תקשורת

שלושה חוקרים של המכון למחקרי ביטחון לאומי, אפרים לביא, מאיר אלרן ומוחמד ס. ותד, שחקרו את הפשיעה במגזר הערבי, קובעים שמאז שהוקמה הממשלה הנוכחית בתחילת 2023 הוכפל מספר מקרי הרצח בחברה הערבית בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שלפני. לדעתם יש בכך איום על החברה הישראלית ועל הביטחון הלאומי. עיקר מעשי הרצח מתרחשים על רקע מאבקים פנימיים של ארגוני הפשע שעוסקים בגביית דמי חסות וגביית חובות...

שיתוף הפעולה בין פשיעה מאורגנת וטרור מייצר אתגר בהגנה על הביטחון האישי ושחיקה של היציבות הכלכלית והחברתית, דבר שפוגע גם בביטחון הלאומי. הקשר בין ארגונים אלו מצדיק התמודדות משולבת עם האתגר, ויהיה נכון אם ישראל תקבל החלטה לתכלל את מאמציה בשדות אלו ולפעול באמצעות מענה הוליסטי.

ב־7 באוקטובר 2023 מדינת ישראל בכלל ותושבי עוטף עזה בפרט התעוררו למתקפת טרור קשה, זוועתית ואכזרית, שבמסגרתה גם נחטפו על ידי חמאס אזרחים חפים מפשע, שכל חטאם הוא שהם ישראלים, וליתר דיוק יהודים. החשש הוא כי שחרור החטופים יגבה מחיר כבד, כזה שהמדינה והציבור לא יכולים לעמוד בו, ועל כך יש להעיר שתי הערות. ראשית, החובה להשיב את החטופים - לפחות האזרחים שביניהם - אינה רק חובה מוסרית, כי...

שמירה על הביטחון האישי של אזרחי המדינה היא מחובתו הבלעדית של השלטון. בידיו הכוח והכלים, ואם אין בידיו שני אלה, אזי אין כל הצדקה להמשך קיומו. התעוזה הפלילית לפגוע בטוהר הבחירות ברשויות הערביות הופכת את האלימות לאיום לאומי. זו גם ההזדמנות לעשות מעשה שיתמודד עם מצב החירום.

פרופ' מוחמד ותד, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ודקאן בית הספר למשפטים במכללה האקדמית צפת, קורא לערב מיידית את השב״כ במלחמה באלימות בחברה הערבית. לדבריו, "מדינת ישראל והחברה הערבית נמצאים במצב חירום שדורש פעולות חירום ייחודיות ומיידיות. אין סמכות יותר מפורשת מסעיף 7 לחוק שירות הביטחון הכללי כדי להצדיק את התערבות שב״כ לפעולה מיידית במקום שבו השלטון המקומי ונבחריו מאוימים,...

מדינת ישראל צריכה להציב כאינטרס ראשון במעלה את מיגור הפשיעה הגואה בחברה הישראלית בכלל, ובחברה הערבית בישראל בפרט. בהיעדר ביטחון אישי אין ביטחון לאומי, וחמור מכך – אין חוסן חברתי, אין חוסן ציבורי ואין חוסן ביטחוני.

בעשור האחרון מתנהל במדינת ישראל מתח ציבורי העוסק ביחסים בין רשויות השלטון המרכזיות. מתח זה מתקיים לאורן של שתי תפיסות קוטביות ביחס לעיקרון שלטון החוק: זו הדורשת להיצמד לשלטונו של החוק, יהיה בלתי צודק ובלתי הוגן ככל שיהיה; וזו התובעת הכפפתו של החוק הפוזיטיבי לערכים ולעקרונות יסוד, המבטיחים מידה של הגינות ושל צדק.

אין הבדל בין ארגוני טרור לבין ארגוני פשיעה. כוחם של שני אלה נעוץ בתעוזה שלהם להפר את החוק ואת הסדר הציבורי וביכולתם להטיל אימה על קהלים מסוימים. לא פלא שהציבור הערבי מתייחס לאלימות הגואה בקרבו, ושמקורה בפשיעה מאורגנת, כטרור פלילי. על המחוקק לבחון אם לא הגיעה העת להתייחס אל הפשיעה המאורגנת כאל טרור, לרבות יישום חוק המאבק בארגוני טרור משנת 2016, בשינויים המתחייבים, על ארגוני...

ריכוז כוח שלטוני רחב היקף ובלתי מרוסן בידי רשות שלטונית אחת הוא אינו אלא הפיכה משטרית, כזו אשר לא יכולה להתהדר עוד בנוצות של משטר דמוקרטי.

חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS טענו בדוח שפורסם בינואר כי "ההתנגשויות האלימות שפרצו בין יהודים לערבים על רקע לאומי-דתי באפריל-מאי 2021, לא שיקפו התקוממות עממית נגד השלטון והמדינה, אלא בעיקר תסכול של יחידים וקבוצות ממצבם האזרחי כבודדים מתוסכלים וזועמים וכמיעוט מודר במדינה. למרות זאת, ההערכה שהתגבשה במשטרת ישראל הייתה שיש להיערך למצב בו 'אינתיפאדה פנימית' תתרחש שוב בעתיד...