פרסומים

במהלך חודש ספטמבר 2024 נערכו מספר סקרי דעת קהל בקרב הפלסטינים בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה. ממצאי הסקרים השונים לגבי נושאים דומים ושאלות שנוסחו באופנים שונים, אינם קוהרנטיים. עם זאת, וגם אם מביאים בחשבון את אפקט המלחמה שברקע ואת העובדה שסקרים, באשר הם, מייצגים עמדות בנקודת זמן מסוימת, ניתן ללמוד מהמענים ובזהירות הראויה מספר משמעויות ולזהות מגמות. במאמר זה יוצגו ממצאי הסקרים ותובנות ראשוניות מניתוח השוואתי ביניהם, ובמקרים מסוימים יושוו הממצאים לאלה של סקרים קודמים.

הסקרים הנבחנים:

1. PCPSR (Paletinian Center for Public Survey and Research) בראשות ד"ר ח'ליל שקאקי
2. AWARD (Arab World for Research and Development)
3. INDEPENDENT OPINION, Independent Opinion Research & Strategy, Ltd.)) על ידי ד"ר דליה שיינדלין  עם ד"ר ח'ליל שקאקי מ-PCPSR
4. ZOOGBY RESEARCH SERVICE- (ZOOGBY Research Services) PALESTINE 2024 שנערך באוגוסט 2024 עבור טוני בלייר

בחלק מממצאי הסקרים השונים נמצא מתאם חיובי בהתייחס לשאלות הדומות, אך ברוב המקרים לא נמצאות בין הסקרים התאמות ואפילו נמצאו סתירות. יתרה מזאת, בסקר ספטמבר של המכון PCPSR בראשות ד"ר ח'ליל שקאקי, בו נשאלו הנסקרים שאלות זהות לשאלות שהוצגו בסקרים הרבעוניים הקודמים ומאז אוקטובר 2023, בולטת תנודתיות קיצונית בהתייחס לחלק מהממצאים ובדגש על השאלות המתייחסות למידת התמיכה במתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. התמונה נעשית מורכבת אף יותר כאשר משווים בין ממצאי הסקרים השונים בהתייחס לשאלות הדומות.

היבטים מתודולוגיים

חלק מהסקרים נוהלו באמצעות ראיונות פנים אל פנים (כך למשל הסקר של PCPSR), אחרים באמצעות הטלפון. בכל אחת מהשיטות ובמיוחד אשר לאוכלוסייתה של רצועת עזה, מדובר בניסיון לייצר מדגם מייצג של התושבים, אלא שהרוב המוחלט של הנדגמים, שוהה במחסות הומניטאריים ובהתחשב באפקט ההילה של המלחמה הנמשכת, ייתכנו הטיות של המענים. לכן, חשוב להתייחס לממצאים בהסתייגות, בפרט לנוכח השונות הבולטת ביניהם.

לצורך הניתוח ההשוואתי מופו הנושאים שנסקרו בכל אחד מארבעת הסקרים על ידי שאלות בניסוח דומה. מתודולוגית, קיים קושי להשוות בין מענים לשאלות שלא נוסחו באופן זהה לחלוטין, אלא שגם להשוואה – תוך הכרה במגבלה זו - יש ערך מחקרי, משום שעדיין יש בה כדי להעיד על מגמות בהלכי הרוח של החברה הפלסטינית. מכיוון שאת המסקנות חשוב לסייג, יש לנסות ולתקף אותן באמצעות ממצאים נוספים, ככל שישנם. בהקשר זה, חשוב להתייחס לסקר של מכון וושינגטון, שבוצע במהלך אוגוסט 2024 בשיתוף המכון הפלסטיני PCPO בראשות נביל קאוקלי. בסקר זה נבחנו עמדות הציבור הפלסטיני בהתייחס לשאלות, החופפות בחלקן שאלות שהוצגו גם בשלושת הסקרים האחרונים של ד"ר שקאקי, מאזורים שונים בגדה המערבית (צפון, מרכז ודרום). ממצאי הסקר מצביעים על שונות בולטת בין הממצאים באזורים השונים, עם בולטות לעמדות קיצוניות ומיליטנטיות יותר בקרב משיבים מהאזורים הדרומי והצפוני של הגדה המערבית. ממצאי הסקר מוסיפים על המורכבות המתודולוגית הכרוכה בכל התייחסות לממצאי סקרים באשר הם, ולבטח בזמן מלחמה. הסוקרים בסקרים השונים לא מבחינים בהצגת הממצאים בין האזורים השונים בגדה המערבית, ובהתייחס להשוואות בין ממצאי סקרים שונים בפרט.

