איך נתפס בעינך נאומו האחרון של השיח' חסן נצראללה?
את הנאום של נצראללה יש לראות על רקע התקופה, על רקע מעורבותו בלחימה בסוריה (2,000 הרוגים ו-9,000 פצועים). היכן שלחם בסוריה גם הביא להישגים. בלבנון המציאות אינה יציבה. הספונסרים של חזבאללה הם איראן, שמתקשים לאחרונה בשל הסנקציות, לתמוך בארגון. אחת הסיבות לשתיקתו הן שבמהלך השנתיים האחרונות נפגעו שלושה רכיבים: התכנית הסודית והחשובה ביותר, היא תכנית ההתקפה על ישראל שהכין חזבאללה. צה"ל עקב אחר התכנית ולאחרונה, במשך שישה שבועות, השמיד אותה. אין שחר לדבריו שישנם עוד דברים שלא ידועים לישראל; המרכיב השני הוא פרויקט הדיוק שנפגע; והרכיב השלישי הוא רצונו להקים חזית צפונית ברמת הגולן הסורית ביחד עם איראן, תכנית שסוכלה בידי צה"ל. העת הנוכחית היא הזדמנות לאו"ם לדרוש יישום החלטה 1701 ולדרוש יציבות בלבנון.
בארבע השנים של כהונתך לא פרצה מלחמה. זהו הישג גדול. אך אתה ניהלת מערכה בין המלחמות. הרבה מאוד פעילות. מנעת שלוש מלחמות: האינתיפאדה השלישית, המערכה בעזה והמערכה בצפון. מהי תפיסתך את המב"מ? כיצד תוקפים ומסכלים מבלי להסלים?
בעבר נאמר שלצבא יש שני מצבים: מלחמה והתכוננות למלחמה. כיום נוכח שינויים גיאופוליטיים, בהם הסכם הגרעין עם איראן והקואליציה נגד דאע"ש (בה חברה גם סוריה); איראן מנצלת את המצב ומציבה חזון להביא לוחמים לסוריה; הזירה הפלסטינית לאחר צוק איתן היתה מורתעת; הדבר אפשר להסיט משאבים משמעותיים ולבנות דפוס פעולה שבו צה"ל נלחם בארבע חזיתות ואזרחי ישראל נהנים משקט. האתגר בבניית מנגנון תיאום עם הרוסים ועוד גורמים אפשרו לפעול.
מהי עמדתך בסוגיית העמימות של המב"מ? מדוע יש לחשוף את הספק הפעילות החשאית שלנו, כאשר המטרה היא למנוע הסלמה?
מדיניות העמימות נותרה נכונה והיתה נכונה. בראיון לניו יורק טיימס נאמר שביצענו אלפי תקיפות במטרה לשפר ולהגן את ביטחון ישראל. בכתבה לא נאמר שזה התרחש רק בסוריה, ואפשר לחזור ולקרוא את זה. כלל המאמצים שישראל מבצעת באיו"ש ובעזה גם הם חלק מהעניין. את המערכה בעזה יש לראות בפרספקטיבה של ארבע וחצי שנים מאז צוק איתן. לא נהרג אזרח ישראלי אחד, נהרגו 2 חיילים והיו 15 פצועים. במשך 4 שנים נורו 1,000 פגזים ורקטות כאשר המחצית היא ביום אחד. אבל הירי הנ"ל בוצע לאחר פעולה של כוח מיוחד שפעל בעומק הרצועה, שפעל בגבורה וחיסל את מי שאיים עליו וחולץ. תגובת חמאס באה בעקבות זאת. ההמלצה של מערכת הביטחון ושלי שלא להמשיך את האירוע, אלא להכיל אותו, היתה נכונה.
ספגת ביקורת קשה על פרשת אלאור אזריה. האם בפרספקטיבה אתה חש שצדקת או שהיית צריך לפעול אחרת.
מדובר באירוע חמור מאוד. גם לרוח צה"ל וגם לרעות לוחמים. הוא אינו גיבור, אך יש להבין שהוא חייל צה"ל שעבר על החוק ושילם מחיר. האירוע החל ב-8 בבוקר. הוא תוחקר בידי המפקדים, שב-12 בצהריים הבינו שזה אירוע חמור ופנו למשטרה הצבאית לחקירה מעמיקה. האירוע חמור, והוא טופל נכון. אירוע חריג מאוד, שבארבע שנים אחורה בלט לשלילה. למרות שהיו עוד חקירות, לא הועמדו עוד חיילים לדין, מה שמעיד על רמה מוסרית גבוהה של צה"ל.
ביקורת האלוף (מיל') יצחק בריק נשמעת לי אנכרוניסטית ואיומי מלחמת יום כיפור מאחורינו, אך האם כשזה מגיע לתרבות בצה"ל אין מן האמת בדבריו?
הדו"ח השנתי שהגיש בריק בראשית הקיץ, על קבילות חיילים, מקובל עלי ב-95 אחוזים. בהמשך הגיש דו"ח אחר, שגם אליו התייחסתי ברצינות והקמתי שתי ועדות בראשות אלופים ומבקר צה"ל. שני הדו"חות שהם הפיקו הצביעו על מה שידעתי עוד קודם. יש פערים בצה"ל, שגם אני בדו"ח שהגשתי מצביע עליהם. אך יש לציין את העובדה שבתר"ש ישנה הטיית משאבים ענקית לחיזוק זרוע היבשה, גם ללחימה בארבע חזיתות, כולל תקיפה בשתיים בו זמנית. יש לנו טנקים ונגמ"שים מתקדמים ורמת אימון טובה מאוד. אני מעדיף להסתכל על חצי הכוס הריקה ולהמשיך לשפר את הנדרש".
ישראל עושה בסוריה דברים נהדרים, אך מי שמכיר את זרוע היבשה מכיר את הבעיות שבה ואת השינויים שגדי איזנקוט עשה כדי לחזק ולשדרג אותה, ולכן הדו"ח לא צודק. איך מרגיש ראש מטה כללי ביחסיו עם ראש הממשלה ועם שר הביטחון (שירתת תחת שלושה שרי ביטחון)?
בגיל צעיר יחסית מוניתי למזכיר הצבאי של ראש הממשלה ושר הביטחון. היחסים אינם עניין אישי אלא נכס של עם ישראל. בחוק יסוד הצבא נוצרו איזונים ובלמים שכן הרמטכ"ל פועל תחת שר הביטחון, אך כפוף לממשלה. כרמטכ"ל, בסופו של יום, זכיתי בארבע שנות כהונתי שממשלת ישראל אישרה תכנית רב-שנתית יציבה ומתאימה, ובוויכוחים על טרור היחידים על עונשים קולקטיביים שהיו מזיקים בטווח ארוך, ועם ויכוחים על אופן הפעולה ברצועת עזה - הקבינט אישר מדיניות נכונה. וההחלטה שאני משבח, לפני יותר משנתיים, לפעול נגד התבססות איראן בסוריה, וההחלטה לסכל את פרויקט המנהור של חזבאללה שהתקבלה לפני כחודש וחצי. זו תכנית שחזבאללה עבד עליה כעשור, בה יחדיר אלפי לוחמים לגליל, אפילו אם עשרה אחוזים מהתכנית היו מצליחים זה היה חמור מאוד. באישור המבצע אני נותן את כל הקרדיט לדרג המדיני.
כשנשאל אם פניו לפוליטיקה, ציין איזנקוט שיש חוק צינון והוא מצטנן בחדווה, עובד על סיכום כהונתו.