ב־29 בספטמבר הזהירה רוסיה את נאט״ו כי ניסיון לבודד את מחוז קלינינגרד (מובלעת רוסית לחוף הים הבלטי, הגובלת בפולין ובליטא) עלול להביא להפעלת מלוא ארסנל הנשק שברשותה, לרבות נשק גרעיני. הצהרות דומות פורסמו מטעם שגרירויות רוסיה בבריטניה, באירלנד ובבלגיה. האזהרות כללו גם אפשרות לתקיפת מוקדי קבלת ההחלטות במדינות הברית.
מהלך זה מזכיר את דצמבר 2021, כאשר מוסקבה דרשה מארצות הברית ומנאט״ו לעצור את התרחבות הברית, לשלול את הצטרפות אוקראינה ולהחזיר את הפריסה הצבאית למצב ששרר ב־27 במאי 1997, דרישה שמשמעותה הייתה נסיגת כוחות בעלות הברית והוצאת אמצעי לחימה שהוצבו מאז במדינות מזרח אירופה.
רוסיה ניסתה לכפות שינוי בסדר הביטחוני האירופי, ובה בעת הכחישה כי היא נערכת לפלישה. ב־18 בפברואר 2022 הגדיר שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, את הדיווחים על מתקפה צפויה כ״תעמולה, זיופים ובדיות״. כעבור שישה ימים פתחה רוסיה במלחמה רחבת היקף נגד אוקראינה.
תקדים זה פוגע באמינותן של ההצהרות הרוסיות. עם זאת, הערכת האיום חייבת להתבסס בראש ובראשונה על יכולות, היערכות ופעולות. באמצע ספטמבר ערכה בלארוס תרגילים של יחידות שריון ויחידות ממוכנות סמוך לפולין ולליטא, בין היתר בקרבת מסדרון סובאלקי, רצועת הגבול הפולנית־ליטאית המבטיחה רצף יבשתי בין החברות הבלטיות בנאט״ו לשאר מדינות הברית. בלארוס ורוסיה מאוגדות במסגרת ״מדינת האיחוד״, ובשטח בלארוס מוצבים מתקנים ואנשי צבא רוסיים. בפברואר 2022 פלשו כוחות רוסיים לאוקראינה גם משטחה. הקשר זה מקנה לתמרונים משמעות נוספת, אך אין בהם כשלעצמם הוכחה להכנות למתקפה.
ב-1 באוקטובר הצטרף נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, לאזהרות במסגרת פורום ולדאי, והצהיר כי תקיפה של קלינינגרד עשויה להביא להפעלת כלל אמצעי הלחימה הרוסיים. בה בעת הכחיש כוונה לתקוף את אירופה. מזכ״ל נאט״ו, מארק רוטה, ביטא יחס ספקני לאיומים: ״פוטין יודע שלעולם לא יוכל להביס את נאט״ו, ולכן איני מתייחס לכך ברצינות רבה מדי״.
ככל שמוסקבה מרבה לאיים בלי לממש את איומיה, כך גוברת הספקנות כלפי אזהרותיה. אוקראינה קיבלה טנקים, מטוסי קרב וטילים ארוכי טווח. תקיפות בשטח רוסיה ומבצע ״קורי העכביש״ נגד מפציציה האסטרטגיים לא גררו תגובה גרעינית. החזרה על האיומים הופכת אותם לרעש רקע מוכר ושוחקת את יכולת הקרמלין להשפיע על החלטות ממשלות המערב.
המגבלה המרכזית של מוסקבה היא משאבים. המלחמה באוקראינה מחייבת השקעה ניכרת בכוח אדם, בציוד ובמימון. נראה כי ניהול מלחמה זו במקביל למלחמה קונבנציונלית רחבת היקף נגד נאט״ו חורג מיכולותיה הנוכחיות של רוסיה. משום כך הקרמלין מייחס חשיבות מיוחדת לאמצעי לחץ המאפשרים להכביד על היריב בלי לפתוח חזית שנייה של ממש.