הממצאים והשוואתם בין הסקרים

ממצאי הסקרים נבחנו והושוו בהתמקד בחמישה נושאים בולטים::

1. העמדה לגבי מתקפת חמאס
2. הערכות והעדפות לגבי השלטון העתידי ברצועת עזה
3. מידת התמיכה בהמשך המאבק המזוין
4. מידת התמיכה בפתרון שתי המדינות/מדינה אחת
5. מידת התמיכה בחמאס, פת"ח ונשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן

מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר

הסקר המשמעותי ביותר בהקשר זה הוא הסקר הרבעוני (ספטמבר 2024) של ח'ליל שקאקי, המאפשר גם השוואה לסקרים הרבעוניים הקודמים בהתייחס לאותה שאלה בדיוק. הממצאים מצביעים על אודות ירידה באחוזי התמיכה במתקפת חמאס או בלשון השאלה בראייתה כמוצדקת. 54% מכלל הציבור הפלסטיני עדיין רואים את המתקפה כמוצדקת, אלא שכאן חשוב להבחין בין הממצאים בהתייחס לאוכלוסיית הגדה המערבית לבין אלו של תושבי רצועת עזה. בעוד ש-64% מקרב תושבי הגדה המערבית עדיין רואים את המתקפה כמוצדקת, רק 39% מתושבי רצועת עזה רואים אותה כמוצדקת. הפער מאוד משמעותי, ולהוציא סקר מארס  2024, הוא גם עקבי ומשתווה לפער שניכר גם בסקר דצמבר 2023, אז עמד על 25%.

מקור: PCPSR - Press Release: Public Opinion Poll No (93) September 17, 2024

בסקר INDEPENDENT OPINION נוסחה השאלה בהקשר זה באופן שונה, ואולי אפילו מוטה במידה מסוימת, כאשר בגוף השאלה הופיעה ההתייחסות לסבל שנגרם לפלסטינים בגין המצור על רצועת עזה והנסקרים ביקשו להשיב לשאלה, "האם הסבל שנגרם לפלסטינים בגין המצור על רצועת עזה מצדיק את מה שעשה חמאס" (ניסוח ניטרלי להכעיס למתקפה הרצחנית). ובמקור (כפי שהוצג בתרגום האנגלי לשאלות שנשאלו בערבית):

Palestinians: “Do you think Palestinian suffering under the siege and blockade of the Gaza Strip, justifies what Hamas did on Oct 7?”

הממצאים הצביעו על 80% תמיכה במתקפה חמאס או ראייתה כמוצדקת בחלוקה של 52% שהשיבו "בהחלט" ו-28% שהשיבו "כנראה שכן". בסקר זה ובהתייחס לשאלה זו, לא הוצגו ממצאים בנפרד בהתייחס לאוכלוסיות רצועת עזה והגדה המערבית.

בסקר ZOOGBY נשאלו הנסקרים לגבי מידת האחריות של השחקנים השונים למלחמה. הממצאים הצביעו על פער בין שלוש אוכלוסיות, כאשר 87% מתושבי רצועת עזה הטילו את האחריות העיקרית על חמאס ו-85% הטילו את האחריות על ישראל (ניתן היה להצביע על יותר מגורם אחד שאחראי), רק 69% מתושבי הגדה המערבית הטילו את האחריות על חמאס ן-94% הטילו את האחריות על ישראל. בהתייחס לאותה שאלה בקרב תושבי מזרח ירושלים, רק 61% מהמשיבים הטילו את האחריות על חמאס ובאופן מפתיע, בהתייחס לעמדות קיצוניות יותר כלפי ישראל בשאלות אחרות, רק 84% הטילו את האחריות על ישראל.

בסקר AWARD לא נשאלה שאלה בנוגע לנושא זה.

