כיצד נראית סוריה חמישה חודשים לאחר נפילתו של בשאר אסד — הן מהעבר הסורי והן מהעבר הישראלי של הגבול — ומהם הסיכונים וההזדמנויות העומדים בפני מקבלי ההחלטות בירושלים?

השיחות שהחלו באפריל 2025 בתיווך עומאני בין שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, והשליח המיוחד של הנשיא האמריקאי, סטיב וויטקוף, מקרבות את איראן, ארצות הברית וישראל לרגעי ההכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית. תוצאות המשא ומתן יקבעו במידה רבה האם פנינו להסדרה מדינית בסוגיית הגרעין או לתקיפה צבאית (ישראלית, אמריקאית או משולבת) על מתקני הגרעין. בשלב זה ניכר כי הן ההנהגה האיראנית בראשות המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי והן הממשל האמריקני בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ מבכרים פתרון מדיני-דיפלומטי לסוגיית הגרעין על פני עימות צבאי, שאת תוצאותיו והשלכותיו קשה להעריך מראש. עם זאת, בהיעדר יכולת להגיע להסדרה שתחסום את דרכה של איראן לנשק גרעיני ובהינתן החלטה לפנות לאופציה צבאית, על ישראל לתאם זאת עם ארצות הברית – גם אם אין בכך כדי להבטיח השתתפות אמריקאית פעילה בתקיפה. התיאום ושיתוף הפעולה עם ארצות הברית דרושים לישראל להגנה מפני תגובה איראנית, לשימור ההישג לאחר תקיפה ולתמיכה אמריקאית במאמצים למנוע את מאמצי השיקום של תוכנית הגרעין, בין אם באמצעים צבאיים קינטיים, חשאיים או מדיניים. בכל מקרה, יש להדגיש את הצורך במערכה כוללת נגד איראן ולא רק נגד תוכנית הגרעין. תקיפה אמריקאית-ישראלית יכולה לספק פתרון מיטבי לאתגר, ובתנאי שתהיה חלק ממערכה רחבה מול הרפובליקה האסלאמית, וכך צריך לתכננה. בסופה של מערכה זו נדרש להוביל מהלך מדיני משלים, שיוודא את מימוש כלל היעדים האסטרטגיים אל מול איראן, ובכלל זה חסימת דרכה לנשק גרעיני, פירוק הציר הפרו-איראני ומגבלות על פרויקט הטילים.

לאחר המערכה של צה"ל בלבנון, וברקע הפגיעה הקשה בציר השיעי והלחצים מבית ומחוץ, חזבאללה חלש מתמיד – ועל ישראל לפעול לניצול ההזדמנויות שהמצב מייצר לה

הפערים בין טהראן ו-וושינגטון עדיין לא הצטמצמו בצורה משמעותית, אך נראה ששני הצדדים נחושים להגיע להסכם ולמנוע הידרדרות להסלמה צבאית. כיצד על ישראל, הנמצאת בשולי השיחות, לפעול במצב זה?