רוסיה כבר מנהלת מערכה היברידית נגד המערב. רשויות באירופה מצביעות על פעולות חבלה וניסיונות חבלה, מתקפות סייבר, חדירות כלי טיס בלתי מאוישים למרחב האווירי ופגיעה בתשתיות חיוניות. מועצת האיחוד האירופי קושרת את המערכה הרוסית למאמץ לערער את התמיכה באוקראינה. פעולות אלה בוחנות את נכונות בעלות הברית להגיב, מקשות על ייחוס האחריות ונועדו להביא לצמצום הסיוע הכספי והצבאי לקייב באמצעות הפחדת הציבור האירופי מפני התרחבות המלחמה.
ב־4 באוקטובר הרחיב סגן יו״ר מועצת הביטחון של רוסיה, דמיטרי מדבדב, את היגיון האיום גם לחלל. הוא איים במלחמה בחלל ובפעולות נגד סטארלינק במקרה של חסימת מערך הלוויינים הרוסי ״ראסווט״. מערכת התקשורת רחבת הפס, המבוססת על לוויינים במסלול נמוך, נועדה לשמש חלופה רוסית לסטארלינק. חשיבותה הצבאית הפוטנציאלית במלחמה נגד אוקראינה טמונה בהבטחת תקשורת בין יחידות, בהעברת מידע מודיעיני ובשליטה בכלים בלתי מאוישים, גם באזורים שאינם מכוסים ברשתות תקשורת קרקעיות. האוקראינים ביקשו מארה״ב להטיל סנקציות נגד חברות הקשורות למיזם. מדבדב העביר אפוא את הדיון מהגבלות כלכליות לאיום בהסלמה צבאית.
להערכת כוונותיה של מוסקבה יש לתת עדיפות לשינויים בפריסת הכוחות, להחלטות גיוס, להיערכות לוגיסטית ולהכנת תשתיות. דפוס העימות הסביר ביותר הוא שילוב של פעולות היברידיות, הפגנות כוח ואיומים. המענה האירופי צריך להעלות את מחירן של פעולות אלה, לחזק את ההגנה על תשתיות ולהבטיח את המשך הסיוע לאוקראינה. הספקנות כלפי האזהרות הרוסיות מוצדקת; התעלמות מסימנים קונקרטיים להכנות למתקפה אינה מוצדקת.
ב־29 בספטמבר הזהירה רוסיה את נאט״ו כי ניסיון לבודד את מחוז קלינינגרד (מובלעת רוסית לחוף הים הבלטי, הגובלת בפולין ובליטא) עלול להביא להפעלת מלוא ארסנל הנשק שברשותה, לרבות נשק גרעיני. הצהרות דומות פורסמו מטעם שגרירויות רוסיה בבריטניה, באירלנד ובבלגיה. האזהרות כללו גם אפשרות לתקיפת מוקדי קבלת ההחלטות במדינות הברית.
מהלך זה מזכיר את דצמבר 2021, כאשר מוסקבה דרשה מארצות הברית ומנאט״ו לעצור את התרחבות הברית, לשלול את הצטרפות אוקראינה ולהחזיר את הפריסה הצבאית למצב ששרר ב־27 במאי 1997, דרישה שמשמעותה הייתה נסיגת כוחות בעלות הברית והוצאת אמצעי לחימה שהוצבו מאז במדינות מזרח אירופה.
רוסיה ניסתה לכפות שינוי בסדר הביטחוני האירופי, ובה בעת הכחישה כי היא נערכת לפלישה. ב־18 בפברואר 2022 הגדיר שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, את הדיווחים על מתקפה צפויה כ״תעמולה, זיופים ובדיות״. כעבור שישה ימים פתחה רוסיה במלחמה רחבת היקף נגד אוקראינה.
תקדים זה פוגע באמינותן של ההצהרות הרוסיות. עם זאת, הערכת האיום חייבת להתבסס בראש ובראשונה על יכולות, היערכות ופעולות. באמצע ספטמבר ערכה בלארוס תרגילים של יחידות שריון ויחידות ממוכנות סמוך לפולין ולליטא, בין היתר בקרבת מסדרון סובאלקי, רצועת הגבול הפולנית־ליטאית המבטיחה רצף יבשתי בין החברות הבלטיות בנאט״ו לשאר מדינות הברית. בלארוס ורוסיה מאוגדות במסגרת ״מדינת האיחוד״, ובשטח בלארוס מוצבים מתקנים ואנשי צבא רוסיים. בפברואר 2022 פלשו כוחות רוסיים לאוקראינה גם משטחה. הקשר זה מקנה לתמרונים משמעות נוספת, אך אין בהם כשלעצמם הוכחה להכנות למתקפה.