העדפת השלטון ברצועת עזה ביום שאחרי המלחמה

ההתייחסויות לנושא זה מורכבות יותר להערכה על שום השונות בניסוחים בין הסקרים השונים בהקשר זה. בסקר שערך ד"ר שקאקי, למשל, נשאלו הנסקרים שלוש שאלות שונות: מי לדעתם יהיה המנצח במלחמה, הערכתם לגבי המידה בה שירתו השחקנים השונים את המטרות הפלסטיניות והערכתם את עתיד רצועת עזה. מכאן ניתן להסיק לגבי הערכתם את הגורם שישלוט ברצועה ביום שאחרי המלחמה, בעוד בסקרים האחרים נשאלו הנסקרים לגבי מידת האמון שלהם או הערכתם בנוגע לאיכות השלטון של הגורמים השונים.

בהתייחס לשאלה "מי לדעתך יהיה המנצח במלחמה זו", ענו 50% מהמשיבים בסקר של שקאקי שחמאס יהיה המנצח. חשוב להדגיש בהקשר זה את הפער המאוד משמעותי בין 28% בלבד מתושבי רצועת עזה שתמכו בהערכה זו לבין 65% מתושבי הגדה המערבית.

מקור: PCPSR - Press Release: Public Opinion Poll No (93) September 17, 2024

פער דומה נצפה גם בהתייחס לשאלה נוספת בסקר של ד"ר שקאקי, כשהנסקרים התבקשו להעריך את עתידה של רצועת עזה ביום שאחרי המלחמה. 57% מכלל הנשאלים השיבו שלהערכתם רצועת עזה תישאר בשליטת חמאס, אלא שרק 37% מתושבי רצועת עזה הביעו תמיכה בהערכה זו לעומת 70% מתושבי הגדה המערבית.

לגבי העדפת הציבור, המשיבים לא נדרשים לדווח או להתייחס לעמדתם האישית אלא להעריך את העדפת הציבור, מה שמאפשר גם להסיק את העדפתם האישית, שאותה העדיפו לא להציג בגלוי, אלא באמצעות ייחוסה להעדפת הציבור להערכתם. בהתייחס לשאלה זו השיבו 58% מכלל המשיבים (73% מקרב תושבי הגדה המערבית ו-36% בלבד מתושבי רצועת עזה) שהציבור מעדיף את חזרת חמאס. רק 20% השיבו שהציבור יעדיף את חזרת הרשות הפלסטינית לשלוט ברצועת עזה.

את המשלים לעמדת הציבור, כפי שהוערכה על ידי הנסקרים, ניתן למצוא בתשובות לשאלה בנוגע לחזרת הרשות הפלסטינית בראשות אבו מאזן לשליטה ברצועת עזה ובמעבר רפיח. 70% הביעו התנגדות לאפשרות זו, לעומת 27% בלבד שתמכו בה. לא מפתיע ובהשוואה לממצאי השאלות אחרות, גם כאן אחוזי התמיכה בקרב תושבי רצועת עזה -  42% - גבוהים משמעותית מאחוזי התמיכה בגדה המערבית 17% בלבד. גם להצבת כוח ביטחון ערבי ממצרים וירדן ברצועת עזה במטרה לסייע לכוחות הביטחון הפלסטינים לא נמצאה הסכמה בקרב הנסקרים. 66% מהנסקרים ביטאו התנגדות לרעיון, לעומת 32% שתמכו בו. בהשוואה לממצאי סקר יוני 2024 בהתייחס לאותה שאלה, נרשמה ירידה של 9% בהתנגדות לרעיון ועלייה של 9% בתמיכה בו.

בניגוד לממצאי סקר PCPSR  שהוצגו לעיל, בסקר AWARD שבדק ההערכה לגבי סבירות התוצאות לאחר המלחמה, התקבלו התוצאות הבאות: 21% סבירות גבוהה ו-47% סבירות אפשרית שהרשות הפלסטינית תחזור לשלוט ברצועת עזה; 21% סבירות גבוהה ו-51% סבירות אפשרית לחידוש המשא ומתן לשלום ולפתרון שתי המדינות; 13% סבירות גבוהה ו-21% סבירות אפשרית לחזרת חמאס לשליטה ברצועת עזה; 5% סבירות גבוהה ו-28% סבירות אפשרית להמשך המלחמה ברצועת עזה; 4% סבירות גבוהה ו-17% סבירות אפשרית לכיבוש ישראלי מתמשך של רצועת עזה.

