קורות חיים

    אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך היא מנהלת תוכנית המחקר "ישראל בזירה הגלובלית" במכון למחקרי ביטחון לאומי. פרשה מצה"ל בשנת 2009 לאחר שירות של עשרים שנה במחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית, מתוכן חמש שנים בתור ראש המחלקה. במסגרת תפקידה שימשה יועצת משפטית בכירה והייתה אחראית על מתן ייעוץ משפטי בתחומי המשפט הבין-לאומי והמשפט המנהלי לגורמים הבכירים בצה"ל ובממשלה בנושאים הנוגעים, בין היתר, לדיני לחימה, דיני כיבוש, דיני הים, לחימה בטרור, הסכמים ביטחוניים, קביעת גבולות, מגעים מדיניים והליכים בינלאומיים. הייתה מפקדת מערך הייעוץ המשפטי האופרטיבי למפקדי צה"ל. השתתפה כיועצת משפטית במשלחות הישראליות למשא ומתן עם הפלסטינים, החל מראשית המגעים עימם, וכן במשלחת הישראלית למשא ומתן עם סוריה.

    לאחר פרישתה מצה"ל שימשה מרצה במשפט בינלאומי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א, שם העבירה קורסים על משפט בינלאומי ועל ההיבטים המשפטיים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. כן העבירה קורס על דיני מלחמה במכללה לביטחון לאומי של צה"ל.

    חברת הנהלה במספר ארגונים, כולל ארגון המשפטנים היהודים הבינלאומי, פורום דבורה – נשים במדיניות חוץ וביטחון לאומי, ומשמשת נציגת פורום זה בוועדה המייעצת לנאטו בנושא של נשים, שלום וביטחון. חברה גם ברשת נשים מגשרות באזור הים התיכון.

    בעלת תואר ראשון (LLB) ותואר שני (LLM) במשפטים, שניהם בהצטיינות, מאוניברסיטת תל-אביב.

    עו
    פנינה שרביט ברוך
    מנהלת תוכנית המחקר "ישראל בזירה הגלובלית"
    הורדת תמונה
    pninasb@inss.org.il
    03-640-0466
    ניירות מדיניות
    הפסקת פעילות אונר"א: מהלך ראוי המחייב הערכות מקדימה
    ב-30 בינואר 2025 ייכנסו לתוקף חוקי אונר"א, שנועדו לנתק את הקשר בין מדינת ישראל לבין אונר"א במטרה להגביל ולצמצם את פעילות הסוכנות. בעוד האינטרס של ישראל בהפסקת פעילות אונר"א ברור ומוצדק, בוודאי נוכח הגילויים בדבר מעורבות אנשי הסוכנות באירועי ה-7 באוקטובר ובהתחשב בתפקיד שהיא ממלאת בהעמקת הסכסוך והתמשכותו, המהלך החקיקתי אינו משרת את האינטרסים של ישראל. מעבר לכך שהוא משמש תחמושת נוספת במערכה הבינלאומית נגד ישראל, יישום החקיקה עלול לגרור את ישראל להידרש למלא את מקומה של אונר"א. לכן, המלצתנו היא לדחות את כניסת החוקים לתוקף ולגבש תחילה אלטרנטיבה מיידית לאונר"א ברצועת עזה, יהודה ושומרון וירושלים, וכן תכנית חלופית לטווח הארוך על בסיס העקרונות הבאים : (1) מינוי גורם או גוף קבוע שיספק במקום אונר"א שירותים נדרשים לאוכלוסייה בעזה, במסגרת הדיונים על "היום שאחרי שלטון חמאס"; (2) קידום מהלך שיוביל לכך שהרשות הפלסטינית תמלא את ה"וואקום" שייווצר עם הפסקת פעילות אונר"א ביהודה ושומרון; (3) מימוש אחריותה של עיריית ירושלים לאספקת השירותים שמעניקה אונר"א כיום לתושבים הפלסטיניים במזרח העיר.
    6 בינואר, 2025
    מבט על
    צווי המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג החלטה חמורה ומסוכנת – ומה הלאה?
    המשמעויות וההשלכות של ההחלטה התקדימית להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט
    26 בנובמבר, 2024
    פרק בקובץ
    המערכה המשפטית – פעולה נגד התוקפן, וחיזוק המוסדות הבינלאומיים
    1 ביולי, 2024
    פרסום מיוחד
    ישראל בדרך לבידוד מדיני
    מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מתקפה מדינית, תקשורתית וציבורית נגדה, ובדרך להפיכה למדינה תחת בידוד בינלאומי. מהן ההשלכות של מצב זה – וכיצד עוד ניתן לעצור את ההידרדרות המסוכנת?
    23 ביוני, 2024
    מבט על
    כלי חדש במערכה המדינית: סנקציות אישיות נגד גורמים ישראלים
    ברקע המשבר ביחסי ישראל-ארה"ב, לאחרונה החליט הממשל האמריקני להטיל סנקציות נגד מתנחלים בגין מעשי אלימות בגדה המערבית. זו הייתה הסנונית הראשונה, ומהר מאוד הצטרפו למהלך מדינות וגופים נוספים במערב. מהן המשמעויות של האירוע התקדימי – וכיצד על ישראל לפעול?
    1 באפריל, 2024
    עדכן אסטרטגי
    החזית המשפטית הבינלאומית של המערכה הצבאית
    לצד המערכה הצבאית המתנהלת בשדה הלחימה הפיזי מתנהלת גם מערכה בזירה הבינלאומית, שמשליכה באופן ישיר על התוצאות המדיניות של המערכה הצבאית. במערכה זו לשיקולים של חוקיות ולגיטימציה תפקיד מרכזי. ישראל מוצאת את עצמה לא פעם מואשמת על ידי ארגונים בינלאומיים, התקשורת העולמית וארגוני חברה אזרחית בביצוע פשעי מלחמה. בעקבות זאת מופעל עליה לחץ בינלאומי לפעול לריסונו של צה"ל תוך צמצום חופש הפעולה המבצעי שלו. המאמר מנתח את עיקרי הטענות המועלות נגד פעילות צה"ל בנוגע לעצם השימוש בכוח ואופן השימוש בכוח, מסביר את עקרונות דיני העימות המזוין המרכזיים ועומד על ההבחנה בין היבטים של חוקיות הפעולות ללגיטימציה שהן זוכות לה. נוסף על כך מתואר העיסוק העודף של מוסדות האו״ם בישראל, ומוצג בית הדין הפלילי הבינלאומי והחקירה שנפתחה במסגרתו בנוגע לישראל. המאמר מסתיים בהמלצות להתנהלות במערכה המשפטית הבינלאומית.