ב-1 באוקטובר הצטרף נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, לאזהרות במסגרת פורום ולדאי, והצהיר כי תקיפה של קלינינגרד עשויה להביא להפעלת כלל אמצעי הלחימה הרוסיים. בה בעת הכחיש כוונה לתקוף את אירופה. מזכ״ל נאט״ו, מארק רוטה, ביטא יחס ספקני לאיומים: ״פוטין יודע שלעולם לא יוכל להביס את נאט״ו, ולכן איני מתייחס לכך ברצינות רבה מדי״.
ככל שמוסקבה מרבה לאיים בלי לממש את איומיה, כך גוברת הספקנות כלפי אזהרותיה. אוקראינה קיבלה טנקים, מטוסי קרב וטילים ארוכי טווח. תקיפות בשטח רוסיה ומבצע ״קורי העכביש״ נגד מפציציה האסטרטגיים לא גררו תגובה גרעינית. החזרה על האיומים הופכת אותם לרעש רקע מוכר ושוחקת את יכולת הקרמלין להשפיע על החלטות ממשלות המערב.
המגבלה המרכזית של מוסקבה היא משאבים. המלחמה באוקראינה מחייבת השקעה ניכרת בכוח אדם, בציוד ובמימון. נראה כי ניהול מלחמה זו במקביל למלחמה קונבנציונלית רחבת היקף נגד נאט״ו חורג מיכולותיה הנוכחיות של רוסיה. משום כך הקרמלין מייחס חשיבות מיוחדת לאמצעי לחץ המאפשרים להכביד על היריב בלי לפתוח חזית שנייה של ממש.
רוסיה כבר מנהלת מערכה היברידית נגד המערב. רשויות באירופה מצביעות על פעולות חבלה וניסיונות חבלה, מתקפות סייבר, חדירות כלי טיס בלתי מאוישים למרחב האווירי ופגיעה בתשתיות חיוניות. מועצת האיחוד האירופי קושרת את המערכה הרוסית למאמץ לערער את התמיכה באוקראינה. פעולות אלה בוחנות את נכונות בעלות הברית להגיב, מקשות על ייחוס האחריות ונועדו להביא לצמצום הסיוע הכספי והצבאי לקייב באמצעות הפחדת הציבור האירופי מפני התרחבות המלחמה.
ב־4 באוקטובר הרחיב סגן יו״ר מועצת הביטחון של רוסיה, דמיטרי מדבדב, את היגיון האיום גם לחלל. הוא איים במלחמה בחלל ובפעולות נגד סטארלינק במקרה של חסימת מערך הלוויינים הרוסי ״ראסווט״. מערכת התקשורת רחבת הפס, המבוססת על לוויינים במסלול נמוך, נועדה לשמש חלופה רוסית לסטארלינק. חשיבותה הצבאית הפוטנציאלית במלחמה נגד אוקראינה טמונה בהבטחת תקשורת בין יחידות, בהעברת מידע מודיעיני ובשליטה בכלים בלתי מאוישים, גם באזורים שאינם מכוסים ברשתות תקשורת קרקעיות. האוקראינים ביקשו מארה״ב להטיל סנקציות נגד חברות הקשורות למיזם. מדבדב העביר אפוא את הדיון מהגבלות כלכליות לאיום בהסלמה צבאית.
להערכת כוונותיה של מוסקבה יש לתת עדיפות לשינויים בפריסת הכוחות, להחלטות גיוס, להיערכות לוגיסטית ולהכנת תשתיות. דפוס העימות הסביר ביותר הוא שילוב של פעולות היברידיות, הפגנות כוח ואיומים. המענה האירופי צריך להעלות את מחירן של פעולות אלה, לחזק את ההגנה על תשתיות ולהבטיח את המשך הסיוע לאוקראינה. הספקנות כלפי האזהרות הרוסיות מוצדקת; התעלמות מסימנים קונקרטיים להכנות למתקפה אינה מוצדקת.