במושב הוצגו נתונים ונותחו הרקע החברתי והמגמות הבולטות בתחום הפשיעה האלימה בחברה הערבית בישראל, שהיקפה יותר מכפליים משיעור העבריינות החמורה בציבור היהודי. כן הוצגה ההיערכות של משטרת ישראל מולה. בדיון השתתפו אישים מובילים מקרב הציבור הערבי, שבחנו מה הסיבות לתופעה חריגה זו ומה ניתן לעשות על מנת לצמצמה, באמצעות תהליכים בתוך המגזר הערבי ופעילות של המדינה, המשטרה וזרועות האכיפה. כן נידונו ההשלכות האפשריות והסיכונים של הפשיעה על החברה הישראלית כולה. 

מנחה: ד"ר (תא"ל במיל.) מאיר אלרן

האלימות בחברה הערבית מטרידה מאוד את האזרחים הערבים, אבל היא גם חשובה לכל אחד מאיתנו. האחריות כלפי האזרחים הערבים היא אחריות מחייבת. כל אזרח חמישי בישראל הוא ערבי.

לפני כחמש שנים הבנו במכון שנוסף לדגש שאנו מפנים לאיומים חיצוניים על ישראל חשוב לנו לעסוק באתגרים הפנימיים שמשפיעים על החברה הישראלית ויש להם השפעה גם על הביטחון הלאומי. היחס בין המדינה ואזרחיה היהודים והערבים הוא אחד מהם. בדרך כלל תוקפים נושא זה מהזווית הפוליטית, בעיקר בגלל זיקתם לעם הפלסטיני. ולמרות זאת, אנו צריכים להבין את הדברים העיקריים שמניעים, מפעילים ומשפיעים על החברה הערבית בישראל על מנת לדעת כיצד לייצר השתלבות מלאה של החברה והאזרחים הערבים בישראל. אפשר לבצע זאת תוך כדי בדיקה מה קורה בחברה זו ובממשק שלה עם היהודים.

בחרנו להתמקד היום בנושא מרכזי שקשור בכך, והוא נושא האלימות בחברה הערבית. 45 אחוזים ממקרי הרצח בישראל התבצעו בחברה הערבית. 65 אחוזים מהנשים שנרצחו על ידי בני זוגן הם מהחברה הערבית. כל זאת כששיעורם הוא כ-20 אחוזים מהאוכלוסייה בישראל.

השופט סלים ג'ובראן

אני רוצה לברך את המכון על היוזמה הברוכה לקיים מושב על אלימות במגזר הערבי. אני מקווה שמכאן ייצאו מסרים חשובים.

המדינה אחראית על מה שקורה בתחומה ומוטלת עליה חובה לדאוג למה שקורה במגזר הערבי. אנו חטאנו כלפי המגזר הערבי, גם אם יש סנוניות של שינוי. המדינה צריכה לדאוג לחינוך. יש מקום לערוך רפורמה כדי להתאים את תכניות החינוך במגזר הערבי לזמן המודרני. יש לשלב פדגוגים ערביים בהתאמת תכנית זו. החינוך מתוקצב בשיעור של שני שלישים מהמגזר היהודי, אחוזי הנשירה מבתי הספר גדולים. הכל מתחיל בחינוך. צריך עוד להקים אזורי תעשייה במגזר הערבי, ולדאוג לאלפי אקדמאים מהמגזר שאינם מוצאים עבודה.

חשוב שהצהרות לא תישארנה בכתובים אלא תיושמנה על קרקע המציאות. בעבר אמרו שהאוכלוסייה הערבית היא נטל. היום ערביי ישראל הם נכס. יש התקדמות רצינית. לדוגמא, 30 אחוזים מהרופאים הם ערבים. 15 מנהלי מחלקות ברמב"ם הם ערבים. הסתגלות ערביי ישראל צריכה להיות חיובית יותר. הגיע העת שניקח את הנושא הזה ברצינות יתרה. אני שמח שהמכון עושה מחקר יסודי מה קורה בתחום האלימות בחברה הערבית. יש דיבורים על כך "שמכירים את הבעיה", אך לא נעשה עד כה מחקר רציני. המכון לוקח את זה צעד קדימה.

אשר למשטרת ישראל, יש לתת לה את כל הגיבוי כי היא אמורה לשמור על כל אזרחי מדינת ישראל. הייתה ירידה באמון של ערביי ישראל במשטרה. כאשר המשטרה משתמשת באש חיה כלפי אוכלוסייה ועדת חקירה נדרשת – אך המלצות ועדת אור לא יושמו והחליטו להקים ועדה כדי לבחון כיצד ליישם את המלצותיה. זו המצאה ישראלית. כמעט אף שוטר לא מועמד לדין על אלימות נגד אזרחים ערבים. גם המשטרה צריכה לשנות כיוון בחשיבה שלה. המינוי של ניצב חכרוש הוא חשוב. אני רוצה לראות יותר קצינים ושוטרים ערבים.

