המשפטנים רוצים שהמדינאים יחליטו.
בהקשר הצבאי, ייעוץ משפטי צריך להינתן למפקדים כדי לנצח במלחמה, לא להגביל את הצבא - מי שביקש שיהיה ייעוץ זה המפקדים, מהרמטכ"ל וראשי אמ"ץ ועד הדרג הנפרש. חשוב להדגיש: היועמ"שים לא מחליטים "לתקוף או לא לתקוף", מי שמקבל החלטות מבצעיות זה מפקדים ורק מפקדים.
בנוגע לבית הדין בהאג, אמר כי כל חקירה שאנו עושים, אנו עושים בגללנו - לא בגלל התובעת בהאג ולא באף מקום אחר. לעולם לא נחקור מישהו רק כדי לספק תובע זר במדינה כזו או אחרת. כשאני מדבר עם מנהיגים ממדינות שתומכות ב-ICC, אמר, כולל מהמדינות הכי ידידותיות לנו, הם מודאגים מאוד מהתהליך בביה"ד נגד ישראל - ה-ICC נועד להתמודד עם זוועות, לא עם המדינה שבודקת את עצמה. בנוסף, זה גם מדאיג כי ביה"ד מרחיב את הסמכות שלו לטריטוריה שאינה מדינה, וזה מדאיג גם לביה"ד עצמו שייאבד את הלגיטימציה שלו. בכל מקרה, ההתמודדות המשפטית עם ביה"ד היא עניין של החלטה של הדרג המדיני.
בנוגע לאי-הפסילה של חה"כ יזבק, האמת נמצאת בראיות, אותן אנו בוחנים גם איכותית וגם כמותית - חשוב לזכור שכל אזרח ישראלי זכאי להיבחר גם אם דעותיו אינן נעימות לנו. מה פוסל את הזכות להיבחר? שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין. העמדה שלי: מי שקורא למאבק מזוין נגד ישראל, לא יכול לכהן בכנסת. במקרה של יזבק, ההתבטאויות קראו לעזרה לאסירים (ולא למאבק מזוין), וכן שלוש אמירות שניתן לפרש אותן כתומכות במאבק מזוין. העמדה של מנדלבליט - מי שקורא לפגוע בחיילי צה"ל לא יכול להיות בכנסת, וחה"כ יזבק הבהירה כי אינה תומכת באלימות מכל סוג.