בסקר AWARD נשאלה גם שאלה לגבי מידת האמון של הנסקרים לגבי מי שיוכל להוביל את מאמצי תהליך השיקום של רצועת עזה בסיום המלחמה. רוב מוחלט וגדול של 63% מכלל הנסקרים הביע אמון באו"ם, 16% במדינות הערביות, 7% ברשות הפלסטינית, 3% בארגונים לא ממשלתיים פלסטינים ורק 1% בחמאס ו-1% בהנהגה מקומית.

לשאלה דומה, לגבי מי בטוח יותר שיגיש את הסיוע ההומניטרי לעזתים בעת הזו, 79% בוטחים באו"ם, 5% ברשות הפלסטינית, 3% בארגונים לא ממשלתיים פלסטינים, 2% במנהיגים מקומיים ורק 1% בחמאס.

בהתייחס לאמון בגורמים פלסטינים שינהיגו את הרצועה (לא ברור מהשאלה האם זה מתייחס לנקודת הזמן העכשווית או לאחר המלחמה), 40% הביעו אמון ברשות הפלסטינית, 36% בממשלת אחדות פלסטינית, 6% בחמאס, 6% בטכנוקרטים ורק 3% בהנהגה מקומית.

ממצאי סקר AWARD, לא זו בלבד שהם מציגים תמונה הפוכה מזו העולה מהסקר שערך ד"ר שקאקי, אלא שניכרת בהם אי-עקביות בין ההערכות לגבי הסבירות הגבוהה או האפשרית שהרשות תהיה זו שתחזור לשלוט ברצועת עזה לבין מידת אמון נמוכה מאוד ביכולתה של הרשות לטפל בבעיות הרצועה.

בסקר ZOOGBY נשאלה שאלה זו באופן מפורש יותר: כלומר: "איזו ישות היית מעדיף שתשלוט ברצועת עזה מייד לאחר המלחמה". בעוד רק 7% מהמשיבים תושבי הרצועה העדיפו את חמאס, 38% מתושבי הגדה ו-23% מתושבי מזרח ירושלים העדיפו את חמאס. בהתייחס לאפשרות של רשות פלסטינית מתוקנת (לאחר רפורמות) שב ומתגלה ההבדל בין תושבי הרצועה לתושבי הגדה, כאשר 23% מתושבי הרצועה היו מעדיפים את הרשות הפלסטינית המתוקנת כשולטת ברצועה, לעומת 9% בלבד מקרב תושבי הגדה המערבית. הנתונים הפוכים בהתייחס לממשלת אחדות פלסטינית: מקרב תושבי הרצועה, רק 17% מעדיפים אפשרות זו בהשוואה ל-34% מתושבי הגדה המערבית. בהתייחס לאפשרות של אדמיניסטרציה המבוססת על עזתיים, שתהיה מפוקחת על ידי האו"ם ובעלת זיקה לרשות הפלסטינית (בגדה המערבית), ניכר הבדל בהעדפת האוכלוסיות: 29% מתושבי עזה מעדיפים את האפשרות הזו, בעוד רק 11% מתושבי הגדה המערבית תומכים באפשרות זו.

מקור: ZOOGBY Research Services Palestine 2024

תמונה דומה התקבלה באותו סקר בהתייחס לשאלה: "איזו ישות היית מעדיף לראות כאחראית לביטחון הרצועה". בעוד רק 11% מתושבי רצועת עזה היו מעדיפים לראות את חמאס כאחראי לביטחון, 49% מתושבי הגדה המערבית בחרו באפשרות זו. פערים קטנים יותר בין האוכלוסיות נמצאו בנוגע להעדפת כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית תחת עבאס ולכוחות הביטחון תחת הרשות הפלסטינית המתוקנת בלי עבאס – 24% לאפשרות הראשונה ו-29% לאפשרות השנייה בקרב תושבי הרצועה מול 19% לאפשרות הראשונה ו-17% לאפשרות השנייה בקרב תושבי הגדה המערבית. הבדל משמעותי יותר נמצא בין האוכלוסיות בהתייחס להעדפת האו"ם כגורם האחראי לביטחון הכולל: 22% מתושבי הרצועה הביעו תמיכה באפשרות זו ורק 8% מקרב תושבי הגדה המערבית תמכו באפשרות זו.