כמות הנשק הלא חוקי המוחזק בידי אוכלוסייה ערבית גדול מאוד. המשטרה הכריזה בעבר על מבצע שישכנע את המחזיקים בנשק בלתי חוקי למסור אותו ללא אפשרות העמדה לדין. הובא לתחנת המשטרה אקדח וארבע מחסניות. האם המשטרה חשבה שמבצע כזה יצליח? זה היה מבצע מיותר. צריך להיכנס ולרדוף אחרי אותם אנשים שמחזיקים נשק בלתי חוקי. מדינת ישראל מייצאת נשק לכל העולם ויש לה מודיעין מהטובים בעולם. מה קורה במודיעין של משטרת ישראל? קשה לה להגיע לכל אותם מחזיקי נשקים? האלימות והנשק בחברה הערבית לא נשארת רק במגזר, היא גולשת לכל החברה הישראלית. חשוב שהמשטרה תאסוף את כלי הנשק. האוכלוסייה הערבית היא לא אלימה בטבעה. יכול להיות שנסיבות החיים הובילו לכך. יש להבטיח ביטחון לכל אזרחי המדינה.

חשוב שגם המנהיגות של המגזר הערבי תיכנס לעובי הקורה, תבצע הסברה, תעשה סדר ותיכנס לנושא של רצח על רקע כבוד המשפחה.

ניצב ג'מאל חכרוש

הנתון הססטיסטי שמאיר הציג הוא מזעזע. נורה אדומה לכל אזרח ולכל מקבל החלטה ולכל מי שקורא לעצמו מנהיג במדינת ישראל, מנהיגות מקומית וארצית.

חסר לי דבר אחד בנתון הסטטיסטי – מה אחוז האוכלוסייה שגורמת לאחוז הגבוה של האלימות בחברה הערבית? להגיד החברה הערבית היא חברה אלימה זו טעות. היא לא חברה אלימה. הרוב הלא אלים בחברה הערבית דומם. אבל אחוז קטן מהאוכלוסייה הערבית הוא שמעלה את אחוזי האלימות בחברה הערבית. יש אחוז קטן באוכלוסייה הערבית שבחר בדרך האלימות, שהיה צורך לטפל בו לפני שיגדל – אך הוא לא טופל וכתוצאה מכך גדל. משטרת ישראל קיבלה החלטה לטפל באלימות.

האשם הראשון בהיעדר טיפול היא משטרת ישראל. יש לנו שיטור יתר בחברה הערבית שגרם לתדמית הלא רצויה של משטרת ישראל בעיני האזרח הערבי. שיטור יתר רואים למשל בהריסת בתים. אך האזרח הנורמטיבי רוצה שירותי משטרה לצרכים אחרים, ולו צריך לתת מענה - שוויון בשירותי משטרה. אנו רוצים לגרום לאזרח הנורמטיבי להאמין במשטרת ישראל. ואת זה ניתן לעשות על ידי הענקת שירותי משטרה לאזרח. זה התנאי הראשון שמהותו קירוב בין האזרח הערבי לבין משטרת ישראל. עליו להרגיש שהמשטרה היא שלו ולא נגדו. התחלתי לפני שנה וחצי למפות את המקומות שבהם יש צורך במשטרה – מהאזורים הקשים אל הקלים.

התחלנו להקים תחנות משטרה בלב האוכלוסייה הערבית כדי לקרב את השוטר אל האזרח ולעבוד ביחד. משבר האמון בין האזרח הערבי לשוטר הוא גורם מספר אחד לכך שהאחוז האלים הקטן אינו מטופל. בכפר כנא היו טענות נגד הקמת תחנת משטרה על ידי אותו אחוז קטן ואלים. הרוב היה דומם. 77 אחוזים אחוז מהאוכלוסייה רצו משטרה קרובה אליהם, על אף שברחוב אתה שומע שלא מעוניינים במשטרה. הוקמה תחנת משטרה גם בג'סר א-זרקא. "סוף סוף אני יודעת שיש משטרה לידי ותוכל לשמור עליי" – זה משפט שכתבה לי בחורה שהותקפה ונאנסה. זה משפט מרגש עבורי. זו המשמעות של משטרה. זה שירות לאזרח.

