קורות חיים

    אסא כשר, פרופסור אמריטוס לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה של הפרקטיקה באוניברסיטת תל-אביב, הוא חוקר בכיר אורח במכון למחקרי ביטחון לאומי, המשתייך לאשכול המחקר הנוגע לחוסן החברתי.

    פרופ' כשר הינו חוקר בתחומי האתיקה המקצועית והאתיקה הארגונית וכן בתחום היסודות המוסריים של המשטר הדמוקרטי. בנושאים אלה כתב את הספרים: ״אתיקה ישראלית״ ו״עוד על אתיקה ישראלית״ (כתר) וכן ״אתיקה צבאית״ (משרד הביטחון, מודן) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית, ו״רוח איש״ (עם עובד). כשר אף חיבר 450 פרסומים בתחומים אלה ורבים אחרים, בפרט בפילוסופיה של הלשון, עליהם הוכתר בפרס ישראל בפילוסופיה (2000).

    פרופ' כשר חיבר והיה שותף לחיבור עשרות קודים אתיים, בארגונים ממלכתיים, ציבוריים ועסקיים, ביניהם ״רוח צה״ל - ערכים וכללי יסוד״ (1994) והקודים האתיים של משרד הביטחון, משטרת ישראל ועוד. היה חבר ועדות ממלכתיות וציבוריות רבות, ביניהן ועדות שמגר (2), זמיר, פרוקצ׳יה, מצא, ארבל ווינוגרד.

    אסא כשר
    אסא כשר
    חוקר בכיר (אמריטוס)
    הורדת תמונה
    מבט על
    על המתחים בממשק בין הדרג המדיני לדרג הצבאי
    המתיחות האחרונה בין הדרג המדיני לצבאי בעקבות קידום הרפורמה במערכת המשפט מדגישה שאין מנוס מהסדרה מיטבית של ההתנהלות הראויה בין הדרגים - לטובת ביטחון המדינה
    7 בספטמבר, 2023
    מבט על
    מקומם של ערכי הדמוקרטיה בפעילות הצבאית
    התנגדות קציני המילואים לרפורמה במערכת המשפט, שיצרה זיקה בין המשך ההתנדבות לזהותה הדמוקרטית של המדינה, עוררה ביקורת רבה וטענות כי מדובר בהתבטאות פוליטית לא ראויה. פרופ' אסא כשר מסביר מדוע הוא מאמין כי מדובר דווקא במהלך ראוי המבטא נאמנות לערכי צה"ל
    30 באפריל, 2023
    מבט על
    ממלכתיות נוסח צה''ל
    מסמך "רוח צה"ל" שגובש לפני 20 שנה עודכן לאחרונה, ונוסף לו ערך יסוד חשוב – אך מעורפל: "ממלכתיות". במאמר זה תוהים הכותבים למה התכוון המשורר, קרי, הרמטכ"ל כוכבי, וכיצד ניתן להנחיל ערך זה בצורה המיטבית הן בקרב החיילים והן בקרב הציבור
    27 ביולי, 2022
    צבא ואסטרטגיה
    היחס הראוי לאוכלוסייה השלישית — לא לוחמים ולא אזרחים
    26 באפריל, 2014
    צבא ואסטרטגיה
    היבטים אתיים של המענה
    השאלות האתיות בדבר המלחמה נחלקות בדרך כלל לשלוש משפחות שונות: • מתי ראוי לפתוח במלחמה?  • מה ראוי לעשות במהלך הלחימה? • מה ראוי לעשות לאחר מלחמה, בחתירה לשלום? במדינה דמוקרטית, השאלה מתי ראוי לפתוח במלחמה היא ברמת הממשלה מכיוון שהיא המחליטה על פעילות הנוגעת ליחסים שבין המדינות והישויות הפוליטיות האחרות, ויש לה משמעות מבחינת ההגנה של המדינה, על אזרחיה ובכלל זה לוחמיה. גם השאלה מה ראוי לעשות לאחר מלחמה, בחתירה לשלום, היא ברמת הממשלה מכיוון שלכל צעד לקראת הסדר בין הצדדים יש משמעות מדינית, ליחסי החוץ, ומשמעות פוליטית פנימית. השאלה השנייה עוסקת בפעילותו של הצבא, ארגון ממלכתי-מקצועי, בהתאם לייעודו, ואפשר לעסוק בה בנבדל מן העיסוק בשתי השאלות האחרות. להלן אעסוק בשאלת ההבחנה בין הראוי לבין הלא ראוי בפעילות צבאית במהלך מבצע או מלחמה.
    18 ביוני, 2013
    עדכן אסטרטגי
    צה"ל נוכח עבריינות עממית: בעקבות ההתפרצויות למחנות שדה תימן ובית ליד