מידת התמיכה בהמשך המאבק המזוין

הסקר היחיד מבין השלושה שנכללו בהם שאלה מפורשת בנוגע למידת התמיכה בהמשך המאבק המזוין, הוא סקרו של ח'ליל שקאקי. בסקרים האחרות, הסוקרים התמקדו במידת התמיכה בפתרון שתי המדינות ובמשא ומתן, ולכן לא ניתן להציג ממצאים ברורים, אלא במשתמע. לכן בחרנו לא להתייחס לנתונים בהתייחס לשאלות אלו בפרק זה של המאמר, אלא בפרק העוסק בעמדות בנוגע לפתרון שתי המדינות.

על פי ממצאי סקר PCPSR, התמיכה בהמשך המאבק המזוין שומרת על מעמדה כחלופה המועדפת על רוב הציבור - 48% - בהשוואה לחלופות האחרות. בהשוואה לסקרים קודמים, ניתן לזהות ירידה ברמת התמיכה בחלופה זו ובפער המשמעותי שבין התמיכה בה בקרב תושבי רצועת עזה - 36% - בהשוואה לתושבי הגדה המערבית - 56%.

מקור: PCPSR - Press Release: Public Opinion Poll No (93) September 17, 2024

שאלה שנכללה בסקר AWARD הייתה בעלת משמעות בהתייחס לנושא זה: האם הדברים/ההתפתחויות בזירה הפלסטינית הולכים בכיוון הנכון או בכיוון שגוי. 77% מהנסקרים השיבו שהדברים הולכים בכיוון השגוי, בעוד רק 16% השיבו שהם הולכים בכיוון הנכון. אם הנסקרים מבינים את ההתפתחויות ככיוון שגוי, ניתן להקיש שלהבנתם האופן בו בחרו השחקנים הפלסטינים – חמאס והרשות הפלסטינית - לפעול, שגוי מיסודו. לא ברור האם להבנתם של הנשאלים, הסיבה לכך היא שאת מה שעשו השחקנים לא עשו מספיק טוב או מה שעשו שגוי מיסודו.

מאידך גיסא, באותו סקר נשאלו הנסקרים לגבי האופטימיות או הפסימיות שלהם בנוגע לעתיד פלסטין, 41% השיבו שהם אופטימיים, בעוד 57% השיבו שהם פסימיים.

מידת התמיכה בפתרון שתי המדינות

הנתונים בהתייחס לנושא זה בין סקר AWARD לשני סקרים אחרים שונים במובהק. בעוד שבסקר AWARD (אוגוסט 2024) הממצאים היו ש-62% מהפלסטינים תומכים בפתרון שתי המדינות, ירידה של 15% מסקר מאי  2024, 19% תומכים בפתרון המדינה האחת, עלייה של 6% מסקר מאי 2024. ו-37% תומכים תמיכה חזקה במשא ומתן לשלום לאחר המלחמה, ירידה של 23% מסקר מאי 2024.  43% תומכים במידה מסוימת במשא ומתן לשלום, עלייה של 19% בהשוואה לסקר מאי 2024.

בשני הסקרים האחרים, הנתונים מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. כך למשל, בסקר INDEPENDENT OPINION 40% מקרב הפלסטינים הביעו תמיכה בפתרון שתי המדינות, לעומת רק 21% מקרב היהודים שנסקרו.

מקור: INDEPENDENT OPINION

שאלה אחרת בסקר INDEPENDENT OPINION , שהופנתה לישראלים יהודים ופלסטינים, התייחסה למידת תמיכתם בפתרון המדינה האחת בשתי הוואריאציות – ללא זכויות שוות ודמוקרטית (זכויות שוות), העדיפו 42% מהישראלים מדינה אחת ללא זכויות שוות ומלאות לפלסטינים. 33% מהפלסטינים העדיפו את האפשרות הזו במהופך – מדינה אחת ללא זכויות שוות ומלאות ליהודים.

מקור: INDEPENDENT OPINION

כשנשאלו הנסקרים לגבי הערכתם את האפשרות הלכה למעשה לפתרון שתי המדינות, נמצאו נתונים זהים כמעט אשר לסקפטיות של הנסקרים משתי האוכלוסיות. 61% מהפלסטינים ו-63% מהישראלים העריכו שאין סיכוי למימושו של פתרון זה.