גב' שורוק איסמעיל

פיתוח כלכלי ועבודה קהילתית הם שני תחומים חשובים בכיוון פיתוח החברה הערבית, אך גם בטיפול באלימות. אלימות היא תוצאה של מצב כלכלי רעוע אך היא גם חסם לפיתוח כלכלי. במערכת השיקולים האם לצאת לעבודה או לא נכנס אלמנט של ביטחון אישי – האזרחים לא בטוחים שהם יחזרו הביתה בשלום. משקיעים נמנעים להגיע לחברה הערבית בגלל הביטחון הרעוע. בעיית האלימות אינה ערבית. היא כלל ישראלית. גם הערכה לגבי מה עובד ומה לא עובד בטיפול באלימות היא חשובה. נדרש שיתופי פעולה של כל הגורמים למען הטיפול ולמען הערכה, כדי להוביל לשיפור.

22 אחוזים סטודנטים בטכניון הם ערבים. האוכלוסייה עושה כל מה שהיא יכולה כדי להתקדם למרות חסמים מבניים העומדים בפניה. הצעירים הערבים הם המשאב הכי יקר לחברה הערבית. יותר מ-50 אחוזים מהאוכלוסייה הערבית הן צעירים. זה העתיד שלנו. צעירים ערבים ונשים ערביות הם אוכלוסיות פחות מעורבות בעיצוב ובפיתוח היישובים. הרעיונות שלהם לא זוכים לביטוי ככל שזה מגיע לבעיית האלימות.

עבודה פילנתרופית צריכה להגיע לרמות עומק קהילתיות ולבנות על משאבים קהילתיים. כדי לפתור בעיות של אלימות חשובה עבודה צמודה עם קהילה, ובתוך כך זיהוי אוכלוסיות בעלות השפעה בחברה. חיוני החיבור לצעירים, החיבור לנשים ולרעיונותיהם.

כפי שאמר איינשטיין: אי אפשר לפתור בעיות על ידי צורת החשיבה שיצרה אותם. אנחנו צריכים חשיבה יצירתית כדי להתמודד עם בעיית האלימות ואגב כך לקרב אוכלוסיות בחברה הערבית כמו נשים וצעירים לעשייה.

עו"ד מורסי אבו מוך

אי אפשר לחלק את האלימות בישראל למגזרים וחברות. מדובר על אלימות במדינה ככלל. זה נושא חשוב לכל המדינה, לא רק לחברה הערבית. אנו מדברים על חברה שהיא מיעוט בתוך המדינה, הנמצאת במצב של מעבר, מצב שבו אנו עוד בונים יחסי אמון. נושא בניית האמון הוא חשוב. אני מרגיש שאנו בכיוון הנכון אך צריכים להיות מעשיים יותר. אני רוצה שיהיה כתוב על התג את השם של השוטר לא רק בעברית אלא גם בערבית. כך שמי שמייצג את החוק במדינת ישראל מכבד אגב כך את השוטר הערבי שהוא נציגו. וכך מזדהה עם עבודת המשטרה.

אני התעקשתי לשלב שיטור קהילתי בבאקה אל ע'רביה, ובתוך כך לשלב שוטר ואזרח בכל רכב. היו ספקניים לגבי יישום התכנית בבאקה אל ע'רביה, אך התכנית הצליחה. החברה מאמינה בשיטור העירוני ובאקה אל ע'רביה היא דוגמה לשיטור עירוני לאזרח. ולא מדובר על מעשים פליליים בלבד אלא על סיוע לקשישים ברחוב או בבית. הכל נעשה דרך תהליך – ברגע שאנו מערבים את השיטור הקהילתי בבית הקשיש, במתנ"ס, בפגישות עם האזרחים עצמם, בחלוקת פרחים בחגים, כך בונים אמון בין נותני השירות לאזרחים. אני רוצה שהמדינה תאמין שאפשר לבנות ביחד מערכת אמון. יש מנהיגות בחברה הערבית וצעירים שרוצים שינוי ושילוב. רוצים חברה ומדינה שהיא מקום טוב לגור בו. ברגע שאנו בונים היכל תרבות או משחקייה ליד הבית, ברגע שמשפרים את רמת החיים  - אותו אדם בטוח שדואגים לו וגם הוא רוצה לתרום בחזרה.

כך בונים אמון בין אזרחים להנהגה. וגם בין אזרחים לבין נותני שירותים – משטרה, שירותים מוניציפאליים ועוד.

יש רצון לשינוי.

מאיר אלרן: "אנחנו צריכים לחזק את הקבוצה שרואה בשילוב של המגזר הערבי בחברה הישראלית נר לרגליה. מורסי אבו-מוך הוא בחור אופטימי אך לא רק הוא. יש רוב דומם שרוצה בכך וצריך להפוך אותו לפעיל כפי שגם אמר ניצב חכרוש".

מורסי אבו מוך: "בואו לא נדבר על מגזר ערבי. אי אפשר לחלק חברה למגזרים. בואו נדבר על חברה ערבית".