תקשורת

שלושה חוקרים של המכון למחקרי ביטחון לאומי, אפרים לביא, מאיר אלרן ומוחמד ס. ותד, שחקרו את הפשיעה במגזר הערבי, קובעים שמאז שהוקמה הממשלה הנוכחית בתחילת 2023 הוכפל מספר מקרי הרצח בחברה הערבית בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שלפני. לדעתם יש בכך איום על החברה הישראלית ועל הביטחון הלאומי. עיקר מעשי הרצח מתרחשים על רקע מאבקים פנימיים של ארגוני הפשע שעוסקים בגביית דמי חסות וגביית חובות...

''חשוב להבין'', מדגיש ד''ר אלרן, ''הדאגה לגורל הבדואים היא אינטרס ישראלי ראשון במעלה. מדובר באוכלוסייה משמעותית מאוד המהווה כ – 50% מהאוכלוסייה בנגב והאינטרס של המדינה דשי לה בהתמודדות המורכבת בנגב המערבי, הוא לייצר מצב של שקט ויחסים טובים בין יהודים לבדואים כדי לשמור על הנגב. כדי למנוע תופעות של רדיקליזם וקיצוניות והתהוות של מדינה בתוך מדינה''

פרופ' מוחמד ותד, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ודקאן בית הספר למשפטים במכללה האקדמית צפת, קורא לערב מיידית את השב״כ במלחמה באלימות בחברה הערבית. לדבריו, "מדינת ישראל והחברה הערבית נמצאים במצב חירום שדורש פעולות חירום ייחודיות ומיידיות. אין סמכות יותר מפורשת מסעיף 7 לחוק שירות הביטחון הכללי כדי להצדיק את התערבות שב״כ לפעולה מיידית במקום שבו השלטון המקומי ונבחריו מאוימים,...

מדינת ישראל צריכה להציב כאינטרס ראשון במעלה את מיגור הפשיעה הגואה בחברה הישראלית בכלל, ובחברה הערבית בישראל בפרט. בהיעדר ביטחון אישי אין ביטחון לאומי, וחמור מכך – אין חוסן חברתי, אין חוסן ציבורי ואין חוסן ביטחוני.

התמיכה הרחבה והלא-שגרתית של 94 חברי-כנסת בהצעת החוק לביטול אזרחותו או תושבותו של מחבל ישראלי המקבל גמול-כספי על מעשה הטרור שביצע, מעידה עד כמה צעד זה הוא מוצדק ומתבקש. החוק נועד לשים קץ לאבסורד המאפשר למחבל מקרב ערביי-ישראל או מתושבי מזרח-ירושלים, לפגוע במדינה (לעיתים תוך ניצול חופש התנועה וזכויות אחרות שניתנו לו מתוקף מעמדו) לקבל על כך תגמול מהרש"פ ולהמשיך ליהנות מהזכויות...

אפשר להיות דמוקרטיה גם עם פסקת התגברות – אבל לא תהיה דמוקרטיה עם כיבוש, עם שיטה כלכלית שבה החלשים מאחור ועם הדרת ערבים. ומי שלא ייתן לכל אלה תשובה ברורה וקוהרנטית, ייכשל גם במאבק המוצדק מאין כמוהו לעצור חלק אחד מהתהליך.

מסקר נרחב שערך המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, ושטרם פורסם, עולה כי ענייני הפנים מטרידים את אזרחי ישראל פי שלושה מסוגיות של ביטחון חיצוני. מדובר במגמה שהחלה כבר לפני כמה שנים עם התייצבות המצב הביטחוני, אבל השנה היא צפה בעוצמות חריגות. כך, 37% מהציבור מוטרד מיוקר המחיה והדיור, ו־36% מתחושת היעדר ביטחון פנים. "זה גם מסביר במידה רבה את תוצאות הבחירות, או לפחות חלק מהן", אומר תא"ל...