מקור: INDEPENDENT OPINION

בסקר PCPSR השיבו 39% מהנסקרים בשלילה לגבי תמיכתם בפתרון שתי המדינות, כאשר להבדיל משאלות אחרות בסקר, בהתייחס לשאלה זו כמעט ואין הבדל בין עמדת תושבי רצועת עזה - 39% - לעמדת תושבי הגדה המערבית - 38%. אין להסיק כמובן מהנתונים האלה כי 61% הנותרים תומכים בפתרון שתי המדינות, האחוזים הנותרים מתחלקים בין החלופות השונות האחרות.

מקור: PCPSR - Press Release: Public Opinion Poll No (93) September 17, 2024

העמדות בנוגע למידת התמיכה ברשות הפלסטינית ובאבו מאזן

סקריו שערך ד"ר שקאקי בשנים האחרונות הצביעו על יציבות בכל הנוגע לאי-שביעות הרצון של הפלסטינים מהנשיא הפלסטיני, אבו מאזן, ושעור משיבים גבוה התומך בהתפטרותו. כך למשל, בסקר מספטמבר 2024), 84% מכלל הציבור הפלסטיני הביעו תמיכה בהתפטרותו.

מקור: PCPSR - Press Release: Public Opinion Poll No (93) September 17, 2024

בהתייחס למידת התמיכה בחמאס, בסקריו של ד"ר שקאקי בולטת מגמה של תמיכה רבה יותר בחמאס בהשוואה לתמיכה בפת"ח, כשבאופן לא מפתיע, בהתייחס לשאלות אחרות שנשאלו בסקר, עמדות הציבור הפלסטיני ברצועת עזה מתונות יותר מעמדות הציבור הפלסטיני בגדה המערבית. בעוד ש-26% מתושבי רצועת עזה תומכים בפת"ח ו-35% תומכים בחמאס, רק 18% מתושבי הגדה המערבית תומכים בפת"ח ו-37% בחמאס.

מקור: PCPSR - Press Release: Public Opinion Poll No (93) September 17, 2024

תמונה דומה מצטיירת גם על פי המענים לשאלה בנוגע לבחירות בזירה הפלסטינית, לו התקיימו עבעת הנוכחית. 23% מתושבי רצועת עזה היו תומכים בפת"ח ו-29% בחמא,ס לעומת 14% תמיכה בפת"ח ו-30% תמיכה בחמאס בקרב תושבי הגדה המערבית.

מקור: PCPSR - Press Release: Public Opinion Poll No (93) September 17, 2024

על פי המענים לשאלה לגבי המועמד בו היו בוחרים לנשיאות בהתמודדות בין אסמאעיל הנייה (הסקר נערך טרם חיסולו בטהראן) למרואן ברע'ותי ואבו מאזן, זכה הנייה לתמיכה של 26% בקרב תושבי רצועת עזה ו-34% בקרב תושבי הגדה המערבית.

מקור: PCPSR - Press Release: Public Opinion Poll No (93) September 17, 2024

כשמדובר בהתמודדות על הנשיאות בין אבו מאזן לאסמאעיל הנייה, ניגף הראשון באופן מובהק: 13% תמיכה באבו מאזן לעומת 41% תמיכה בהנייה בקרב כלל הציבור הפלסטיני ובשיעור מובהק יותר בקרב תושבי הגדה המערבית 8% למול 50% תמיכה בהנייה.

מקור: PCPSR - Press Release: Public Opinion Poll No (93) September 17, 2024

לעומת זאת, בהתייחס למידת שביעות הרצון או אי-שביעות הרצון מהשחקנים הפלסטינים השונים - חמאס, פת"ח, יחיא סנואר, אבו מאזן וראש הממשלה מחמד מצטפא - בלטה  הירידה החדה בשביעות הרצון מחמאס (39%) ומיחיא סנואר (29%) ועלייה בשביעות הרצון מאבו מאזן (25%), הפת"ח (29%) ומראש הממשלה מצטפא. כך למשל,

מקור: PCPSR - Press Release: Public Opinion Poll No (93) September 17, 2024

ניתוח ומסקנות

כל ניתוח של ממצאי הסקרים, ובוודאי כשמדובר בהשוואה בין סקרים שונים, מחייב משנה זהירות והסתייגות, הן בשל מגבלות מתודולוגיות הקשורות לאופן ניהול הסקרים, אופן הצגת השאלות, בחירת המדגם המייצג של תושבי הרצועה השוהים באזורי מחסה בדרום הרצועה, אפקט ההילה של המלחמה והקושי בהשוואה שיטתית וקוהרנטית בין ארבעת הסקרים אליהם התייחסנו במאמר זה.

