התיאום הביטחוני בין מדינת ישראל לרשות הפלסטינית הוא נושא טעון בשיח הפלסטיני: הרחוב מתנגד לו, חמאס וארגונים נוספים רואים בו "בגידה" ובכירים בפת"ח קוראים מעת לעת לבטלו. למרות זאת, עושה רושם שהתיאום בין הצדדים לא נפגע מכך. מסמך שפורסם בעיתון אל-אחבאר הלבנוני, המציג פרטי פגישת תיאום שהתקיימה ב-10.09.2015 בהשתתפות האלוף יואב (פולי) מרדכי, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, וד"ר ראמי אל-חמדאללה, ראש הממשלה הפלסטיני, מוכיח ששמירה על התיאום היא אינטרס משותף לשני הצדדים על אחת כמה וכמה בימים אלו.

נקודות עיקריות מהפגישה
המסמך נפתח בציטוט האלוף מרדכי, שהדגיש שבגדה המערבית שוררים שקט ויציבות יותר מבכל מקום אחר במזרח התיכון (סוריה, רצועת עזה, לבנון, מצרים וירדן), וזאת כתוצאה משליטתם של מנגנוני הביטחון בשטח ותיאום מתקדם בינם לבין מדינת ישראל. קביעה זאת עלולה להיחשב תמוהה לנוכח ההסלמה המתמשכת שחלה בשבוע האחרון והמתיחות בין ישראל לרשות, שגברה בין היתר על רקע נאומי נתניהו ועבאס בעצרת האו"ם. אולם, היא מחזקת את ההבנה שהשגת יציבות היא גם אינטרס פלסטיני לא פחות מישראלי, כזה שבשמו מנגנוני הרשות מוכנים להתעמת עם מפגינים ומסיתים בגדה.

האינטרס המשותף לשמירה על היציבות בא לידי ביטוי במסמך, למשל באישור ישראלי להעביר כוחות פלסטיניים נוספים לאזור שכם, ובהעברת בקשות פלסטיניות להכנסת נשק נוסף לכוחות דרך ירדן. יחד עם זאת, קשה להתעלם מהדימוי של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים כ'קבלני ביצוע ישראליים'. כך למשל האישור לתגבור שכם ניתן בהתאם לדרישה ישראלית לבצע מבצע "נחוש" להחרמת נשק בעיר. זאת בנוסף להנחת היסוד בדבר העברת מידע דרך קבע מהמנגנונים למערכת הביטחון, שמזינה ביקורת פנימית קשה נגדם ונגד מדיניות הרשות. גורמי תיאום בישראל מודעים לאתגר זה, ולכן הם מקבלים בהבנה את נטייתם של המנגנונים להוריד פרופיל מדי פעם ולא לפעול במידת הנחישות הרצויה לישראל.

אחת הדרכים שעשויות להקל על הקשיים המובנים בכל הקשור לתיאום בין הצדדים היא קידום יוזמות כלכליות לשיפור מרקם החיים בגדה המערבית. זאת, מתוך הבנה משותפת ששיפור המצב הכלכלי תורם ליציבות – בגדה ובעזה. בהקשר זה המסמך מצביע בבירור על היותם של פרויקטים כלכליים אינטרס ישראלי לשיפור מעמדה הבינלאומי. לראייה, הסעיף האחרון במסמך התייחס לכמה פרויקטים שישראל הייתה מעוניינת להציג כדוגמא לשיתוף הפעולה בנושאי כלכלה ותשתית לאחר נאומי נתניהו ועבאס בעצרת האו"ם, כגון העיר רוואבי, נכונות ישראלית להקמת שתי ערים חדשות בצפון הגדה, הפעלת רשתות דור 3 בשטחי הגדה ודור 2 ברצועה, אספקת גז לתעשייה בעזה, הקמת אזורי תעשייה חדשים בחברון ובקלקיליה ועוד.

משמעויות 
הפגישה המתועדת במסמך אמנם התרחשה טרם ההרעה הנוספת ביחסים בין ישראל לבין הרשות, וטרם צמיחתו שלרצף פיגועי הדקירה ואירועים ביטחוניים נוספים, אבל אין בכך כדי להוריד מחשיבות המסקנות הנובעות ממנו והעדות שניתנה על יחסי התיאום ההדדי. לאור זאת, אין עוררין שהמשך התיאום הביטחוני הוא אינטרס משותף לשני הצדדים. נדמה שהעניין הישראלי בכך הוא מובן,  אבל גם זה הפלסטיני לא-מבוטל - משלוש סיבות עיקריות: (א) הוא מחזק את הנהגת הרשות מול חמאס ופלגים אחרים; (ב) הוא הופך את הרשות לשחקן לגיטימי בזירה הבינלאומית; (ג) הוא מכשיר כלכלי שבלעדיו הרשות תפסיד עד כ-80% מהכנסותיה. בכירים פלסטיניים מודעים להשלכות הבעייתיות של הפסקת התיאום הביטחוני, ולכן הנהגת הרשות לא הכריזה על ביטולו. זאת על-אף שהמועצה הלאומית הפלסטינית כבר המליצה על כך במרץ 2015, ואבו מאזן אף רמז על ביטול התיאום, כמו על הסכמי אוסלו, במסגרת נאומו בעצרת האו"ם.

מנגנון התיאום הביטחוני מושפע כל העת משורה של פרמטרים פנים-פלסטיניים, כגון דעת קהל עוינת כלפי המנגנונים ומדיניות הנהגת הרשות או מאבקים פוליטיים. פרמטרים אלו עלולים להשפיע על אופי התיאום בעתיד. השותפים משני הצדדים מודעים להשפעותיהם ומנסים להתמודד עמם, ולכן חלק מהשיח בפגישות התיאום מוקדש לסוגיות כלכליות וגם להעברת מסרים מדיניים. אולם, קיים ספק רב בשאלה עד כמה מנגנון התיאום הביטחוני מסוגל להתמודד עם פרמטרים אלו, מתוקף היותו בראש ובראשונה ערוץ לצרכים ביטחוניים.

הבטחת המשך התיאום הביטחוני ושמירה על היציבות ביחסים מחייבים להפעיל בנוסף ערוצי קשר אזרחיים ממוסדים וביניהם:  (א) ערוץ בין מקבלי החלטות, או מי מטעמם, לקיום דיאלוג רציף, על-אף הפערים בעמדות ובאינטרסים בין הצדדים; (ב) ערוץ ישראלי מול מנהיגים בלתי-פורמליים בחברה הפלסטינית, כגון ראשי עיריות, כפרים ואגודות – חברה אזרחית. ערוץ כזה יוכל לסייע בהבנת מגמות עומק בגדה המערבית (וגם וברצועת עזה); (ג) ערוץ כלכלי מוגדר מתוך הכרה בזיקה ההדוקה בין הקלות כלכליות לבין מציאות ביטחונית. סביר להניח שאנשי מנגנון מישראל נמצאים בקשר מול גורמים פלסטיניים אלו, אבל לא ידוע עד כמה הקשר עמם ממוסד. כך או אחרת, פיתוח ערוצי תקשורת אלו במקביל לשיחות התיאום הביטחוני יסייע לצדדים לשמר את התיאום ביניהם, להעמיקו ולסגלו לשינויים ולהתפתחויות.