ניתוח השוואתי בין הסקרים שנבחנו מצביע על הבדלים מהותיים בין הממצאים, בהתייחס לשאלות דומות שנשאלו בסקרים השונים ובעיקר על דיאלקטיקה, שבאה לידי ביטוי בביקורת כלפי חמאס ואי-שביעות רצון מתפקוד הארגון, בירידה בפופולאריות של יחיא סנואר ושל חמאס, וזאת לצד תמיכה גבוהה יותר בחמאס בהשוואה לתמיכה בפת"ח, וכן בהערכה שחמאס ינצח במלחמה עם ישראל וימשיך לשלוט ברצועת עזה, ובתמיכה בהמשך המאבק המזוין, שמוביל חמאס.

ממצאי הסקרים מצביעים על הבדל קבוע בין עמדות הציבור הפלסטיני ברצועת עזה לבין עמדות הציבור הפלסטיני בגדה המערבית. הציבור הפלסטיני בגדה המערבית קיצוני ומיליטנטי יותר (עמדות הציבור הפלסטיני במזרח ירושלמי קיצוניות אף יותר, אך סוגייה זו לא נותחה בהרחבה במאמר זה עקב היעדר נתוני סקרים מספקים). במובן זה, הציבור הפלסטיני ברצועת עזה, שחווה את מוראות המלחמה ואת תוצאותיה האסוניות עבורו, מסויג ואולי אף מפוכח יותר מהציבור הפלסטיני בגדה המערבית, שלא חווה אישית את הטרגדיה. הציבור הפלסטיני ברצועת עזה, לא זו בלבד שהוא ביקורתי יותר כלפי חמאס, אלא חיובי יותר בגישתו כלפי הרשות הפלסטינית, פת"ח ואבו מאזן.

אפשר שהירידה בתמיכת הציבור הפלסטיני ברצועת עזה במתקפת חמאס, בחמאס וביחיא סנואר, מצביעה על אודות תהליך למידה כואב שעברה האוכלוסייה, שחוותה את תוצאות מעשי ידיה של חמאס. אם יש בכך נחמה, היא ההערכה שמוראות המלחמה וגובה שכר הלימוד עבורה יכשירו את הקרקע למיגור שלטון חמאס ברצועת עזה ולהכשרת התמיכה הציבורית המתחייבת לחלופה שלטונית אזרחית לחמאס. אם אכן תיכון חלופה כזו, ייתכן שזו תהיה ההזדמנות להיפוך סדר התנועה בהתייחס לסוגייה הפלסטינית, כאשר הישות השלטונית האזרחית החדשה ברצועת עזה תתפתח ותיבנה כרשות פלסטינית מתוקנת ורצועת עזה תהיה מודל לישות פלסטינאית עצמאית, שעל בסיס הישגיהן ומאפייני תפקודן יעוצבו הישות הפלסטינית ותפקודה בגדה המערבית, כחלופה לרשות הפלסטינית הבעייתית של היום.

לפי שעה ובראייה כוללת, ניתן לומר שממצאי הסקרים מצביעים על תשתית פסיכולוגית מוצקה עדיין של תמיכה במאבק המזוין והתנגדות נרחבת יחסית לפתרון שתי המדינות, בקרב הציבור הפלסטיני. תמונת מראה בנוגע למידת התמיכה בפתרון שתי המדינות ניתן למצוא גם בקרב הציבור הישראלי. המשמעות היא, שפרדיגמת שתי המדינות איבדה מתוקפה בעת הזו וספק אם תתוקף מחדש בעתיד הנראה לעין – אלא אם יחול שינוי מהותי במצב ובהלכי הרוח בשתי החברות.